6 תשובות
שואל השאלה:
מתחשק לי קרונפלקס אלופים שיש לי בבית
מתחשק לי קרונפלקס אלופים שיש לי בבית
אנונימית
שואל השאלה:
אבל הכמות שאני שמה זה המוןן קלוריות ואם אני יאכל קצת זה לא ישביא אותי
אבל הכמות שאני שמה זה המוןן קלוריות ואם אני יאכל קצת זה לא ישביא אותי
אנונימית
שואל השאלה:
אבל אני ממש רוצה לרדת במשקל וזה לא טוב לאכול הרבה באלי להיות בריאה ורזה
אבל אני ממש רוצה לרדת במשקל וזה לא טוב לאכול הרבה באלי להיות בריאה ורזה
אנונימית
תאכלי כל עוד את רעבה יום אחד לא יהרוס כלום ולא משפיע על כלום(:
תקשיבי לספור קלוריות לא יעזור לך לרדת במשקל אם כבר להפך כי את מכניסה את עצמך ואת הגוף שלך לסטרס וזה מוריד את החילוף חומרים זה הוכח מדעית
אם את רוצה לרדת במשקל תאכלי דברים שהגוף שלך צריך ותסופקי בהורמוני שובע שיגרמו לך להרגיש שבעה ליטרלי כל היום בלי בינגים ובלי השלמות באמצע הלילה
את צריכה לאכול סיבים פחמימות וחלבון בכל ארוחה גדולה על מנת להרגיש שובע. בהצלחה עם הארוחה הלילית מאחלת לך לאכול טוב מאוד וכמה שהגוף שלך רוצה ולא כמה שאת חושבת שאת צריכה כי זה לא משתלם תרתי משמע
ולמקרה שאת רוצה הסבר יותר מפורט
אני רק רוצה להגיד שאין ערך לערך הקלורי ובטח גם את זה שמעת הקלוריות לא משנות זה משנה איזה קלוריות אבל זה לא יעזור לאף אחד אם כולם
יתחילו לקנות ירקות בשקל במקום מנות חמות בחמש ככה שיש למישהו אינטרס שלכולנו תהיה תפיסה מעוותת של המציאות
כפי שאנחנו כבר יודעים בין אם מהדוגמא שנתתי ובין אם זה בגלל ששמתם לב כמה פלואוריד יש לנו במים או שהמדפסות שלנו מפסיקות לעבוד בכוונה זה נכון גם לגבי מכונות הגלידה של מקדונלדס והנורות שמאירות לכם את החדר בבית שנכון לכמה שנים אחורה היו הרבה יותר טובות פשוט כי לאנשים שמייצרים אותם אין אינטרס שתקנו נורה אחת שתספיק לכל החיים כי אחכ למי הם ימכרו עוד נורות?
ועקב הלוגיקה הזאת אנחנו כמו כבשים מנסים לקחת שליטה על עצמו ומודדים את הפרמטר הלא נכון ושוב כדי לספק את הצורך הגשמי של התעשייה שלא רואה את האזרח הקטן ואת הבריאות שלו ממטר אז יוצא שאנחנו מנסים להגן על עצמנו מפתחים מחלות נפשיות וכל זה יממן את התעשיות שעושות אותנו חולים
אז די לספור קלוריות אין להן ערך
אם את או אתה רוצים להוריד במשקל לכו לתזונאית או לדיאטנית והיא תוכל להרכיב איתכם תפריט שיהיה לכם טעים ומספק כדי שלא תרגישו שאתם בדיאטה ומונעים מעצמכם משהו וגם לא תרגישו חרדה וכו אם זה מה שאתם מרגישים בנוגע לאוכל רק משערת
הנקודה היא שכדי לעשות שימוש במידע הזה שנקרא מספר קלורי אתם צריכים להבין מה היא קלוריה ומה קורה לה בתוך הגוף כמו שאמרתי לא כל הקלוריות שוות ועקרונית הן מציגות את הערך התזונתי שלהן אבל הן לא מציגות את האיכות חמש קלוריות שהגיעו מקוביית שוקולד לא ניתנות להשוואה לחמש קלוריות שהגיעו מסלרי וזאת עובדה הגוף שלנו לא יגיב יעכל וישתמש בקלוריות האלה באותה הצורה כי הן שונות וכי בבירור יש פה דלק בעל ערך יותר גבוהה זה לא משנה שזאת אותה הכמות.
הגוף שלנו הוא מאוד אינטילגנטי וברגע שאנחנו עושים דיאטות מאוד מסוכנות שבהן אנחנו מפסיקים לאכול באופן דרמטי וכו הגוף שלנו מזהה את זה ואומר לעצמו אוקיי מעכשיו אני מוריד תהליכי חילוף חומרים כדי לשמר את המשקל גוף התקין שלי ככה שאפשר לא לאכול כלום כמעט אבל הגוף יפצה על זה ויהפוך 80% לשומנים ו20% לאנרגיה זמינה בניגוד להפך הגמור שקורה בדרך כלל וזה בגלל שאנחנו לא יכולים לדפוק את כל המערכות שלנו הן רוצות אותנו שמנים ומוכנים לקרב זה עניין הישרדותי והמוח ימשיך לעשות זאת
לכל אחד מאיתנו יש נקודה שהיא מבחינת הגוף שלנו הנקודה האידיאלית מבחינת משקל גוף והגוף שלנו עושה מאמצים כדי להשאיר אותנו שם, זאת הסיבה שיש אנשים שמתקשים להעלות או לרדת במשקל הגוף שלנו מורגל לאידיאל ורוצה לשמר אותו גם אם זה לא האידיאל בעיניי המתבונן כלומר הגוף יכוונן את הכמויות שהוא אוגר ואת הכמויות שהוא שורף במקום על מנת לשמור על אספקה קבועה ובלתי משתנה כמו שהוא דואג לעשות עם פחות או יותר הכל בתהליך שנקרא הומאוסטזיס שזה בעצם מילה פלצנית לשמירה של איזון בכל מיני מערכות וזו אחת מהן.
הדרך הכי טובה להוריד משקל עודף או לשמור על משקל אידיאלי ולהתחטב היא לא לספור קלוריות בפעולה שמגבילה את כמות האכילה שלכם שבסופו של דבר גורמת למוח להכנס לסטרס ולהגיב על כך בהורדה נוספת של תהליכי חילוף החומרים אלא להתחיל להסתכל על המזון שאנחנו אוכלים ולא לחשוב בצורה מגבילה כי המחשבה הזאת היא זאת שגורמת לנו להרגיש לחוצים ולרצות אוכל יותר כי אנחנו יודעים שאסור וזה גורם לנו לרצות את זה יותר פסיכולוגיה פשוטה אני בטוחה שכל אחד מכם מכיר את התחושה שכשיש זה פחות ערכי מאשר כשרצית ופנטזת על זה והיה לך אסור אבל קיבלת בכל זאת.
יש דרך מאוד פשוטה ללכת מסביב לדבר הזה ועם היגיון. הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת ולכן ברגע שנאכיל אותו כמו שצריך לא אמורות להיות לנו בעיות. הורמוני שובע מופרשים אצלנו אחרי ששלושה תנאים מתקיימים שוב אני רוצה שתראו כמה אין קשר בין תחושת השובע לכמות האוכל הכל מושרש במה אתם אוכלים איזה מזון אתם מקבלים האם יש לכם כל מה שהגוף שלכם זקוק לו? כי אם לא הוא יתחיל לנסות לפצות על כל עם תחושות רעב בלתי נשלטות שישלחו אתכם לחפש דברים טעימים בכל הבית מסע שאין לו סוף כי לעיתים רחוקות אנחנו משלימים וויטמינים ומינראליים בטיולים הליליים האלה למטבח
לכן מה שאני חושבת שהכי נכון לעשות זה לאכול כמו חמור, בכנות תאכל או תאכלי הכל מכל הלב כמה שאת רוצה וכמה שהגוף שלך אומר לך כי הוא יודע.
וזה נכון שיש אנשים שמתקשים לרדת במשקל כי הם מגיעים למשקל אידיאלי אבל יש לי שני דברים לומר אחד כשהגוף לא מרגיש שהוא נכנס לבצורת הוא לא מכין את עצמו לבצורת ושניים הגוף לא רוצה עודפים שמגבילים אותו בצורה כלשהי ככה שגם אם זה ככה הרבה זמן הגוף יודע להוריד לאט לאט מה שהוא לא צריך אבל כמו שזה נשמע זה תהליך וזה לוקח זמן מה שיפה פה זה שאין איפה להכשל. אי אפשר להלחיץ את הגוף ככ שהוא מפסיק לשרוף קלוריות ומתחיל לאגור שומנים ולא מספיק כדי לגרום לו להוריד את כולם וברגע אחד להעלות אותם חזרה
שלושת התנאים שאני חושבת וזה לא כתזונאית ולא ככלום פשוט מההבנה האישית שלי ואני בטוחה שזה יצלצל מוכר לעוד הרבה אנשים פה
יש חוק ברזל שנוגע לגוף שלנו שלא מלמדים אותנו בבית ספר לפחות אני לא זוכרת את זה בצורה ככ ברורה החוק הולך ככה- בשביל שהגוף בכלל יתחיל לחשוב על להפריש הורמוני שובע הוא צריך לקבל סיבים פחמימות וחלבונים בלי השלישייה המנצחת הגוף לא מפריש הורמוני שובע. כלומר הגוף יכול להגיע לסיפוק ואולי להפריש חלק מההורמונים אבל אל דאגה כי לא יעבור זמן רק ואתם תרוצו לחפש עוד משהו לאכול בלי להבין למה אתם לא שבעים ממה שאכלתם שעה וחצי קודם לכן
הפחמימות הם בעצם הדלק הזמין הן מתפרקות אצלנו בגוף לסוכרים ואז נכנסים לתאים שלנו ויוצאים אנרגיה בלי סוכרים אנחנו לא יכולים לחיות וזאת הסיבה שחלק ככ גדול מהדיאטה שלנו מכיל פחמימות
החלבונים מהווים חלק מהותי בבניית שרירים ותאים אצלנו בגוף וזאת הסיבה שספורטאים שמתאמנים הרבה ויוצרים קרעים מיקרוסקופיים בשרירים זקוקים ליותר חלבון בממוצע זאת על מנת לאחות מחדש את השרירים שנקרעו ולהעלות את מסת השריר בצמיחה המחודשת (קצת כמו לעשות קצוות בשער כדי שיצמחו יותר מהר אנחנו הורסים את סיב השערה ואז הגוף מגיע לפצות על כך בזרימת חומרים מוגברת לאזור מה שנגמר בקצב גידול מהיר יותר שריר או שער לגוף זה לא משנה
ואחרון חביב הסיבים שהם פחות או יותר החלק הכי חשוב בכל הארוחה מההסברים שלי פה רואים כמה חשובים החלבונים והסוכרים שבלעדיהם אין לנו דלק ואין לנו אבני בניה לגוף שלנו אבל הסיבים הם לא פחות חשובים. בירקות ופירות אני לא צריכה להגיד יש כמויות יפות מאוד של וויטמינים ומינראליים שהם חיוניים לגוף שלנו. את חלק מהחומרים האלו הגוף יודע לייצר לבד על ידי פירוק וחיבור של כל מיני חומרים אחרים אבל חלק מהחומרים שנכללים ברשימת החיוניים על מנת לשרוד לא מסונתזים על ידי הגוף שלנו ולמעשה אם לא נקבל אותם בצורה חיצונית הגוף יגווע וימות
דוגמא יפה לכך הוא וויטמין c, פעם שלא כמו היום רמות המודעות לוויטמינים וחשיבות האופן שבו אנו מזינים את עצמנו לא היו גבוהות כשהיום ומלחים רבים שהיו עולים לספינה לחודשים רבים עלו עם מחסור חמור בפירות וירקות המכילים וויטמין c כאמור הגוף שלנו לא מייצר את הוויטמין הזה לבד וכתוצאה מכך מלחים רבים חלו ומתו ואף לא ידעו מדוע למחלה בעברית קוראים צפדינה והיא גורמת לרוב לדימומים חמורים בחניכיים לריקבון וכמובן לבסוף מוות כך שגם עכשיו מי מכם שיש להם דימומי חניכיים הבעיה יכולה להיות מחסור בוויטמין c שאתם פשוט לא מודעים אליו. למה הרופא שלכם לא אומר לכם את זה? כי זה לא משתלם לו.
ונחזור לסיפורינו, עכשיו שביססנו שאין תחליף לפירות וירקות ולערך התזונתי שלהם בואו נדבר לא על הערך התזונתי אלא על ההשפעה שלהם על מערכת העיכול.
לכל מי ששמע על סכרת יש רעיון מעורפל של המושג אינסולין אם אמרנו שסוכר נכנס לתוך התאים ושם הופך לאנרגיה הרי שהאינסולין הוא מי שפותח לסוכר את הדלת. בהעדר אינסולין כמות הסוכר בדם יכולה להיות גבוהה מאוד אך כמות הסוכר הזמינה לתאים נמוכה מאוד וכך לגרום לתסמינים הנפוצים של סכרת חולשה תשישות סחרחורות וכמובן השתן המתוק שהרי הסוכר לא הולך לשום מקום
אז לריקוד הזה כאמור שני משתתפים הסוכר והאינסולין הסוכר מספק אנרגיה לגוף והאינסולין מספק סוכר לגוף כשהוא פועל כמעיין מפתח כניסה לתאים. ברגע שיש עליה קיצונית ברמת הסוכר נאמר לאחר אכילת שוקולד יש עליה קיצונית ברמת האינסולין שמופרש על מנת לאפשר לסוכר כניסה לתאי הגוף אפשר לדמיין את זה כגרף פעמון שבו יש עליה חדה בסוכר אחר כך שחרור אינסולין ואז ירידה חדה בסוכר כשהשיא הוא באמצע וכל הסצנה נגמרת די מהר תודות לאינסולין. התופעה הזו שתיארתי כרגע היא בדרך כלל הסיבה שבגללה אנשים אוכלים ונשארים רעבים אם נחזור לדוגמא קל לראות שכשאני אוכלת משהו רווי סוכר וזה לא משנה כרגע אם זה שוקולד או פרי כי אנחנו מתייחסים לרמות הסוכר בלבד לא לערך המזון, בשני המקרים יש עליה חדה מאוד של סוכר כשהסוכר הזה נכנס לתאים אנחנו מרגישים את האנרגיה הנוספת ויש תחושה של היי אך כמו שאמרנו מהר כמו שזה מתחיל האינסולין מכניס את כל הסוכר לתאים ובמהרה ממצה הכל לכדי מצב שבו אנחנו בדיוק איפה שהיינו בנקודת ההתחלה רעבים ומחפשים מזון
הפתרון של הטבע לכך, סיבים.
כשאנחנו אוכלים סיבים הפירות והירקות מאיטים את הספיגה של הסוכרים אל הדם והמקום לראות גרף פעמון שבו יש עליה חדה וירידה חדה אנחנו רואים עלייה איטית שנמשכת לאורך זמן עד שהסיבים והאוכל מפסיקים להתעכל ואז ירידה איטית ומתונה דבר שמאפשר אספקת
סוכר לתאים לאורך כל היום וכך לשמור עלינו שבעים ומרוצים לאורך זמן ללא נפילות סוכר מיותרות.
ולמי שהגיע עד לפה ותהה, זה בן אדם.
אם את רוצה לרדת במשקל תאכלי דברים שהגוף שלך צריך ותסופקי בהורמוני שובע שיגרמו לך להרגיש שבעה ליטרלי כל היום בלי בינגים ובלי השלמות באמצע הלילה
את צריכה לאכול סיבים פחמימות וחלבון בכל ארוחה גדולה על מנת להרגיש שובע. בהצלחה עם הארוחה הלילית מאחלת לך לאכול טוב מאוד וכמה שהגוף שלך רוצה ולא כמה שאת חושבת שאת צריכה כי זה לא משתלם תרתי משמע
ולמקרה שאת רוצה הסבר יותר מפורט
אני רק רוצה להגיד שאין ערך לערך הקלורי ובטח גם את זה שמעת הקלוריות לא משנות זה משנה איזה קלוריות אבל זה לא יעזור לאף אחד אם כולם
יתחילו לקנות ירקות בשקל במקום מנות חמות בחמש ככה שיש למישהו אינטרס שלכולנו תהיה תפיסה מעוותת של המציאות
כפי שאנחנו כבר יודעים בין אם מהדוגמא שנתתי ובין אם זה בגלל ששמתם לב כמה פלואוריד יש לנו במים או שהמדפסות שלנו מפסיקות לעבוד בכוונה זה נכון גם לגבי מכונות הגלידה של מקדונלדס והנורות שמאירות לכם את החדר בבית שנכון לכמה שנים אחורה היו הרבה יותר טובות פשוט כי לאנשים שמייצרים אותם אין אינטרס שתקנו נורה אחת שתספיק לכל החיים כי אחכ למי הם ימכרו עוד נורות?
ועקב הלוגיקה הזאת אנחנו כמו כבשים מנסים לקחת שליטה על עצמו ומודדים את הפרמטר הלא נכון ושוב כדי לספק את הצורך הגשמי של התעשייה שלא רואה את האזרח הקטן ואת הבריאות שלו ממטר אז יוצא שאנחנו מנסים להגן על עצמנו מפתחים מחלות נפשיות וכל זה יממן את התעשיות שעושות אותנו חולים
אז די לספור קלוריות אין להן ערך
אם את או אתה רוצים להוריד במשקל לכו לתזונאית או לדיאטנית והיא תוכל להרכיב איתכם תפריט שיהיה לכם טעים ומספק כדי שלא תרגישו שאתם בדיאטה ומונעים מעצמכם משהו וגם לא תרגישו חרדה וכו אם זה מה שאתם מרגישים בנוגע לאוכל רק משערת
הנקודה היא שכדי לעשות שימוש במידע הזה שנקרא מספר קלורי אתם צריכים להבין מה היא קלוריה ומה קורה לה בתוך הגוף כמו שאמרתי לא כל הקלוריות שוות ועקרונית הן מציגות את הערך התזונתי שלהן אבל הן לא מציגות את האיכות חמש קלוריות שהגיעו מקוביית שוקולד לא ניתנות להשוואה לחמש קלוריות שהגיעו מסלרי וזאת עובדה הגוף שלנו לא יגיב יעכל וישתמש בקלוריות האלה באותה הצורה כי הן שונות וכי בבירור יש פה דלק בעל ערך יותר גבוהה זה לא משנה שזאת אותה הכמות.
הגוף שלנו הוא מאוד אינטילגנטי וברגע שאנחנו עושים דיאטות מאוד מסוכנות שבהן אנחנו מפסיקים לאכול באופן דרמטי וכו הגוף שלנו מזהה את זה ואומר לעצמו אוקיי מעכשיו אני מוריד תהליכי חילוף חומרים כדי לשמר את המשקל גוף התקין שלי ככה שאפשר לא לאכול כלום כמעט אבל הגוף יפצה על זה ויהפוך 80% לשומנים ו20% לאנרגיה זמינה בניגוד להפך הגמור שקורה בדרך כלל וזה בגלל שאנחנו לא יכולים לדפוק את כל המערכות שלנו הן רוצות אותנו שמנים ומוכנים לקרב זה עניין הישרדותי והמוח ימשיך לעשות זאת
לכל אחד מאיתנו יש נקודה שהיא מבחינת הגוף שלנו הנקודה האידיאלית מבחינת משקל גוף והגוף שלנו עושה מאמצים כדי להשאיר אותנו שם, זאת הסיבה שיש אנשים שמתקשים להעלות או לרדת במשקל הגוף שלנו מורגל לאידיאל ורוצה לשמר אותו גם אם זה לא האידיאל בעיניי המתבונן כלומר הגוף יכוונן את הכמויות שהוא אוגר ואת הכמויות שהוא שורף במקום על מנת לשמור על אספקה קבועה ובלתי משתנה כמו שהוא דואג לעשות עם פחות או יותר הכל בתהליך שנקרא הומאוסטזיס שזה בעצם מילה פלצנית לשמירה של איזון בכל מיני מערכות וזו אחת מהן.
הדרך הכי טובה להוריד משקל עודף או לשמור על משקל אידיאלי ולהתחטב היא לא לספור קלוריות בפעולה שמגבילה את כמות האכילה שלכם שבסופו של דבר גורמת למוח להכנס לסטרס ולהגיב על כך בהורדה נוספת של תהליכי חילוף החומרים אלא להתחיל להסתכל על המזון שאנחנו אוכלים ולא לחשוב בצורה מגבילה כי המחשבה הזאת היא זאת שגורמת לנו להרגיש לחוצים ולרצות אוכל יותר כי אנחנו יודעים שאסור וזה גורם לנו לרצות את זה יותר פסיכולוגיה פשוטה אני בטוחה שכל אחד מכם מכיר את התחושה שכשיש זה פחות ערכי מאשר כשרצית ופנטזת על זה והיה לך אסור אבל קיבלת בכל זאת.
יש דרך מאוד פשוטה ללכת מסביב לדבר הזה ועם היגיון. הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת ולכן ברגע שנאכיל אותו כמו שצריך לא אמורות להיות לנו בעיות. הורמוני שובע מופרשים אצלנו אחרי ששלושה תנאים מתקיימים שוב אני רוצה שתראו כמה אין קשר בין תחושת השובע לכמות האוכל הכל מושרש במה אתם אוכלים איזה מזון אתם מקבלים האם יש לכם כל מה שהגוף שלכם זקוק לו? כי אם לא הוא יתחיל לנסות לפצות על כל עם תחושות רעב בלתי נשלטות שישלחו אתכם לחפש דברים טעימים בכל הבית מסע שאין לו סוף כי לעיתים רחוקות אנחנו משלימים וויטמינים ומינראליים בטיולים הליליים האלה למטבח
לכן מה שאני חושבת שהכי נכון לעשות זה לאכול כמו חמור, בכנות תאכל או תאכלי הכל מכל הלב כמה שאת רוצה וכמה שהגוף שלך אומר לך כי הוא יודע.
וזה נכון שיש אנשים שמתקשים לרדת במשקל כי הם מגיעים למשקל אידיאלי אבל יש לי שני דברים לומר אחד כשהגוף לא מרגיש שהוא נכנס לבצורת הוא לא מכין את עצמו לבצורת ושניים הגוף לא רוצה עודפים שמגבילים אותו בצורה כלשהי ככה שגם אם זה ככה הרבה זמן הגוף יודע להוריד לאט לאט מה שהוא לא צריך אבל כמו שזה נשמע זה תהליך וזה לוקח זמן מה שיפה פה זה שאין איפה להכשל. אי אפשר להלחיץ את הגוף ככ שהוא מפסיק לשרוף קלוריות ומתחיל לאגור שומנים ולא מספיק כדי לגרום לו להוריד את כולם וברגע אחד להעלות אותם חזרה
שלושת התנאים שאני חושבת וזה לא כתזונאית ולא ככלום פשוט מההבנה האישית שלי ואני בטוחה שזה יצלצל מוכר לעוד הרבה אנשים פה
יש חוק ברזל שנוגע לגוף שלנו שלא מלמדים אותנו בבית ספר לפחות אני לא זוכרת את זה בצורה ככ ברורה החוק הולך ככה- בשביל שהגוף בכלל יתחיל לחשוב על להפריש הורמוני שובע הוא צריך לקבל סיבים פחמימות וחלבונים בלי השלישייה המנצחת הגוף לא מפריש הורמוני שובע. כלומר הגוף יכול להגיע לסיפוק ואולי להפריש חלק מההורמונים אבל אל דאגה כי לא יעבור זמן רק ואתם תרוצו לחפש עוד משהו לאכול בלי להבין למה אתם לא שבעים ממה שאכלתם שעה וחצי קודם לכן
הפחמימות הם בעצם הדלק הזמין הן מתפרקות אצלנו בגוף לסוכרים ואז נכנסים לתאים שלנו ויוצאים אנרגיה בלי סוכרים אנחנו לא יכולים לחיות וזאת הסיבה שחלק ככ גדול מהדיאטה שלנו מכיל פחמימות
החלבונים מהווים חלק מהותי בבניית שרירים ותאים אצלנו בגוף וזאת הסיבה שספורטאים שמתאמנים הרבה ויוצרים קרעים מיקרוסקופיים בשרירים זקוקים ליותר חלבון בממוצע זאת על מנת לאחות מחדש את השרירים שנקרעו ולהעלות את מסת השריר בצמיחה המחודשת (קצת כמו לעשות קצוות בשער כדי שיצמחו יותר מהר אנחנו הורסים את סיב השערה ואז הגוף מגיע לפצות על כך בזרימת חומרים מוגברת לאזור מה שנגמר בקצב גידול מהיר יותר שריר או שער לגוף זה לא משנה
ואחרון חביב הסיבים שהם פחות או יותר החלק הכי חשוב בכל הארוחה מההסברים שלי פה רואים כמה חשובים החלבונים והסוכרים שבלעדיהם אין לנו דלק ואין לנו אבני בניה לגוף שלנו אבל הסיבים הם לא פחות חשובים. בירקות ופירות אני לא צריכה להגיד יש כמויות יפות מאוד של וויטמינים ומינראליים שהם חיוניים לגוף שלנו. את חלק מהחומרים האלו הגוף יודע לייצר לבד על ידי פירוק וחיבור של כל מיני חומרים אחרים אבל חלק מהחומרים שנכללים ברשימת החיוניים על מנת לשרוד לא מסונתזים על ידי הגוף שלנו ולמעשה אם לא נקבל אותם בצורה חיצונית הגוף יגווע וימות
דוגמא יפה לכך הוא וויטמין c, פעם שלא כמו היום רמות המודעות לוויטמינים וחשיבות האופן שבו אנו מזינים את עצמנו לא היו גבוהות כשהיום ומלחים רבים שהיו עולים לספינה לחודשים רבים עלו עם מחסור חמור בפירות וירקות המכילים וויטמין c כאמור הגוף שלנו לא מייצר את הוויטמין הזה לבד וכתוצאה מכך מלחים רבים חלו ומתו ואף לא ידעו מדוע למחלה בעברית קוראים צפדינה והיא גורמת לרוב לדימומים חמורים בחניכיים לריקבון וכמובן לבסוף מוות כך שגם עכשיו מי מכם שיש להם דימומי חניכיים הבעיה יכולה להיות מחסור בוויטמין c שאתם פשוט לא מודעים אליו. למה הרופא שלכם לא אומר לכם את זה? כי זה לא משתלם לו.
ונחזור לסיפורינו, עכשיו שביססנו שאין תחליף לפירות וירקות ולערך התזונתי שלהם בואו נדבר לא על הערך התזונתי אלא על ההשפעה שלהם על מערכת העיכול.
לכל מי ששמע על סכרת יש רעיון מעורפל של המושג אינסולין אם אמרנו שסוכר נכנס לתוך התאים ושם הופך לאנרגיה הרי שהאינסולין הוא מי שפותח לסוכר את הדלת. בהעדר אינסולין כמות הסוכר בדם יכולה להיות גבוהה מאוד אך כמות הסוכר הזמינה לתאים נמוכה מאוד וכך לגרום לתסמינים הנפוצים של סכרת חולשה תשישות סחרחורות וכמובן השתן המתוק שהרי הסוכר לא הולך לשום מקום
אז לריקוד הזה כאמור שני משתתפים הסוכר והאינסולין הסוכר מספק אנרגיה לגוף והאינסולין מספק סוכר לגוף כשהוא פועל כמעיין מפתח כניסה לתאים. ברגע שיש עליה קיצונית ברמת הסוכר נאמר לאחר אכילת שוקולד יש עליה קיצונית ברמת האינסולין שמופרש על מנת לאפשר לסוכר כניסה לתאי הגוף אפשר לדמיין את זה כגרף פעמון שבו יש עליה חדה בסוכר אחר כך שחרור אינסולין ואז ירידה חדה בסוכר כשהשיא הוא באמצע וכל הסצנה נגמרת די מהר תודות לאינסולין. התופעה הזו שתיארתי כרגע היא בדרך כלל הסיבה שבגללה אנשים אוכלים ונשארים רעבים אם נחזור לדוגמא קל לראות שכשאני אוכלת משהו רווי סוכר וזה לא משנה כרגע אם זה שוקולד או פרי כי אנחנו מתייחסים לרמות הסוכר בלבד לא לערך המזון, בשני המקרים יש עליה חדה מאוד של סוכר כשהסוכר הזה נכנס לתאים אנחנו מרגישים את האנרגיה הנוספת ויש תחושה של היי אך כמו שאמרנו מהר כמו שזה מתחיל האינסולין מכניס את כל הסוכר לתאים ובמהרה ממצה הכל לכדי מצב שבו אנחנו בדיוק איפה שהיינו בנקודת ההתחלה רעבים ומחפשים מזון
הפתרון של הטבע לכך, סיבים.
כשאנחנו אוכלים סיבים הפירות והירקות מאיטים את הספיגה של הסוכרים אל הדם והמקום לראות גרף פעמון שבו יש עליה חדה וירידה חדה אנחנו רואים עלייה איטית שנמשכת לאורך זמן עד שהסיבים והאוכל מפסיקים להתעכל ואז ירידה איטית ומתונה דבר שמאפשר אספקת
סוכר לתאים לאורך כל היום וכך לשמור עלינו שבעים ומרוצים לאורך זמן ללא נפילות סוכר מיותרות.
ולמי שהגיע עד לפה ותהה, זה בן אדם.
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית^^ בטח ובטח שיש לקלוריות חשיבות בשביל לרדת במשקל צריך להיות בגירעון קלורי.
אנונימית^^ בטח ובטח שיש לקלוריות חשיבות בשביל לרדת במשקל צריך להיות בגירעון קלורי.
אנונימית