אנחנו כולנו בני אדם עם שאלות בלי תשובות למי אמורים לגשת??

כשאני חושבת על זה יש לי רק את אמא שלי אבל מי היא כבר? פשוט אישה כמו כל הנשים שרצתה להפוך להיות אמא והיא לא יכולה לעזור לי בחרדות וכנל פסיכולוגית כולה בחורה שלמדה את זה וכל מבוגר ומבוגר כולנו בני אדם עם שאלות ובלי תשובות כולנו מבולבלים ולא יודעים מה עושים כולנו זורמים עם השנים והימים ובתוך רכבת רגשות ומסלולים בחיים וזהו זהו אני בחרדות אני בהתקפי חרדה אני בחרדות ואני מרגישה שהבנתי יותר מידי על החיים ואין אין כלום לא מרגש אותי לעזזל אני לא רוצה תרופות אני לא רוצה להירגע בחיים פסיכולוגים לא עזרו לי אני 8 שנים באבדון של רכבת הרים ואני תמיד חוזרת לאותו הבור כי הבנתי תמשמעות החיים והמשמעות היא שאין משמעות! אין טעם לכלום בין אם יזכרו אותך או לא פשוט דיי. אני מתחרפנת אני צעירה מידי לחשוב על דברים כאלה וצעירה מידי לנשירה ושיער לבן אין לי מה להגיד אין לי כוחות אין טעם בכלום אין רגש אין טעם