8 תשובות
אני מבינה אותך.
אבל בסופו של דבר העצב שמחכה לך שם בפנים הופך לדבר יותר גדול מזה.
עדיף שתפרקי למחברת אם את לא סומכת על אנשים.
ויש תמיד את אמא, אמא שתעזור לך.
אז זה לא טוב לשמור דברים בבטן, לכן יש דברים אחרים.
הרי את יודעת שאמא תשמור איתך את הסודות שלך.
פרטיות= כוח ונחת.
אבל בסופו של דבר העצב שמחכה לך שם בפנים הופך לדבר יותר גדול מזה.
עדיף שתפרקי למחברת אם את לא סומכת על אנשים.
ויש תמיד את אמא, אמא שתעזור לך.
אז זה לא טוב לשמור דברים בבטן, לכן יש דברים אחרים.
הרי את יודעת שאמא תשמור איתך את הסודות שלך.
פרטיות= כוח ונחת.
רוב האנשים נכים רגשית כי הם לא מאוזנים.
זאת פשוט עובדה קחו את זה לאן שתרצו
זה לא קשור בהכרח לזה שאת לא מראה רגשות, כי גם אני לא ממש מראה רגשות שלי
זאת פשוט עובדה קחו את זה לאן שתרצו
זה לא קשור בהכרח לזה שאת לא מראה רגשות, כי גם אני לא ממש מראה רגשות שלי
אנונימית
את לא חייבת כלום לאף אחד, אם את מרגישה בנוח לא לשטף - זאת בחירתך. ואני מאוד לא מסכימה עם השאלה הזו, לדעתי לדור שלנו יש אפילו יותר מודעות והבנה ברגשות שלהם, הם יודעים איך להתמודד עם הבעיות, לפנות לפסיכולוג אם צריך ולא לפחד או להתבייש לבקש עזרה, רק בעשור האחרון התחילו לעלות לנושא את החשיבות של הבריאות הנפשית, איך אפשר לקרוא ככה לדור כזה עמוק ואמפתי
הבעיה היא שיש חוסר איזון שאנשים יותר מדי מודעים לרגשות שלהם
ונותנים להם יותר מדי חשיבות וזה לא טוב
גם מחנכים ילדים להיעלב ולהיפגע מכל שטות כמו שרואים בשאלה על מה אסור לצחוק
שאומרים שכאילו אסור לצחוק על כלום
ונותנים להם יותר מדי חשיבות וזה לא טוב
גם מחנכים ילדים להיעלב ולהיפגע מכל שטות כמו שרואים בשאלה על מה אסור לצחוק
שאומרים שכאילו אסור לצחוק על כלום
אנונימית
מסכימה איתך אנונימי
אני גם הייתי ממש רגישה והייתי מקשיבה לשירים עצובים
וקוראת פוסטים כאלה מדכאים
והמצב שלי השתפר רק כשהתחלתי לעשות ספורט ולפתח את ההגיון שלי ולהפסיק לייחס יותר מדי חשיבות לרגשות שלי
אז נכון שפעם המצב לא היה טוב כשחינכו אנשים להחזיק הכל בפנים ולא לדבר בכלל
אבל לא צריך ללכת לקיצון השני
אני גם הייתי ממש רגישה והייתי מקשיבה לשירים עצובים
וקוראת פוסטים כאלה מדכאים
והמצב שלי השתפר רק כשהתחלתי לעשות ספורט ולפתח את ההגיון שלי ולהפסיק לייחס יותר מדי חשיבות לרגשות שלי
אז נכון שפעם המצב לא היה טוב כשחינכו אנשים להחזיק הכל בפנים ולא לדבר בכלל
אבל לא צריך ללכת לקיצון השני
אנונימית
לפחות יש מודעות ואופציות אפשריות, אין צורך להפחית את המשמעות של זה, כי הדורות הקודמים לא ידעו בכלל ממה נובע הדיכאון או כל מחלה נפשית אחרת, חינכו אותם להחזיק את הכל עמוק בפנים ולסבול.
^היי אנונימית, דיכאון לרוב זה לא רק פוסטים ושירים עצובים, זה בעיה בתיפקוד, הפרעה בתיאבון, מחשבות אובדניות, ירידה בזיכרון ועוד הרבה דברים לא נעימים. אני לא מנסה להפחית או להגיד שלא חווית דיכאון, אבל לא כל אחד יכול להירפא מדיכאון בהליכות למכון כושר, אבל זה טוב שזה עזר לך
לא בדיוק דכאון אבל את יודעת נתתי לעצמי ממש לשקוע בעצב וברחמים עצמיים וזה רע
וזה מה שמלמדים ילדים לעשות היום
תמיד להיפגע מכל דבר
על הכל יש אזהרת טריגר
ואם הייתי ממשיכה ככה אז יש מצב שהייתי מדרדרת עוד יותר לבוץ
בן אדם צריך גם לדעת לא לשקוע בתוך הרגשות שלו ולא להאכיל את העצב
נגיד לא לשמוע שירי דכאון עצובים
להכריח את עצמך לקום ולעשות דברים גם כשקשה
כמובן הכי חשוב זה איזון אני לא אומרת עכשיו אסור אף פעם לבכות ולהיות עצובים
אבל לא לתת לזה להשתלט עלייך
וזה מה שמלמדים ילדים לעשות היום
תמיד להיפגע מכל דבר
על הכל יש אזהרת טריגר
ואם הייתי ממשיכה ככה אז יש מצב שהייתי מדרדרת עוד יותר לבוץ
בן אדם צריך גם לדעת לא לשקוע בתוך הרגשות שלו ולא להאכיל את העצב
נגיד לא לשמוע שירי דכאון עצובים
להכריח את עצמך לקום ולעשות דברים גם כשקשה
כמובן הכי חשוב זה איזון אני לא אומרת עכשיו אסור אף פעם לבכות ולהיות עצובים
אבל לא לתת לזה להשתלט עלייך
אנונימית