בבקשה תכנסו, יש לי חבר והוא ממש מדהים ואני אוהבת אותו אבל

אם את רוצה להיפרד תעשי את זה בהדרגה וככה זה אמור פחות לשבור לו את הלב

לא הבנתי חצי שעה בשבילך זה יותר מידי? זה לא הרבה ולא יקרה כלום אם יענה בפער של חצי שעה בסוף לא כולם עם הפלאפון ברציפות. לגבי הקטע של ההפרעה הנפשית זה מורכב יותר וזה לא נשמע קל לפי מה שתיארת. תעשי את השיקולים שלך בעניין הזה

הוא מסנן בכוונה או שלוקח לו זמן לראות את ההודעה?

הוא מסנן בכוונה או שלוקח לו זמן לראות את ההודעה?

בואי אני אסביר לך
אני הייתי באותו מצב כמוך, היה לי בן זוג שהיה עונה לי אחריי שבע שעות מינימום
אחריי שדיברתי איתו על זה זה השתנה
אבל עדיין לקח לו זמן לענות
וזה בסדר.! יש לו חיים ויש לו חיי חברה והוא לא חייב להיות סביב הטלפון או סביב הזוגיות
כמובן שזה מעולה שאת דואגת לו כח זה מראה שאת אוהבת אותו אבל תשתחררי

שואל השאלה:
^^^^אמרתי שחצי שעה זה הכי קצת, הוא יכול לא לענות לי 6 שעות...

אני מניחה שהוא מסנן כי הוא חושב הרבה על מה לכתוב לך ככל הנראה יש לו חשיבת יתר על דברים והוא נכנס לחרדות מהר
לא יודעת איך כלכך לעזור בזה, לדעתי אם לא מתאים לך הזוגיות את לא חייבת להמשיך אותה
כמובן שאני לא חושבת שיש למה להיפרד כלכך
הייתי ממליצה לך ללכת לפסיכולוגית בעצמך ואולי לדבר על זה איתה, היא בטח תבין את הסיטואציה ותעזור לכם יותר ממנו
אבל רק שתדעי שזה שהוא משתדל בשבילך ואשכרה יש שיפור זה אומר שאכפת לו ממך

היי אהובה
קודם כל איך את?
לגבי הסינון זה רק להציף שוב ושוב
תגידי לו שאת מבינה את דפוס ההתנהגות שלו אבל זה חשוב לך ושיעשה מאמץ גדול יותר
אם זה לא היה מפריע לך לא היית מציפה את זה מולו
שוב ושוב בצורה יפה ולא בדרישה בסוף זה מחלחל ותראי שינוי
תדאגי גם לומר לו תודה על השינוי מפעם, גם אם את לא מרוצה עדיין שימי לב שהוא עבר שינוי בנושא וזה ראוי להערכה

ברמה האישית יכולה לשתף אותך שאני מכירה את ההרגשה של חוסר המענה, לפעמים זה בשליטה של האדם ולפעמים לא
אני הייתי מחכה למענה לפעמים יותר מ12 שעות
אין ברירות כל כך, פשוט תציפי כמו שאמרתי ותנסו יחד לייעל את המצב.

לגבי ההתקפים שיש לו, תסכימי איתי שזה דברים שאין לך שליטה עליהם? הוא כבר מטופל כמו שצריך
מפה שחררי שליטה
את שם מבחירה ומניחה שלקחת את זה בחשבון
תנסי לחשוב דברים חיוביים ולהעצים את הרגעים היפים שלכם יחד
ללמוד מהקשיים ולקום ולא לשקוע לתוך זה
כמה שקשה לך ברגעים כאלה, תחשבי מה עובר עליו? בטח קשה לו יותר לדעת שזה משפיע עלייך ומעציב אותך
תהיי גב בשבילו תתמכי תהיי שם
כמובן כל עוד את מרגישה שזה בסדר ולא שוחק אותך ומוציא ממך יותר מידי אנרגיות
כי אם כן זה כבר לא תקין

אהמ אהמ ג'ואי ואיפה אהמ אהמ
וכדי שלא ימחקו לי:תנסי לעשות את זה לאט, או שלחכות קצת ולנסות לראות אם הוא משתפר. אם את רוצה לדבר אז אני תמיד פה❤

תשמעי מה השאלה שלך?
זה הבן אדם, הוא בעייתי אבל את ידעת את זה לפני שנכנסת איתו לקשר .

עשר דקות- חצי שעה זה ממש מהיר
רוב האנשים לא בטלפון כל היום

שואל השאלה:
^^אני לא ידעתי את זה, בתחילת הקדר הוא היה שונה, הוא היה עונה מהר והוא לא היה מאובחן..

שואל השאלה:
^^אמרתי שזה המינימום, הוא יכול לא לענות לי גם 8 דעות בזמן שהוא כן בטלפון

זה קצת מצחיק שהכי מפריע לך שהוא מסנן 10 דקות ואז אמרת שאגב הוא גם חולה נפש שמנסה להתאבד לפעמים אבל זה בקטנה
זה פשוט קצת בעיה בניסוח של השאלה אבל אחרי העריכה זה מובן יותר

קודם כל,
אני חייבת לציין שאת אדם מדהים.
זה באמת שכל-כך קשה להתמודד עם אדם שהוא חולה נפש,אבל את אלופה,ואת שינית אותו לטובה.
אני מבינה את הלחץ שלך מאוד כי גם דוד שלי כזה,הוא חולה נפש(גם מאובחן) והרבה פעמים אימא שלי שהיא אחותו לא מפסיקה לדאוג לו אם הוא לא עונה לה,והיא תמיד נלחצת מאוד.
אני חושבת שכדאי שתדברי איתו שוב,ותסבירי לו ש*הכל* מדאגה ואת רוצה שהוא ישתדל יותר בשביל שתדעי שהוא בסדר.
תזכירי לו שזה שהשינוי שהוא עשה היה מעולה ותחמיאי לו,תגידי לו תודה.
בנוגע להתקפים שלו,הוא מטופל?אם כן אז את צריכה להבין שאפילו שהוא חשוב לך אין לך מה לעשות בנידון ואת צריכה לסמוך על אנשי המקצוע שאחראים על כך.
תהיי שם בשבילו,תתמכי בו,תראי לו שאת כאן.

אני כאן בשבילך אם בא לך לדבר איתי,אני מבינה אותך כל כך ואני אשתדל לעזור כמה שיותר.

תיפרדי ממנו, אבל בהדרגה. כדי שלא ישבר לא הלב ואז הוא יעשה לפגוע בעצמו שוב או להתחיל שוב לשתות וכו'..

את לא אמא שלו , צה את צריכה את הכאב ראש הזה של לדאוג לאחרים , תדאגי לכצמך תחפשי מישנו שהוא ידאג לך לא את לו , בתור אישה אני אומרת לך אישה לאישה חפשי לך אחד שידאג לך לא הפוך תראי שזה יהיה לך יותר כיף

^^^מחזקת את אוהבת הסוסים.
אני חושבת שכדאי קודם שתזכירי לו שכל ההודעות והטלפונים הן למטרת דאגה ותמיכה. כי את אוהבת אותו, כי את רוצה להיות לצידו וכי הוא משמעותי עבורך.
זה באמת חשוב שבמצב שלו הוא ישמע את זה ממך בצורה כל כך כנה ואמיתית. אי אפשר באמת להכנס לראש של אדם ולדעת בדיוק מה הוא חושב בכל רגע נתון אבל את בהחלט נשמעת בחורה שלוקחת חלק משמעותי בחייו, מדריכה אותו כשצריך וגב לצידו בזמנים הקשים. אני מעריכה אנשים כמוך וכל הכבוד לך. ועם כל הדאגה שלך כלפיו אני חושבת שכדאי ותציבי לעצמך גבולות, תנסי להציב לעצמך אותם בכדי שלא תרגישי שאת מתקשרת יותר מדי, או כל הזמן רצה סביב הזמן ללבדוק במה קורה איתו. בשביל שהלב שלך לא ירגיש עומס ובשביל שהקשר והיציבות שלו תמשיך להיות בריאה לשניכם.
לגבי העובדה שגם לך יש הפרעות כלשהן (על פי מה שכתבת) אני מציעה גם לך לקבל איזשהי עזרה מוסמכת מאדם מקצועי, שתוכלי לקבל את העזרה הזו ותמיכה לנפש שלך. שלא תרגישי שהכל סביבך מועמס ושתדעי לטפל בנפשך.
אני חושבת ומאמינה שזה יכול לגרום לך לצבור עוד זוויות ראייה ותמיכה בזוגיות, לדעת שאת מצליחה לדאוג לעצמך ויחד עם זאת לאחר.
כי זה באמת קשה שהדאגה תמידית ואת הופכת למתוסכלת בתוך זה. אז אני חושבת, שכדאי וגם את תעברי שינוי של טיפול עצמי. ולא רק זה, תהי כנה עם בן זוגך, תשתפי אותו במה שעובר עלייך, תצרי לו מעגל חשיבה שהוא לא לבד, ויש כאן מישהו שישמח לשתף אותו ברגשותיו ולהעביר זמן איתו. שידע ויזכור שיש לו אותך. זה חשוב.
אני מקווה שאת לא לוקחת את מה שכתבתי כביקורת או משהו, אני כתבתי מאיך שאני הייתי ככל הנראה מגיבה למצב.
מאחלת לשניכם זוגיות בריאה ונפלאה.
את מוזמנת לדבר איתי תמיד 3>

הסינון זו הבעיה האחרונה שלך לדעתי.
אם מדאיג כי את פוחדת שהוא עושה דברים מסוכנים אז זו לא אשמתו.
אני לא יודעת מה להגיד לך כדי להרגיע אותך

כאילו שהבנות לא מסננות

את לא פסיכולוג. התפקיד שלך הוא לא להציל אנשים או לשמור שלא יפגעו בעצמם. כבת זוג את צריכה לתמוך ולהכיל אבל אם את מרגישה שזה מעיק עלייך, קחי צעד אחורה. אומרת כמתמודדת נפש.

שואל השאלה:
^^זו לא הנקודה. הסינון זה רק עוד בעיה.
הבעיה העיקרית היא שהוא חולה נפש, סבבה ואין לי בעיה, לא אכפת לי ההגדרה אלה הפחד שלי שיקרה לו משהו.
אני אסביר בערך מה יש לו, יש לו התקפים פסיכוטים, ומי שלא יודע מה זה שלא יגיד סתם שטויות, הוא לא שולט במה שהוא עושה, הוא יכול לנסות להת*בד והוא לא שולט בזה, זה בעיות עצבים לא נשלטות..
ואני גרה רחוק ממנו כך שאני אפילו לא יכולה לקפוץ לראות מה איתו, וזה מפחיד אותי, הלב שלי צונח כל הזמן

הוא גר לבד?

אני מבינה אותך בקטע של הבעיות הנפשיות
נפרדתי מחבר שלי גם בגלל הלחץ
יש כאלה שזה נשמע להם אנוכי, אבל לא
הלחץ גם קשה. נכון, כנראה לאותו בן אדם יותר קשה, אבל זה לא אומר שצריך לזרוק לגמרי את כל הבעיות הנפשיות שלך. יש לו עזרה, הוא יכול לפנות אליהם.
לגבי הסינון אני לא חוויתי, ואת האמת חוויתי לגמרי ההפך
הוא היה אובססיבי וכל שתי שניות כתב לי ואז לא הייתי עונה ישר הוא היה מתחרפן, והוא השתמש עוד בבעיות הנפשיות שלו כתירוץ ואמר שהוא צריך אותי וכל מיני
קיצר, אני יודעת כמה לחץ זה שלחבר שלך שאת באמת אוהבת יש בעיות נפשיות והרבה מזה נופל עלייך
כל עוד הוא באמת מקבל עזרה תיפרדי אבל בכל זאת בחייאת תעשי את זה בעדינות ואם את מרגישה שאת צריכה אז תעשי את זה ליד הפסיכולוג או הפסיכיאטר
נ.ב - לאקס שלי גם היו התקפי עצבים אלימים, אז אמנם זה לא נסיונות התאבד!ת אבל גם בקטע הזה אני מבינה בצורה מסוימת

לדעתי המערכת יחסים שלכם לא בריאה.
שניכם צריכים טיפול ועזרה, וקשה באמת להצליח להשתפר כשאתם בזוגיות חונקת שלא מאפשרת לך להפסיק לדאוג. עם כמה שאתם אוהבים אחד את השני אני הייתי ממליץ לחשוב על להיפרד עם כמה שזה קשה. זה פשוט מאוד קשה ואני בטוח שאת מותשת נורא מזה

שואל השאלה:
^^קודם כל מצטערת לשמוע שזה מה שחווית.

אבל אצלו זה שונה, הוא הכי מכבד אותי בעולם, הוא מפחדת לפגוע בי ואני יודעת את זה, כשהוא מקבל התקף הוא מבקש ממני סליחה על זה שהוא לא אמר לי.
הוא באמת מדהים והוא מכיל אותי והכל, הוא מעריך אותי על הכל וכו.
פשוט הלחץ של "קרה לו משהו? הוא בסדר? להתקשר למישהו?" זה מחרפן אותי, אני בן אדם שיש לו לחץ תמידי, המון התקפי חרדה, וכו.
אני פשוט לפעמים חושבת שזה אולי טיפה גדול עליי

גם לי זה היה ככה, אחד לאחד
הכול רק שלי היה אובססיה
אם את מרגישה שזה גדול עלייך אז תיפרדי, כי לאט לאט גם את תתחילי להתפרק

זה הגיוני לגמרי לחשוב שזה גדול עלייך. ממליץ לדבר על זה עם מישהו, לראות את כל המעשים והרגשות והתחושות, ולאחר מכן להגיע לתובנות

זה קצת מגעיל שהוא מסנן אותך שאתה ככה דואגת לו, אבל יכול להיות שככה הוא ,יש כאלה שתמיד לוקח להם זמן לענות וזה כבא משהו אחר, זה בסדר אם זה כל-כך מפריע לך דברי איתו