6 תשובות
התהליכים
האורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה, הקרויים "פוטוסינתטיים" - כמעט כל הצמחים וקבוצות מסוימות של אצות, חיידקים ופרוטיסטים - מוגדרים כפוטואוטוטרופים (יצרנים שמקור האנרגיה שלהם הוא אור), זאת מכיוון שהם לא נזקקים לתרכובות אורגניות כלשהן ממקור חיצוני (מזון) כדי להפיק אנרגיה ובכדי לייצר את התרכובות האורגניות המרכיבות את תאיהם. את האנרגיה מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול אנרגיית אור, שמקורה בדרך כלל בקרינת השמש; את התרכובות האורגניות מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול הפחמן הדו-חמצני שנמצא באוויר ומים שנמצאים בסביבתם. האוטוטרופים מסוגלים לגרום לפחמן הדו-חמצני להתרכב עם מים ליצירת גלוקוז, פחמימה בסיסית המשמשת כחומר מוצא לתרכובות אורגניות רבות.
תגובת היל היא שם לתגובה כימית שבה כלורופלסטים שבודדו מצמחים, מחזרים תרכובות שונות כשחושפים אותם לאור והם מבצעים פוטוסינתזה. התגובה התגלתה על ידי רוברט היל בשנת 1937. בריאקציה על שמו תרכובות כמו מלחי ברזל תופסות את מקום הפחמן הדו-חמצני כמחמצן סופי, והן קולטות את האלקטרונים והפרוטונים המשתחררים כתוצאה מפירוק המים. בזכותן ניתן להבין את הריאקציות הקודמות לחיזור הפחמן בפוטוסינתזה.
תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כמעט כל היצורים החיים על פני כדור הארץ, זאת מכיוון שהאוטוטרופים הם היצורים היחידים שמסוגלים לייצר תרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (פחמן דו-חמצני ומים), ופוטוסינתזה הוא התהליך העיקרי לשם כך. התרכובות האורגניות שמייצרים הצמחים מגיעים אל היצורים שאינם אוטוטרופים (הטרוטרופים) כשאלו אוכלים צמחים או אוכלים יצורים צמחוניים. יצורים המבצעים פוטוסינתזה הם, אם כן, מקור המזון עבור רוב היצורים החיים.
הנוסחה הכללית, נטו, של תהליך הפוטוסינתיזה היא: c6h12o6 + 6o2 → אור + 6h2o + 6co2
אם כי יש הכותבים את התגובה הכוללת באופן הבא: c6h12o6 + 6o2 + 6h2o → אור + 12h2o + 6co2 כדי להדגיש שהתהליך דורש 12 מולקולות מים כדי ליצר מולקולה אחת של גלוקוז, ובמהלכו נוצרות שנית 6 מולקולות מים. (ולכן, בחשבון נטו השימוש הוא בשש מולקולות מים בלבד). כפי שניתן לראות, מולקולות חמצן מיוצרות בפוטוסינתזה כתוצר לוואי. הצמחים ושאר היצורים הפוטוסינתטיים פולטים את החמצן אל הסביבה. לעובדה זו חשיבות אבולוציונית רבה: בזכות הופעת היצורים הפוטוסינתטיים על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה החל בהדרגה שיעור החמצן באטמוספירה לעלות. במרוצת הדורות התפתחו יצורים המסוגלים לנצל את החמצן עצמו לשם הפקת אנרגיה; אלו הם היצורים הארוביים, הכוללים את היצורים המפותחים ביותר, ואת האדם.
האורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה, הקרויים "פוטוסינתטיים" - כמעט כל הצמחים וקבוצות מסוימות של אצות, חיידקים ופרוטיסטים - מוגדרים כפוטואוטוטרופים (יצרנים שמקור האנרגיה שלהם הוא אור), זאת מכיוון שהם לא נזקקים לתרכובות אורגניות כלשהן ממקור חיצוני (מזון) כדי להפיק אנרגיה ובכדי לייצר את התרכובות האורגניות המרכיבות את תאיהם. את האנרגיה מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול אנרגיית אור, שמקורה בדרך כלל בקרינת השמש; את התרכובות האורגניות מפיקים האוטוטרופים באמצעות ניצול הפחמן הדו-חמצני שנמצא באוויר ומים שנמצאים בסביבתם. האוטוטרופים מסוגלים לגרום לפחמן הדו-חמצני להתרכב עם מים ליצירת גלוקוז, פחמימה בסיסית המשמשת כחומר מוצא לתרכובות אורגניות רבות.
תגובת היל היא שם לתגובה כימית שבה כלורופלסטים שבודדו מצמחים, מחזרים תרכובות שונות כשחושפים אותם לאור והם מבצעים פוטוסינתזה. התגובה התגלתה על ידי רוברט היל בשנת 1937. בריאקציה על שמו תרכובות כמו מלחי ברזל תופסות את מקום הפחמן הדו-חמצני כמחמצן סופי, והן קולטות את האלקטרונים והפרוטונים המשתחררים כתוצאה מפירוק המים. בזכותן ניתן להבין את הריאקציות הקודמות לחיזור הפחמן בפוטוסינתזה.
תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כמעט כל היצורים החיים על פני כדור הארץ, זאת מכיוון שהאוטוטרופים הם היצורים היחידים שמסוגלים לייצר תרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (פחמן דו-חמצני ומים), ופוטוסינתזה הוא התהליך העיקרי לשם כך. התרכובות האורגניות שמייצרים הצמחים מגיעים אל היצורים שאינם אוטוטרופים (הטרוטרופים) כשאלו אוכלים צמחים או אוכלים יצורים צמחוניים. יצורים המבצעים פוטוסינתזה הם, אם כן, מקור המזון עבור רוב היצורים החיים.
הנוסחה הכללית, נטו, של תהליך הפוטוסינתיזה היא: c6h12o6 + 6o2 → אור + 6h2o + 6co2
אם כי יש הכותבים את התגובה הכוללת באופן הבא: c6h12o6 + 6o2 + 6h2o → אור + 12h2o + 6co2 כדי להדגיש שהתהליך דורש 12 מולקולות מים כדי ליצר מולקולה אחת של גלוקוז, ובמהלכו נוצרות שנית 6 מולקולות מים. (ולכן, בחשבון נטו השימוש הוא בשש מולקולות מים בלבד). כפי שניתן לראות, מולקולות חמצן מיוצרות בפוטוסינתזה כתוצר לוואי. הצמחים ושאר היצורים הפוטוסינתטיים פולטים את החמצן אל הסביבה. לעובדה זו חשיבות אבולוציונית רבה: בזכות הופעת היצורים הפוטוסינתטיים על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה החל בהדרגה שיעור החמצן באטמוספירה לעלות. במרוצת הדורות התפתחו יצורים המסוגלים לנצל את החמצן עצמו לשם הפקת אנרגיה; אלו הם היצורים הארוביים, הכוללים את היצורים המפותחים ביותר, ואת האדם.
הצמח קולט פד"ח מהאוויר ומים מהקרקע ובעזרת אנרגיית האור מייצר גלוקוז שזה מזון וסוכר והתוצר לוואי זה החמצן שנפלא לאטמוספרה
מה זה עשית העתק הדבק מויקפדיה?
שלב ראשון: מתרחש בגראנה (כולל את הכפורופיל).
הכלופרופיל לוכד את אנרגית האור וממיר אותה לאנרגיה כימית. נוצר atp שזה אנרגיה.
השלב הוא לא תהליך אנזימתי ולא דורש co2 אז טמפרטורה חא משפיעה עליו והגורם המגביל היחידי בו הוא האור.
שלב שני: מתרחש בסטרומה ( בכלורופלסט).
זהו כן שלב אנזימתי ובו יש שימוש בפדח.
כל האנרגיה שנוצרה בשלב הראשון מושקעת להפקת הגלוקוז.
משום שזה תהליך אנזימתי אז הגורמים המגבילים יכולים להיות ph טמפרטורה כמו אנזים, כמות סובסטרט (מצע) co2.
הכלופרופיל לוכד את אנרגית האור וממיר אותה לאנרגיה כימית. נוצר atp שזה אנרגיה.
השלב הוא לא תהליך אנזימתי ולא דורש co2 אז טמפרטורה חא משפיעה עליו והגורם המגביל היחידי בו הוא האור.
שלב שני: מתרחש בסטרומה ( בכלורופלסט).
זהו כן שלב אנזימתי ובו יש שימוש בפדח.
כל האנרגיה שנוצרה בשלב הראשון מושקעת להפקת הגלוקוז.
משום שזה תהליך אנזימתי אז הגורמים המגבילים יכולים להיות ph טמפרטורה כמו אנזים, כמות סובסטרט (מצע) co2.
שואל השאלה:
תודה סתיו! וטלוש תודה חח אבל לא שאלתי מזה אלא על השלבים
תודה סתיו! וטלוש תודה חח אבל לא שאלתי מזה אלא על השלבים
אנונימי
שואל השאלה:
אונלין תודה אבל זה ממש ארוך ומבלבל..: (
אונלין תודה אבל זה ממש ארוך ומבלבל..: (
אנונימי