מהי הפסיכולוגיה מאחורי התמכרויות?

בריחה מהמציאות

כשאתה למשל לוקח סם זה מכניס אותך להיי ולמצב של שמחה שאתה לא מרגיש לרוב
ואז אתה רוצה לחוות את זה שוב וכל פעם החיים הרגילים נראים פחות פחות טובים, פחות פחות מספקים ואתה מרגיש את הצורך להשתמש בזה שוב ושוב ושוב

לא יודע מה הפסיכולוגיה, יודע מניסיון אישי שזה התחיל מהתנסות והפך למקום בריחה. כל הזמן חשבתי שזה עוזר לי, שבלי זה לא הייתי מחזיק מעמד. בפועל, זה עשה רק נזק. וזה הסתיים רע, מאוד. רק שם הבנתי שאני חייב להתאפס על החיים שלי ושזה רע לי ומזיק לי, נפשית ופיזית.

לדעתי ההבדל הוא מתי הגורם התמכרות הופך למקום בריחה. לדוגמה, יש אנשים ששותים בסופ"ש, אחרי שבוע קשה, בבר עם חברים. זה בסדר, זה לגיטימי. תכלס, כמה אנשים בעולם כבר לא עושים את זה? לעומת זאת, יש אנשים ששותים כל יום, כדי לברוח מהבית שלהם. שאין להם רגעי שפיות. וזה? זה כבר התמכרות, זה אלכוהליזם.

הנה קח סרטון שממחיש את זה
שים לב שכל פעם זה משפיע פחות

זה עונה על צורך מסוים של בן אדם, בגלל זה צריך גם לטפל בגורם להתמכרות ולא להחליף אחת באחרת כמו שיכול לקרות לפעמים

זה מה שקורה כשהרצון מנצח את השכל