כתבתי קטע ואני אשמח שתיכנסו לקרוא

לא משנה כמה חזק ניסיתי, נכשלתי.
רצתי הכי מהר ובסוף נפלתי.
כי אני שקרנית גרועה, והלב הוא גלאי של אמת.
כי לא משנה כמה תסתירי, בסוף הוא קולט.
הוא חווה את הכאב שאת מסתירה עמוק בפנים.
הוא זה שנחתך מכל הסכינים.
הוא זה שעליו נשאר הסימן.
הוא רוצה לצאת ולברוח, לא חשוב לאן.
וכל המילים היפות שבעולם לא יתקנו את המצב.
ושום מזון שבעולם לא ישביע את הרעב.
כי הלב שלי צמא לאהבה.
הוא מחפש מעט הכלה והקשבה.
ואיך אפשר לשמוח כשהכאב שולט במוח?
איך אפשר להילחם כשנגמר כל הכוח?
והגרון כואב מצרחות שלא נשמעו.
והראש כואב ממחשבות שלא נאמרו.
ודברים שלא פרקתי יושבים לי על הלב.
וכל מה שאני רוצה זה להפסיק את הכאב.
אז אני ממשיכה לרוץ וממשיכה ליפול.
יום יבוא ואמצא מישהו שירצה אותי לגאול.