תקשיבו אני מעריכה את אמא שלי ברמות אבל

כל כמה זמן היא חושדת שאני לא מספרת לה דברים, שרע לי בכיתה או בבית ספר וכן לפעמים קורים דברים עצובים כמו ציון נמוך או ריב עם חברה אבל תודה לאל הכל בסדר אצלי, נמאס לי שכל דבר היא חושדת זה מציק כי לא משנה מה אני אומרת לה היא לא סומכת עלי.
היום לא הלכתי לבית ספר כי לא הרגשתי טוב ויצאנו מהבית ספר לתחרות שילדה מהכיתה השתתפה בה (אחת החברות הכי מדהימות שיש) ועכשיו היא אומרת לי לא הלכת לבית ספר כי את לא מרגישה טוב מראש פשוט תכננת לא ללכת לזה ולא משנה כמה אני מסבירה לה שזה לא נכון, מבחינתה רק היא צודקת, היא פשוט קובעת עובדה.
זה נשמע כמו צרות של פרינססה, נכון, אבל זה ככה כבר כמה שנים, וזה גורם לי להרגיש רע כל פעם כשאני כבר נמצאת בתקופה טובה.
וגם לא בא לי שתרגיש רע כל הזמן עלי.

מה לעשות?