6 תשובות
תכלס ביישנות זה אי פתיחות
שואל השאלה:
בבית אני ממש לא ביישנית וכשאני עם אחותי ואמא שלי מחוץ לבית אני רועשת וכזה זורמת והכל סבבה. אבל בבית ספר יש משהו שהופך אותי לביישנית ואני באמת מנסה להבין למה זה ככה כי שנה שעברה זה היה ההפך.
בבית אני ממש לא ביישנית וכשאני עם אחותי ואמא שלי מחוץ לבית אני רועשת וכזה זורמת והכל סבבה. אבל בבית ספר יש משהו שהופך אותי לביישנית ואני באמת מנסה להבין למה זה ככה כי שנה שעברה זה היה ההפך.
אנונימית
שואל השאלה:
שמעי, אם באים ומדברים איתי אני ממשיכה תשיחה ולא מרגישה ביישנית בכלל אבל יש מקרים שאני פשוט לא מדברת.
אבל אם בא מישהו רציני שמדבר איתי ומנסה להכיר אותי אז ברור שאני אפתח ואהיה זורמת ולא ביישנית בכלל כי אני מרגישה בטוחה איתו.
נגיד היום יצאתי עם חברה שלי שלא נפגשנו שנתיים בערך ואני פשוט הייתי ביישנית כמו לא יודעת מה. כאילו, אני כן דיברתי וזה אבל היה לי קשה מאוד לפתוח נושאי שיחה והיא זרקה לי כזה "למה רק אני מדברת תדברי גם"
"ממתי את כזו אדישה"
וכאילו אני אוכלת תסביכים כי אני לא כזו ובחיים לא הייתי כזו פשוט זה קצת מוזר לי לדבר עם בן אדם כאילו הכל כרגיל ולהיפתח אליו בזמן שלא דיברנו שנתיים.
שמעי, אם באים ומדברים איתי אני ממשיכה תשיחה ולא מרגישה ביישנית בכלל אבל יש מקרים שאני פשוט לא מדברת.
אבל אם בא מישהו רציני שמדבר איתי ומנסה להכיר אותי אז ברור שאני אפתח ואהיה זורמת ולא ביישנית בכלל כי אני מרגישה בטוחה איתו.
נגיד היום יצאתי עם חברה שלי שלא נפגשנו שנתיים בערך ואני פשוט הייתי ביישנית כמו לא יודעת מה. כאילו, אני כן דיברתי וזה אבל היה לי קשה מאוד לפתוח נושאי שיחה והיא זרקה לי כזה "למה רק אני מדברת תדברי גם"
"ממתי את כזו אדישה"
וכאילו אני אוכלת תסביכים כי אני לא כזו ובחיים לא הייתי כזו פשוט זה קצת מוזר לי לדבר עם בן אדם כאילו הכל כרגיל ולהיפתח אליו בזמן שלא דיברנו שנתיים.
אנונימית
שואל השאלה:
נגיד, אם אני בשיחות בטלפון עם חברים אני לא ביישנית בכלל וזורמת והכל טוב וזה גם במציאות ככה עם אנשים מסוימים.
שנה שעברה הייתי באיזו חבורה כזו של בערך 8-10 ילדים ואני פשוט הייתי ביישנית איתם וכאילו זה לא שיש לי בעיה לבוא ולדבר אבל הרגשתי שמשהו פיזית חוסם אותי מלהיפתח אלייהם.
אני די חושבת שזה בגלל שלא התחברתי לאותם ילדים אבל אני לא בטוחה בזה.
אני בדרך כלל ילדה חייכנית שמכל דבר שאומרים לי אני מחייכת ומדברת וזורמת וצוחקת (לא אומרת מתוך גאווה חס וחלילה)
וביישנות זה ההפך מזה, ביישנים הם אנשים שכמעט ולא מחייכים וקשה להם מאוד לענות לאחרים כי הם לא מרגישים בנוח.
או סתם דוגמא, הם מתייבשים ללכת לשאול את המוכרת בחנות משהו וזה..
לי אין בעיה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה ואני יכולה להיפתח איתם אבל זה תלוי ממש.
מה שיש לי זה לא נובע מחוסר ביטחון, יש לי ביטחון גבוה ואני ממש שלמה עם איך שאני נראת.
זה לא חרדה חברתית כי אין לי חרדות בכלל מאנשים.
בקשר למה שסיפרתי על זה שיצאתי עם חברה היום, שכחתי להוסיף שאין לנו באמת נושאים משותפים ואנחנו בכלל לא באותו בית ספר אז אי אפשר גם לרכל על מורים או על ילדים ככה שיצא מצב שלא היה לי על מה לדבר.
אז מה שנשאר זה או שאני פשוט לא מתחברת לאותם אנשים או שאני לא פתוחה איתם או שאין לנו נושאים משותפים
נגיד, אם אני בשיחות בטלפון עם חברים אני לא ביישנית בכלל וזורמת והכל טוב וזה גם במציאות ככה עם אנשים מסוימים.
שנה שעברה הייתי באיזו חבורה כזו של בערך 8-10 ילדים ואני פשוט הייתי ביישנית איתם וכאילו זה לא שיש לי בעיה לבוא ולדבר אבל הרגשתי שמשהו פיזית חוסם אותי מלהיפתח אלייהם.
אני די חושבת שזה בגלל שלא התחברתי לאותם ילדים אבל אני לא בטוחה בזה.
אני בדרך כלל ילדה חייכנית שמכל דבר שאומרים לי אני מחייכת ומדברת וזורמת וצוחקת (לא אומרת מתוך גאווה חס וחלילה)
וביישנות זה ההפך מזה, ביישנים הם אנשים שכמעט ולא מחייכים וקשה להם מאוד לענות לאחרים כי הם לא מרגישים בנוח.
או סתם דוגמא, הם מתייבשים ללכת לשאול את המוכרת בחנות משהו וזה..
לי אין בעיה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה ואני יכולה להיפתח איתם אבל זה תלוי ממש.
מה שיש לי זה לא נובע מחוסר ביטחון, יש לי ביטחון גבוה ואני ממש שלמה עם איך שאני נראת.
זה לא חרדה חברתית כי אין לי חרדות בכלל מאנשים.
בקשר למה שסיפרתי על זה שיצאתי עם חברה היום, שכחתי להוסיף שאין לנו באמת נושאים משותפים ואנחנו בכלל לא באותו בית ספר אז אי אפשר גם לרכל על מורים או על ילדים ככה שיצא מצב שלא היה לי על מה לדבר.
אז מה שנשאר זה או שאני פשוט לא מתחברת לאותם אנשים או שאני לא פתוחה איתם או שאין לנו נושאים משותפים
אנונימית
שואל השאלה:
תודהה ימלכה עזרת לי מאוד!!
תודהה ימלכה עזרת לי מאוד!!
אנונימית
שואל השאלה:
לפי מה שסיפרתי פה את חושבת שאני ביישנית או שפשוט אני לא מתחברת לאותם ילדים ולא פתוחה איתם ושאין לי נושא שיחה משותף?
עוד משהו שקרה היום ומחזק את זה שאני לא ביישנית ושאני סתם לא מתחברת אלייהם:
1. אני הולכת בלי שום בושה לקנות פדים *לבד*
(אנשים ביישנים לא חושבים בכלל על לעשות את זה מרוב שהם מתביישים)
2. אני ואחותי היינו בחנות גלידות וחיכינו שיהיה מוכן ועד שהיה מוכן אני והיא לא הפסקנו לצחוק ולהשתגע שם.
(אנשים ביישנים שקטים בדרך כלל ולא משתגעים בצורה שאני השתגעתי היום)
אני באמת הגעתי למצב שאין לי מושג מה אני, אם אני ביישנית או לא וזה מוזר לי.
לפי מה שסיפרתי פה את חושבת שאני ביישנית או שפשוט אני לא מתחברת לאותם ילדים ולא פתוחה איתם ושאין לי נושא שיחה משותף?
עוד משהו שקרה היום ומחזק את זה שאני לא ביישנית ושאני סתם לא מתחברת אלייהם:
1. אני הולכת בלי שום בושה לקנות פדים *לבד*
(אנשים ביישנים לא חושבים בכלל על לעשות את זה מרוב שהם מתביישים)
2. אני ואחותי היינו בחנות גלידות וחיכינו שיהיה מוכן ועד שהיה מוכן אני והיא לא הפסקנו לצחוק ולהשתגע שם.
(אנשים ביישנים שקטים בדרך כלל ולא משתגעים בצורה שאני השתגעתי היום)
אני באמת הגעתי למצב שאין לי מושג מה אני, אם אני ביישנית או לא וזה מוזר לי.
אנונימית
באותו הנושא: