9 תשובות
יהודי לכל דבר
לא נראלי
יש להיכנס לדיון בזהירות ובהבנה גבוה שבימינו יש רבבות מתגרים כאלה (בעיקר מיוצאי ברית המועצות), ולכן גם צריך להבין את ההשלכות שזה יביא לנו בתור חברה, וכך גם שזה לא דיון פילוסופי/דתי זה דיון חברתי לאומי על כל גווניו.
לפני התשובה לגבי מה קורה אחרי הגיור, צריך להבין את מה לפני. האם גיור שבא מהמחשבה לא "טהורה" כגון כלכלי, חברתי, או בשביל חתונה, בכלל תופס שהרי שזה לא גיור בלב שלם. לפי הלכה יש לבית דין חובה לבדוק לפני ולדקדק לגבי מהות הגיור, יש כאלה שדרשו דרישות מחמירות וגם כאלה שהיו מין פוסקים שהקילו יותר בבדיקות הנדרשות, למשל הרב מאיר עוזיאל זצ"ל (שהיה רב ראשי בשנים הראשונות של הקמת המדינה, והתייחס רבות, לבעיות מודרניות ואקטואליות), הוא כותב שאמנם ההלכה הפשוטה היא שאין מקבלים גרים כאשר באים בגלל אינטרס צדדי כנזכר, "אולם בדורנו זה, שהפרצה מרובה בנשואי תערובת בדרך אזרחי, (נישואים אזרחיים עם גויים), נאלצים אנו במקרה רבים לגייר את האיש או את האשה, כדי להציל מאִסור בעל בַת אֵל נֵכָר, את האיש או את האשה מישראל, ולהציל גם את הבנים אשר יוָלדו להם, שהם אבודים מישראל, וסומכים בזה על דעת רבינו ומאורינו הרמב"ם ז"ל שכתב: 'ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחלה, כאשר פסקנו בדברים אלה שישחררנה וישאנה, פסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו, וסמכו על אומרם עת לעשות לה' הפרו תורתך" (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן סג). כלומר, במצבים שיש חשש שנישואי התערובת יגברו, ושהילדים יהיו גויים, סומכים על ההלכה, שבדיעבד הגיור תופס, גם המניעים אינם טהורים. ולכן יש היתר מדין עת לעשות לה' הפרו תורתך שבשביל מטרה הגדולה (לעשות לה'), הפרו מתורה דרך הקלות מאוד מקהלות בעניין זה יש מחלוקת מצד כאלה שלא מקבלים את זה, ושזה פירצה גדולה מדי (לרוב מציבור החרדי אשכנזי).
בנוגע לאחרי הגיור, לזה יש קונצנזוס יותר רחב אך לא מלאה. שהולך כך שאחרי הגיור הגר הוא כבר בן ישראל באופן מלאה, וכמו שיהודי שלא שומר תורה ומצוות עדיין יהודי נקרא כך גם גר. תיאר את זה באופן קבלי אר"י שאמר שהוא החליף לנשמה יהודית. המרן הרב קוק צזל כותב גם כך שברגע שאדם עבר גיור תקף, יהדותו נשארת על כנה ללא קשר לרמת השמירה שלו. הוא הדגיש את משמעות ההתחייבות הראשונית שנעשתה בעת הגיור. הרב קוק האמין שהנשמה היהודית היא אינהרנטית ונצחית, ולכן לא ניתן לנתק את הקשר הרוחני של המתגייר ליהדות על ידי פעולות. וכך גם לשאלה אם גר שומר שבת או לא, איננה מנתקת אותו מיהדתו.
באותה מחשבה גם תמך רב עובדיה יוסף למרות שהתשובה ודרך אליה היו שונים הם הסכימו לתוצאה.
היום לשמחתינו עם ישראל נמצא הכי טוב זה 2000 שנה, חזר לארץ ישראל והקים את מדינת ישראל על פי חזונם של נביאי ישראל שנאמר "כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ."
שמבחינה כלכלית אנחנו בצמרת מדינות וכל זה תוך שנים ספורות, וזה עם כל בעיות ומלחמות. דבר שגורם להרבה אנשים ממדינות לא מדינות לבקש להצטרף לעם ישראל, יש לבדוק הלכתית למצב הנוכחי.
גם אם אינם יהודים או שרק רוצים ללמוד, שנדע איך להכניס אותם בכנפי השכינה הקדושה בעולם גם ללא גיור.
לפני התשובה לגבי מה קורה אחרי הגיור, צריך להבין את מה לפני. האם גיור שבא מהמחשבה לא "טהורה" כגון כלכלי, חברתי, או בשביל חתונה, בכלל תופס שהרי שזה לא גיור בלב שלם. לפי הלכה יש לבית דין חובה לבדוק לפני ולדקדק לגבי מהות הגיור, יש כאלה שדרשו דרישות מחמירות וגם כאלה שהיו מין פוסקים שהקילו יותר בבדיקות הנדרשות, למשל הרב מאיר עוזיאל זצ"ל (שהיה רב ראשי בשנים הראשונות של הקמת המדינה, והתייחס רבות, לבעיות מודרניות ואקטואליות), הוא כותב שאמנם ההלכה הפשוטה היא שאין מקבלים גרים כאשר באים בגלל אינטרס צדדי כנזכר, "אולם בדורנו זה, שהפרצה מרובה בנשואי תערובת בדרך אזרחי, (נישואים אזרחיים עם גויים), נאלצים אנו במקרה רבים לגייר את האיש או את האשה, כדי להציל מאִסור בעל בַת אֵל נֵכָר, את האיש או את האשה מישראל, ולהציל גם את הבנים אשר יוָלדו להם, שהם אבודים מישראל, וסומכים בזה על דעת רבינו ומאורינו הרמב"ם ז"ל שכתב: 'ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחלה, כאשר פסקנו בדברים אלה שישחררנה וישאנה, פסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו, וסמכו על אומרם עת לעשות לה' הפרו תורתך" (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן סג). כלומר, במצבים שיש חשש שנישואי התערובת יגברו, ושהילדים יהיו גויים, סומכים על ההלכה, שבדיעבד הגיור תופס, גם המניעים אינם טהורים. ולכן יש היתר מדין עת לעשות לה' הפרו תורתך שבשביל מטרה הגדולה (לעשות לה'), הפרו מתורה דרך הקלות מאוד מקהלות בעניין זה יש מחלוקת מצד כאלה שלא מקבלים את זה, ושזה פירצה גדולה מדי (לרוב מציבור החרדי אשכנזי).
בנוגע לאחרי הגיור, לזה יש קונצנזוס יותר רחב אך לא מלאה. שהולך כך שאחרי הגיור הגר הוא כבר בן ישראל באופן מלאה, וכמו שיהודי שלא שומר תורה ומצוות עדיין יהודי נקרא כך גם גר. תיאר את זה באופן קבלי אר"י שאמר שהוא החליף לנשמה יהודית. המרן הרב קוק צזל כותב גם כך שברגע שאדם עבר גיור תקף, יהדותו נשארת על כנה ללא קשר לרמת השמירה שלו. הוא הדגיש את משמעות ההתחייבות הראשונית שנעשתה בעת הגיור. הרב קוק האמין שהנשמה היהודית היא אינהרנטית ונצחית, ולכן לא ניתן לנתק את הקשר הרוחני של המתגייר ליהדות על ידי פעולות. וכך גם לשאלה אם גר שומר שבת או לא, איננה מנתקת אותו מיהדתו.
באותה מחשבה גם תמך רב עובדיה יוסף למרות שהתשובה ודרך אליה היו שונים הם הסכימו לתוצאה.
היום לשמחתינו עם ישראל נמצא הכי טוב זה 2000 שנה, חזר לארץ ישראל והקים את מדינת ישראל על פי חזונם של נביאי ישראל שנאמר "כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ."
שמבחינה כלכלית אנחנו בצמרת מדינות וכל זה תוך שנים ספורות, וזה עם כל בעיות ומלחמות. דבר שגורם להרבה אנשים ממדינות לא מדינות לבקש להצטרף לעם ישראל, יש לבדוק הלכתית למצב הנוכחי.
גם אם אינם יהודים או שרק רוצים ללמוד, שנדע איך להכניס אותם בכנפי השכינה הקדושה בעולם גם ללא גיור.
לא תופס.
לפי ההלכה לא
שואל השאלה:
מה זאת אומרת לא ? אם הוא לא שומר שבת הוא כבר לא יהודי ?
מה זאת אומרת לא ? אם הוא לא שומר שבת הוא כבר לא יהודי ?
אנונימית
שמירת שבת - זה אחד ההבדלים המהותיים ביננו לבין הגויים כי זאת אמונה ועדות על חידוש העולם: על כך שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים ושבת וביום השביעי. מי שחלל שבת בפרהסיה - כופר בזה ומכחיש שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים, אם הוא מרשה להתנהג בה כמו ביום חול.
קחי את זה בלשון של הרמב"ם:
"השבת ועבודה זרה - כל אחת משתיהן, שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה; והשבת - היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו, לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות - הרי הוא בכלל רשעי ישראל; אבל מחלל שבת בפרהסיה - הרי הוא כעובד עבודה זרה, שניהם כגויים לכל דבריהם" (משנה תורה, הלכות שבת, פרק ל ,הלכה טו).
קחי את זה בלשון של הרמב"ם:
"השבת ועבודה זרה - כל אחת משתיהן, שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה; והשבת - היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו, לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות - הרי הוא בכלל רשעי ישראל; אבל מחלל שבת בפרהסיה - הרי הוא כעובד עבודה זרה, שניהם כגויים לכל דבריהם" (משנה תורה, הלכות שבת, פרק ל ,הלכה טו).
אנונימי
אם בשעת טבילה הם לא יקבל על עצמו עול מצוות מלא לשמור את כל המצוות, אפילו דבר אחד מדביר סופרים - הגיור לא חל וזה נשאר גוי.
אבל אם הוא כן התכוון וזה ובסוף פרק עול, יש לו דין של ישראל מומר.
כל זה מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסח (נא לעיין במקור שאותו אני אצרף בעזרת ה' יתברך).
יש לציין שגם ליהודי מלידה המחלל שבת בפרהסיה - יש ל דין של גוי לעניין הרבה הלכות, כמבואר במשנה תרוה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה טו
אבל אם הוא כן התכוון וזה ובסוף פרק עול, יש לו דין של ישראל מומר.
כל זה מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסח (נא לעיין במקור שאותו אני אצרף בעזרת ה' יתברך).
יש לציין שגם ליהודי מלידה המחלל שבת בפרהסיה - יש ל דין של גוי לעניין הרבה הלכות, כמבואר במשנה תרוה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ל, הלכה טו
אנונימי