זה רע אם אני מדברת עם 2 גברים בו זמנית?

לא
הכל טוב

אם הם יודעים מזה אז זה סבבה
אם לא אז זה לא בסדר

לא

לא. זה בסדר כל עוד אץ לא עם אחד מהם

לא

לא

שואל השאלה:
אני לא מכוונת לשום קשר אני בודקת מה יכול להתפתח מזה
ואם הם אופציה בשבילי
ברור שאם אני אכוון לקשר עם אחד מהם אני אתנתק מהשני

^זה בסדר אבל אני חושבת שאת צריכה להודיע להם
אם את רואה ששניהם נראים רציניים לגביך ואת יודעת שאת תנתקי קשר עם אחד מהם בוודאות אז תגידי להם זה לא יפה להשלות אותם

שואל השאלה:
גם אם הייתי מדברת עם מישהו אחד בלב,ד והוא היה רציני לגבי אבל לא הייתי רוצה אותו ומנתקת ממנו קשר, זה אותו דבר. אני לא חייבת לו הסבר. אם לדעתי אנחנו לא מתאימים, זה ההסבר היחיד שאני חייבת לו, אפילו אם הוא רק בן אדם אחד..אותו דבר עם שניים בתמונה. זה לא משנה.

^אני מסכימה איתך אבל אני בכל זאת הייתי אומרת להם בשביל המצפון שלי, לא שלהם
אם אני אפרד מאחד מהם אז אני לא חייבת לו הסבריםאבל הגיוני שהוא ישאל למה ואני לא ארצה לשקר לו כי אז אני ארגיש רע עם עצמי ואם אני אגיד לו את האמת אני ארגיש ממש רעה

שואל השאלה:
אני לא משקרת לו, אני אומרת לו את האמת "אני חושבת שאנחנו לא מתאימים ואני לא רוצה להמשיך את הקשר.." הוא לא חייב לדעת שהעדפתי מישהו אחר על פניו. זה שהעדפתי מישהו אחר על פניו, זה כי אני חושבת שלא התאמנו וזו האמת, וכנראה שהייתי מגיעה לאותה מסקנה שאין בינינו התאמה גם אם הוא היה היחיד שאיתי בקשר. אם אנשים לא מתאימים, זה לא באשמת "מאהב" מהצד. זה פשוט לא היה מצליח גם ככה..אז תמיד טוב לברר עוד אופציה לדעתי

לא כזה בסדר. גם אם את בודקת, זה אמור להיעשות בצורה של אחד אחד ולא שניהם במקביל...
כי אז תמיד תשווי בניהם על כל דבר שתראי, וממש לא נכון לבחור ככה.

חוץ מזה, איך את היית מרגישה אם היית במקום ההפוך? את סתם משלה לפחות אחד מהם

שואל השאלה:
מה ההבדל בין להשוות אותו עכשיו למישהו אחר, או אחר כך? כולם משווים את בני הזוג החדשים שלהם לאקסים מהעבר שלהם, אני פשוט יותר זהירה, ולפני שמישהו יהפוך לאקס שלי בכלל, אני משווה אותו למישהו אחר בהווה כדי לא לטעות בבחירת בן הזוג הנכון..

להשוות בין אקסים זה גם רע מאוד, אבל זה פשוט מצב בלתי נמנע...

שואל השאלה:
אז זה גם ככה מצב בלתי נמנע,
אי אפשר לא להשוות בכלל אף פעם
אז למה מותר רק אחרי שהוא אקס? סתם לבזבז עליו תזמן?

לא. פשוט כי יש את האופציה שהוא מלכתחילה לא יהיה אקס... ואז חסכת השוואה אחת בחיים שלך, שזה המון. סמכי עליי.
ושוב, איך את תרגישי במצב הפוך?

הכל טוב

שואל השאלה:
נכון יש את האופציה שהוא מלכתחילה לא יהיה אקס, כי אני אהיה אובייקטיבית יותר אם במקביל אוכל להשוות אותו לגבר אחר שיתן לי פרספקטיבה נוספת עליו, ואדע בודאות אם אני מעדיפה אותו או לא ושלא הרגשות רק שולטים עלי
והייתי מרגישה בסדר גמור אם היו עושים לי את זה

בגדול זה לא נראה כאילו את מחפשת תשובה אמיתית, את מחפשת אישור מאחרים לעשות את מה שאת רוצה...
את דעתי שמעת, בעיניי ובעיני רוב האנשים פה זה לא נראה מוסרי (לא כלפייך ולא כלפיהם, גם להם לא נחמד להיות בהשוואה הזאת אני מאמין). רוצה לנהוג ככה? זכותך... חיים שלך.

לפחות תעדכני אותם בסיטואציה

שואל השאלה:
מה לא בסדר בזה אם אני לא נמצאת איתם בזוגיות?
זה עדיין בשלב הזה שהוא בודק אם אני מתאימה ואני בודקת אם הוא מתאים
וכל אחד יכול לחתוך וללכת
מה זה משנה? עדיין לא ענית לי מה לא מוסרי בזה
זכותי לחתוך, למה אני חייבת לו דין וחשבון בגלל שאני אמשיך הלאה כשאני חותכת ממנו? ומה זה משנה מה הסיבה? אנחנו לא מתאימים, זהו
"לא מוסרי תסבירי לו כל דבר עם מי דיברת איפה היית מה עשית" אתה ליטרלי מצדיק להרגיש רכושניות כלפי מישהי שרק הכרת
ואין ביניכם כלום

עונה לך כגבר
את לא חייבת דין וחשבון כשאת לא במערכת יחסים זוגית.
תאמיני לי או לא אני מניח שגם הם בוחנים עוד אופציות במקביל וגם עם לא זכותך לדבר עם כמה ולראות מה לך לנכון

זה לא בסדר כי את שמה כל אחד במקום של תחרות והשוואה אל מול הצד השני.
כמו שאמרתי, לא נכון לבדוק ככה! -

נניח ואת אוהבת אנשים מצחיקים, ואחד מהם ממש מצחיק וחמוד בעינייך, והשני קצת פחות... אבל הוא אדם מאוד חכם ואת גם אוהבת חכמים, אז במי בוחרים?
כנראה שתגידי "במה שיותר חשוב לי", נכון.
אבל מה אם זה שני ערכים שמתנגשים? אז תתחילי לחפש עוד תכונות אופי, וזה לא ייגמר לנצח.
כל אחד הוא עולם בפני עצמו, עם אופי ורצונות מיוחדים משלו. כדי להכיר את כל תכונות האופי המיוחדים לשניהם תצטרכי כמה שנים טובות במקרה הטוב... כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה.

גם אחרי זוגיות ארוכת שנים ואפילו אחרי חתונה, אנשים ממשיכים לגלות דברים אחד על השני... מוזמנת לבדוק עם זוגות נשואים.

אז הרצון שלך לבחור בן זוג באופן רציונל, על פי ניתוח נתונים ביחס למישהו אחקר - הוא פשוט אבוד מראש. לא תצליחי להקיף את התכונות והאופי של שניהם וגם לא של אחד מהם.


תצאי עם מישהו אחד שהאופי שלו מוצא חן בענייך כרגע, תתמקדי רק בו. זה יחסוך לך את כל המקרים שבהם השני היה "יותר טוב". ככה לא תשווי אותו לאף אחד, אלא רק ביחס לעצמו, וממילא תחסכי לעצמך כאב ראש שגם ככה אין לו פתרון אמיתי (כי שוב, השיטה הרציונלית שלך לא יכולה להקיף את כל התכונות)


תניחי את הלב שלך ולא רק את המוח, את לא יכולה לעבוד עם אהבה כאילו את מחשב. את בת אדם, אהבה זה גם רגש מעבר לבחירה השכלית. ואת הלב שלך אי אפשר להניח אצל שני אנשים, אז אחד אחד. בתקווה שהראשון יתאים לך.


ושוב, זה סתם לא מוסרי מהצד שלהם, כי הם כן שמים את הלב שלהם אצלך ולא יודעים שאת רק בוחנת. לפחות תעדכני אותם כרגע שאת מדברת עם 2

שואל השאלה:
אבל תשמע כימיה זה משהו שדי קולטים ברגע אחד..זה או שיש את או שאין את זה
זה לא לוקח שנים

לא דיברתי על כימיה, דיברתי על להכיר את האדם שמולך על שלל תכונותיו ואופיו.
הרי אמרת שאת רוצה לבחון את שניהם ולראות מי יותר מתאים, אז להכיר את שניהם עד הסוף כדי בסוף ליצור טבלת השוואה בראש - לא תצליחי לעולם.

כל אחד עולם שלם, לא תוכלי בחיים להוריד אפילו רק אחד מהם לטבלה על דף, החיים מורכבים והאנשים מורכבים.

מה כן עושים? מחפשים תבסיס ורואים אם באמת יש כימיה טובה וכיוון כללי שמתאים לך. משם מתקדמים ולאט לאט גם שמים את הרגש וזה מה שמביא אהבה אמיתית! אהבה אמיתית תלויה באם הנחת את הלב שלך במקום הנכון.

תסכימי איתי שגם אחרי שתתחתני, כנראה איפשהו בכדור הארץ יש אדם אחד שהוא גם מצחיק יותר מבעלך, גם חכם יותר, גם יפה יותר, גם מתחשב ואכפתי יותר וכו וכו... בעצם למה אחד? אולי מאות ואלפים!
אז מנה תעשי? כל פעם שתגלי מישהו חדש תתגרשי? לא. רק בעלך הוא מיוחד ומתאים לך כי אותו את אוהבת. בשבילך הוא הכי הכי בעולם

שואל השאלה:
צודק אני אוהבת את הגישה שלך
אבל עדיין יש בי את החוסר ביטחון הזה "לא לטעות" ולברר ואני לא יודעת איך להיפטר ממנו
אולי זה בגלל שאני פוחדת לבזבז את השנים שלי על הבן אדם הלא נכון
ופוחדת להתגרש
לגבי הזה ש'יקח לי שנים להקיף אופי של בן אדם וכל החיים תגלי עוד תכונות'
אז זה פחות נכון
זה יקח לי די שניה.
כי אני הולכת לבקש ממנו תאריך לידה במהלך הקשר
ואצלנו בתחום הרוחניות ומיסטיקה אמא שלי נומרולוגית וכו' אם אתה מכיר רואים על בן אדם הכל בתאריך..כל תכונות האופי שלו.

מה שחשוב לי זה רק אם יש כימיה, בסיס לאהבה או לא
את האופי אני כבר בוחרת.
אני לא הולכת לבזבז על בן אדם שנים מיותרות לגלות מה האופי שלו

זה סבבה אבל אני ממליצה לך להבין מי עדיף ולהיפרד מהשני

מבין אותך מאוד, באמת. אין לך מושג כמה...
אבל את צריכה להפנים שהבזבוז האמיתי זה הרדיפה והחיפוש.
קודם כל, כמו שכבר אמרתי לך קודם - סטטיסטית ההסתברות שתתחתני עם בן הזוג האידאלי בשבילך הוא ממש אפסי. יש מליארדי אנשים בעולם, אז מה הסיכוי שהצלחת למצוא את האדם שהכי הכי נכון לך? - אפסי עד בלתי קיים.

ואיך בכל זאת אנשים מנהלים זוגיות וחיים באושר? כי הרגש שלהם במקום הנכון.
אם כל פעם תטיילי עם הרגש שלך ותנסי לחפש יותר טוב, את תחיי חיים ממש אומללים של רדיפה, תמיד יהיה איפשהו בעולם מישהו יותר טוב.

האיזון הנכון שצריך הוא התאמה בסיסית, לראות שהאופי והתכונות שלו מתאימים לך (וכן להיפך), ושיש חיבור וכימיה טובים בניכם. ואז נכנס *הרגש*, צריך לפתוח תלב להרגיש, את לא רובוט ולא מתחתנת עם רובוט. אי אפשר להישאר רק בשדה הרציונלי ההגיוני, חייב רגש.

האם זה שהתחתנת עם מישהו אומר שהוא האדם האידאלי בעבורך ואת תאהבי את כל התכונות שלו? ממש לא.
את עוד תגלי שחיים משותפים מלאים קונפליקטים, כל אחד הוא אישיות בפני עצמו. יש לכל אחד מכם תפיסות משלו וערכים משלו, התנהגויות ורצונות שלא בהכרח תואמים את האמונות והערכים של הצד השני. האם זה סיבה לא לאהוב אחד את השניה? - לא. להיפך!

כל אתם הוא משתלם, לא מושלם. כלומר אדם כל הזמן נמצא בתהליך של התקדמות ושואף להיות אדם טוב יותר.
במסגרת החיים הזוגיים כל אחד מביא את עצמו, לכל אחד יש ארגז משלו - בתוך הארגז יש גם דברים טובים וגם דברים טובים פחות...
המשמעות של חיי נישואין זה לקחת את הטוב שיש בכל ארגז ולהרכיב ממנו ארגז אחד - הבית שלכם , הביטוי המוצלח של החיים המשותפים שלכם.

חיי נישואים כרוכים בהמון "פשרות", כל צד ייאלץ לוותר על הצדדים הפחות טובים שלו (או יותר נכון לתקן אותם, אבל זה ממש נושא להרחיב עליו בפני עצמו ואין לי כוח כרגע). אתם לא פשוט מתחתנים וכיף ומאושר לכם, שניכם עוברים תהליך ביחד ושניכם עוברים שינוי.

למה כל אחד מוכן להשתנות בשביל הצד השני? - בגלל *הרגש*, האהבה שיש בניכם.
בלי הרגש הזה של "אכפת לי ממנו/ה ואני רוצה שיהיה לו/ה טוב" שום דבק לא זז...
אז אין טעם להשקיע את כל המשאבים והמאמצים רק בשיקולים קרים ורציונלים של מי עדיף מול מי...
כמובן שזה חשוב, את גם לא אמורה להתחתן עם מישהו שהוא 180 מעלות ממך באופי ובדעות, אבל גם ממש לא צריך לחפש התאמה מושלמת. מה שבסוף מביא את השינוי המתבקש (של שניכם) הוא האהבה בניכם.


לגבי נומרולוגיה:
בגדול את צודקת אבל תרשי לי לחדד אותך ולהסביר למה לפחות בעיניי זה לא נכון.

א. אני כן מאמין במזלות, אבל האמת שהחכמה הזאת די השתכחה מאיתנו, היום החכמה הזאת הרבה פחות מדוייקת ונכונה. היא כן קולעת עדיין, אבל לקווים כללים מאוד... קשה לומר אם זה לגמרי בגלל זה.

ב. גם אם היא כן קולעת, היא קולעת לכלל מסויים, אבל בתוך הכלל הזה יכולות להיות הרבה אפשרויות.
יש את הדוגמה המפורסמת של מזל מאדים (אני חושב, אני כבר לא בטוח איך קוראים לזה), ואדם שנולד בזמן הזה יהיה בעל נטייה לשפוך דמים בוודאות. זה העיקרון הכללי.
האם זה רע? לא בהכרח! אולי הוא באמת יהיה רוצח, אבל אולי הוא דווקא ייקח את הכוח הזה למקום טוב יותר - יהיה רופא, שוחט או מוהל...
את מבינה? האבחנה הנומרולוגית הביאה רק כלל, עיקרון, אבל זה לא משליך כלום על האופי של האדם. לכל אדם יש בחירה חופשית. המציאות לא מוכתבת לנו מראש.

לא יודע כמה את אדם מאמין, אבל אם הכל כתוב לנו מלמעלה ולכל אדם יש ייעוד שאפשר לחזות, אז איך יש מציאות של שעכר ועונש? למה שהקבה יעניש אותי או יתן לי שכר על משהו שבכלל אין לי שליטה עליו?
התשובה היא שלכל אדם יש בחירה חופשית לאן לנתב את העוצמות שניתנו לו.
גם כבר נאמר בגמרא שישראל אינם בני מזלות, הקבה נטע בנו את הכוח להתעלות מעל למזל.


זהו, לכן אני מציע לך להתמקד, לא להתפזר ולרדוף.
בעזה את עוד תמצאי את מי שיתאים לך ותקימו בית מוצלח! בהצלחה

רע זה לא.
אבל עדיף שתתמקדי באחד כי בנקודה מסויימת תצטרכי לחתוך, אפילו אולי את שניהם. וזה משליך על הרצינות שלך והכבוד שלך כלפיהם.