היי, אני עוד 5 חודשים משתחררת. התחלתי את דרכי כלוחמת חילוץ והצלה. גיליתי שלא מתאים והגעתי לסיירת נחל בתור משקית לוגיסטיקה. היציאות לא התאימו לי, וסבלתי שם בגלל העברות קו כל ארבעה חודשים. עברתי למפחט נחל והייתי אמורה להיות רלשית מחט, ברגע האחרון המחט החליט שבאלו בת גרעין והדיח אותי באתי ללשכה אחרת בתור רלשית וגם משם הדיחו אותי עברתי לתפקיד אחר בלוגיסטיקה. יש לי שם מפקד שאני מרגישה שמתאכזר אליי. שמהתחלה באתי לו רע כל החיילים שלו עושים יומיות רק אני, חמשושים. נותן לי משימות שאני לא מסוגלת לעמוד בהן (ללכת לספור 200 נגמשים וזאת משימה שלוקחת שבוע) והוא רואה כמה קשה לי וממשיך. עברתי נשיכה מכלב וכלבים שם משוטטים חופשי וזה לא מעניין אותו בכלל שיש לי חרדה. דורש ממני להיות נוכחת במשרד מהשעה 9 בבוקר עד 8 בערב. (אני נמצאת במקום ממש מבודד מהמפחט 10 דקות הליכה) אתמול באתי לבסיס עם רכב פרטי, נהגתי במשך שעה וחצי ואמרתי שהגעתי ושאני צריכה לנוח אחרי שאנוח אבוא ואמר לי ישר בואי למשרד. כשדיברתי איתו אתמול אמר לי "שתקי" וכשאמרתי לו שאין לי למי לפנות אמר לי אין לו מה לעשות, אמרתי מה אדבר לקיר? אמר כן. היום בבוקר הייתי אמורה לנסוע לעצרת כזאת מהצבא שהודיעו לי עליה רק אתמול ב11 בלילה שזה תפס אותי לא מוכנה בכלל, והיה צריך מדי א' ולא הבאתי כי הגעתי ברכב ולא בתחבצ. אמר שאני אשפט על זה. מה אתן חושבות? קשה לי כבר נפשית. אני מגזימה? די אני מרגישה שאין עם מי לדבר ושכולם כבר נגדי ושיש עליי דעות קדומות כי עברתי מלא תפקידים.