אז אם אתאיסטים לא מאמינים בכלום, זה אומר שהם מרשים לעצמם לעשות מעשים רעים?

זה תלוי בבן אדם ולא באמונות שלו.
לא חסרים דתיים שאונסים ורוצחים, כך שזה לא באמת קשור.

יש דבר שקוראים לו מוסר.
אם אתה עושה מעשים טובים ולא רעים רק בגלל הגיהנום זה לא אומר שאתה אדם טוב.

אין קשר
אז אתה לא עושה דברים רעים רק כי אתה מפחד להגיע לגהנום?

זה לא שהם לא מאמינים בכלום, אתיאיסטים לא מאמינים בקיומו של אלוהים....

ומעשים טובים/רעים לא קשורים רק לגן עדן או גיהנום, זה נשמע כמו מחשבה די מעוותת שאלוהים יתנגד אליה, לא נראלי שאלוהים רוצה שכל מה שתעשו יהיה מהמחשבה שאתם רוצים לקבל תגמול בסוף, כי זה לא טוב אמיתי, טוב אמיתי זה לעשות דברים טובים בלי לצפות לתגמול

ממש לא, אנחנו עדיין חיים בחברה.

ההבדל בינך לבין אתאיסטים הוא שרוב האתאיסטים עושים מעשים טובים כי יש להם מצפון, ולא בגלל שהם רוצים משהו בתמורה. (=גן עדן)

^בדיוק.

אני ממש לא מסכימה עם השנייה שמעליי האנונימית.
זה ממש לא נכון שאתאיסטים שעושים טוב מונעים רק ע"י מוסר, או ההפך
לא כל המאמינים עושים טוב רק כי הם רוצים להיות בגן עדן.
לכל אדם יש מוסר בתוכו (חוץ מכל חולי הנפש כגון פסיכופתים סוציופתים וכו) לכן זה לא הוגן לומר את זה

^היא אמרה הרוב

^
לומר "רוב" על המונים זו הכללה.

לשאלה: לא. אני אתאיסט אגנוסטי, תמיד הגבלתי את עצמי עם דעתי על פי מוסר ואתיקה.

הרבה אתאיסטים בוחרים להיות טובים ללא ציווי אלוהי או מתוך פחד מעונש, אני חושב שזה הרבה יותר נאצל מאשר להיות טוב כי אמרו לך.
אני בוחר להיות אדם טוב כדי להיות אדם טוב, לא כי מבטיחים לי תמורה או מפחידים אותי בענישה.

שמעת אי פעם על מוסר? מצפון? כבוד? זה שאנחנו לא מאמינים בכך הקונספט הזה שנקרא "דת" ממש לא אומר שכל האתאיסטים יגנבו יאנסו וירצחו. יש ויש ויש המון אנשים "מאמינים" ו"דתיים" שעושים את זה.

מוסר, מצפון וכבוד לא תלוים בדת כלל, יש כאלו שלא מאמינים אך בעלי מוסר גבוה ויש כאלה מאמינים ללא מוסר כלל וההפך. כמו כל דבר בחיים האלה

*עריכה: אני מסכימה אם זה שמעליי, שאתה עושה טוב כי אתה פשוט רוצה לעשות אותו, זה הרבה יותר נאצל מאשר לעשות טוב כתוצאה מפחד או רצון לגמול (זה נראה קצת כמו שוחד ואייומים)

הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד הביא הוכחה מהתורה שהם מסוגלים לזה: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בראשית כ, יא). המילה "רק" היא מיעוט. זה אומר שחוץ מיראת אלוקים באותו מקום היה הכל ("תרבות", "נאורות" ומה שאתם רוצים או לא רוצים), ןבכל זאת זה לא מספיק "והרגוני על דבר אשתי". למה? כי אין יראת אלוקים, ומי שאין לו יראת אלוקים - אין לסמוך עליו שהוא לא יהרג מישהו אם יהיה לו אינטרס לכך. דוגמא לכך ראינו גם בגרמניה הנאצית.

"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו - שְׁמוֹר, כִּי זֶה - כָּל הָאָדָם" (קהלת יב, יג), כלומר רק "זה" (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) גורם לאדם להיות אדם, ומי שאין לא את זה (יראת אלוקים ושמירת מצוותיו) - אינו אדם.

^ אז בגדול מי שלא מאמין ושומר מצוות הוא לא בן אדם, ומאמינים מעולם לא עשו דברים רעים.
בסדר (:

יש לאתאיסטים מוסר והם יודעם שהם חיים בחברה מתוקנת יחסית עם חוקים ברורים. הם מוותרים ובצדק מלחיות תחת האימה של החרדים שאלוהים יעניש ידה ידה ושלא יהיו להם חיים בעולם הבא. יש הרבה הגיון בזה שאתה אחראי מספיק כדי לנהל חיים .תקינים גם בלי לפחד מכוח עליון. יש חרדים רבים שיש להם אפס מוסר למרות התחפושת ה"משכנעת". מרכז נפגעות לתקיפה מינית יכול להעיד בעובדות אלו!

אם הסיבה היחידה ששאתה לא רוצח וגונב זה כי אתה מפחד מהגיהינום, אז אתה לא באמת מוסרי

"הכל מותר, אך לא הכל מועיל" (הראשונה אל הקורינתים 6:12).

בלי קשר לאמונה, לא לכל האנשים יעלה בדעתם רק להזיק ולעשות רע. בתור אתאיסט שלא מאמין בגן עדן בגהנום אני יכול לומר כי לי אין נחת כאשר אני יודע שפגעתי במישהו או שעשיתי נזק למישהו בלי שהתנצלתי או לפחות ניסיתי לתקן את מה שעשיתי. זה תלוי בבן אדם.

מסכימה עם מליאודס