אני מרגישה אבודה לגמרי.... כאילו שהכל מתפרק לי (סוג של פריקה)

לדעתי זה הרבה חשיבה עצמית תנסי להקיף את עצמך עם דברים שאת אוהבת ולחשוב קצת יותר טוב על המצב והעולם למרות שזה קשה, אולי לדבר עם מישהו ולפרוק יעזור לך פשוט תנסי לעשות דברים שעושים לך טוב אבל גם לא להתעלם מהמצב שאת נמצאת בו ולהרים את עצמך מנטלית

אני ממש מבינה אותך ומזדהה, זה קשה להתמודד עם כל זה לבד אבל אם את מרגישה שלא בא לך לדבר עם אף אחד, תנסי אולי לכתוב לעצמך על איך שאת מרגישה זה יכול לעזור לך ולסדר לך את הדברים קצת בראש.
אם יש לך תחביבים אולי תנסי לעשות משהו כזה שאת אוהבת ואת יודעת שיגרום לך להרגיש טוב.
לפעמים להתעסק בדברים כמו סתם לסדר את החדר או לשטוף כלים גם יכול לעזור, שימי לך מוזיקה או משהו שאת אוהבת להקשיב לו ותתרכזי בפעולות שאת עושה (לדוגמא לסדר את החדר) לי זה מאוד עוזר.

הכל יעבור עם הזמן
תנסי להתעסק בדברים אחרים.. להתנתק..

היי אנונימית, נשמע שאת מתמודדת עם תקופה לא קלה שבה את חווה תחושות של חרדה, ייאוש ודיכאון. כתבת שאין לך חשק לדבר עם אף אחד, אבל בטח גם לא פשוט להיות עם כל זה לבד... בת כמה את? כמה זמן את כבר מרגישה ככה?

שאלת איך לעבור הלאה- בואי ננסה לענות על זה יחד. קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי (אפשר גם באנונימיות) ולספר לי יותר עלייך ועל מה שאת עוברת, אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתך מה יוכל לעזור להתמודד עם המצב. את יכולה לכתוב לי פה בהודעות אישיות, או לשלוח הודעה באחת מהדרכים הבאות: לאינסטגרם או לטיק טוק בפרופיל elem.digital; למייל [email protected]. אפשרות נוספת היא להיכנס לצ'אט שלנו דרך הווטסאפ בקישור המצורף או דרך האתר www.yelem.org.il, שם אפשר לדבר עם אחד התומכים שלנו. מוזמנים לשלוח הודעה גם אנשים נוספים שמתמודדים עם תחושות דומות.

מחכה לך(ם),
נופר מעלם דיגיטל

שואל השאלה:
היי, אני בת 12

שואל השאלה:
וסליחה אבל לא באלי ממש לשתף אף אחד
תודה בכל מקרה :)

שלום יקרה. קראתי את הפוסט שכתבת. שומע בדברייך את הבלבול ואולי אפילו הפחד מהמצב הקיים. את רושמת שאת מרגישה אבודה. יכול רק לדמיין כמה כאב וייאוש את חשה שגורם לך להרגיש כך. ובכל זאת יקרה מצאת את הכוח לרשום את הפוסט ולפרוק מקצת הרגשות שאת סוחבת בימים אלו. שיתוף של אדם קרוב בהחלט יכול לעזור ולהקל עלייך במחשבותייך. נסי לשתף את ההורים ואם לא אותם אז אדם בוגר קרוב אחר שאת סומכת עליו. גם אם השיתוף נראה לך מיותר, או מביך, הוא צעד ראשון בתהליך של הקלה והבנה עצמית של הדברים שמעסיקים אותך.
יקרה אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אם תרצי לשתף, לדבר, להתייעץ על מה שאת מרגישה אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו ולהתכתב בצ'אט, אנונימי לגמרי, עם אחד המתנדבים שלנו.
אנחנו כאן בשבילך, להקשיב לך, לנסות להבין, אולי נוכל לעזור, או להפנות אותך לגורם מתאים.

בסדר גמור. אם בכל זאת תשני את דעתך ותרגישי שאת רוצה לדבר, מוזמנת תמיד לכתוב לי