מה המשפט הכי כואב שהכי שבר אותכם שאמרו לכם בחיים?

אמא שלי אמרה לי שאני רזה מדי אחרי שסוף סוף הרגשתי אומץ לשים טייץ

הוא שתק. עדיין כואב לי לחשוב על זה.

"בחיים שלי לא דמיינתי שהנכדים שלי יגדלו בלי אבא כמו שאני גדלתי"
סבתא שלי אמרה לי את זה אחרי שאמא שלי אמרה לי שאבא שלי נפטר

המפגשים שלנו היו כמו לופ
אני צריך הפסקה

"את ממש מגעילה וחברה דוחה, איכפת לך רק מעצמך, ואת אף פעם לא תסתכלי על אחרים, נכון?"
זה דבר אותי כשהבסטי שלי הקליטה לי את זה

"את לא מבינה שאנחנו לא אוהבים אותך"
(אחים שלי) ::))(/(/(/(/(()❤❤❤❤❤

אמא שלי "הלוואי שלא יהיה לך בן זוג אף פעם"

לא אמרו, פשוט חסמו אותי
בבקשה אל תעודדו אחרים לחסום אנשים גם ואז תגידו כן לחסום כי זה "יראה להם מה זה" או משהו כי זה פשוט צבוע ברמות מה שעושים פה בסטיפס...

אחותי:
"אין לך חברות הם מדברות איתך כי זה גורם להם להרגיש טוב לידך מרוב שאת מכוערת ושמנה אף אחד לא אוהב אותך"

אמא שלי הסתכלה עליי והאמינה להם ולא לי

"אני לא יכול להיות הזה שיהיה איתך כל הזמן", "זה לא באמת היה הלב שלי", "לא הייתי צריך להכניס אותך לחיים שלי" "בהצלחה בהמשך הדרך"

אחותי אמרה לי "את צריכה שיהיה לך רגליים רזות וצרות כמוני" עכשיו היא לא חושבת ככה וגם זה קרה ששנינו היינו קטנות אבל זה עדיין כואב