הפתרון לכל הבעיות בחיים זה לחזור בתשובה?

לא.

כל אחד ומה שהוא צריך

זה בערך כמו לשאול האם הפיתרון לכל הבעיות בחיים זה לקחת סמים..

שואל השאלה:
יש אנשים שאומרים שכן
שסמים מרחיבים את התודעה

ברגע שהן אדם חוזר בתשובה נפתחות לו העיניים, הוא קולט עד כמה הוא התעסק בחומריות והוא מגיע למצב שהנשמה שלו יודעת לסנן את השטויות שבעבר הוא הגדיר אותם כבעיות, הנשמה מתחילה להתקרב ולהמשך לרוחניות וזה גורם לאדם לחיות בצורה טובה יותר מתוך שמחה כי כשהוא מחובר לה' הוא יודע שהכל מאיתנו וכל מה שקורה הכי טוב בשבילו...

כן.
זה עושה אותך אדם טוב ואופטימי

לא, אין פתרון לכל הבעיות.

כן כי ברגע שמי שברא את העולם וגם את כל הבעיות שלך בחיים נמצא איתך תמיד אז אין לך מה לפחד ואתה מאמין בו כמובן שיש אנשים שלוקח להם יותר זמן להאמין ולבטוח באמונה שלמה שהוא תמיד איתך ועוזר לך בהכל (יש שיעורי תורה שמאוד מאוד מאוד עוזרים ) אבל בעיקרון אני יכולה להגיד לך שגם אם פתאום יש משהו שאת חושבת שזה לא טוב זה באמת מיליון אחוז קורה לך כדי שיקרה משהו הרבה יותר טוב בסוף ואני באמת מאמינה בזה ורואה את זה יום יום וגם עושה את הבנאדם מאוד שמח ואופטימי לגבי הכל

מקווה שעזרתי

צריך אבל צריך גם השתדלות
ביטחון בה' והשתדלות

זאת אומרת שאם אתה צריך פסיכולוג לך לפסיכולוג

בעקרון כן

כן, כי אין עוד מלבדו.

אחי ממש לא זה לא הפתרון שלי, הפתרון שלי לבעיות שלי היה לברוח מזה

כן.


סופר בגמרא (סנהדרין קא ע"א): כשחלה רבי אליעזר, נכנסו ארבעה זקנים לבקרו: רבי
טרפון, רבי יהושע, רבי אלעזר ורבי עקיבא. כל אחד מהם בתורו אמר דברי שבח על
רבי אליעזר. לבסוף נענה רבי עקיבא ואמר: "חביבים יסורים"! כששמע זאת רבי
אליעזר, ביקש שיסמכו אותו ויסייעו לו לשבת, כי ברצונו להקשיב היטב לדברי רבי
עקיבא תלמידו. שאלו רבי אליעזר: "עקיבא, זו מנין לך?", השיב לו: למדנו זאת ממנשה
המלך.
מה קרה עם מנשה המלך? מנשה היה בנו של חזקיה המלך. חזקיה היה אחד המלכים
הצדיקים ביותר שהיו לעם ישראל, והוא הדריך והנהיג את העם כולו בדרך התורה
והמצוות באופן חזק במיוחד. כמובן שגם את בנו ניסה בכל כוחו להדריך בדרך ה',
אבל הבן מנשה סטה מדרכי ה', ולאחר שעלה להיות מלך, חטא והחטיא את עם
ישראל בצורה מחפירה וקשה בעבירות החמורות ביותר שבתורה.
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם, אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה, בַּחֹחִים; וַיַּאַסְרֻהוּ, בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וַיּוֹלִיכֻהוּ, בָּבֶלָה. *וּכְהָצֵר לוֹ--חִלָּה, אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו* , וַיִּכָּנַע מְאֹד, מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם, לְמַלְכוּתוֹ; וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים."(דברי הימים ב פרק לג).
הקב"ה שלח למנשה את מלך אשור, אשר הגלה אותו וייסר אותו ביסורים קשים
מאוד. דווקא ייסורי הגוף הקשים הם הם שגרמו להתעוררות מחשבותיו ופנייתו אל ה'
אלקי אבותיו, עד שנכנע לפניו והכיר כי ה' הוא האלקים.
פנה רבי עקיבא לרבי אליעזר ואמר לו: "מכל טורח שטרח בו אביו, ומכל עמל שעמל
בו, לא העלהו למוטב - אלא יסורים! ...הא למדת שחביבים יסורים"!

מקור:"הרפואה בהלכה ובאגדה"