אנשים שמאמינים בחיים אחרי המוות

אני מאמין בחיים אחרי המוות , וגם בוכה נניח שסבא רבא שלי נפטר, אני יודע וחושב שהוא עבר למקום טוב למעלה ועכשיו ידאגו ולא יהיה צרות, אבל עצוב להיפרד ממנו ולא לראות אותו כי הוא עוזב אותך, תחשבי עכשיו את בקבוצה לא כל-כך טובה, ושחקן אחד עוזר ממש מוקדם את הקבוצה ואתם מתחברים, ואז הוא עוזב , זה קצת שונה אבל דומה, הוא עובר למקום חדש ומתקדם, אבל עוזב אותך ובטוח שתהי עצובה

שואל השאלה:
אבל האם הייתם חשים את אותו עצב אם נניח היו אומרים לכם שלא תראו אותו ל60 השנים הבאות?

אני לא מאמינה בחיים לאחר המוות אבל אני אענה את מה שאני מניחה שנכון לגביהם:

למרות שהוא מגיע לעולם הבא אתה עדיין מאבד אותו, לכול הזמן שאתה חיי אתה לא תוכל לראות אותו יותר, לא תוכל לחבק אותו, לדבר איתו, לראות אותו...

אבל לדעתי אם תשאל מישהו כזה מה יותר עצוב מבחינתם, מישהו שנשאר בתרדמת עד שהוא ימות, בלי אפשרות לבקר אותו או לראות אותו. או מישהו שמת, יהיה יותר עצוב בתיאוריה האופציה הראשונה. אבל במציאות אנחנו יודעים בתת מודע שכשאנשים מתים הם כבר לא איתנו, ולא נראה אותם יותר בשום מקום.

לא זה לא עובד ככה אנחנו עצובים כשאדםצנפטר לא בגלל שאנחנו מרחמים עליו אלא בגלל שלנו עצוב שהוא עזב אותנו והוא לא לידינו אבל אנחנו גם שמחים שהוא נמצא עכשיו בעולם טוב יותר אבל זה לא אמור להפחית מהעצב שלנו שהוא לא איתנו....

מזתומרת כי הבנאדם הזה אשכרה לא יהיה יותר בחיים בטח שעדיין יהיה עצוב
זה משהו שהוא לא נתפס