אתם חושבים שגן עדן עדיין גן עדן?

גם אני חשבתי על זה

גן עדן הוא לא עולם אחר שבו אנשים חיים כמו פה או משהו כזה. גן עדן הוא איזור על מרחבי, שבו "הצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה". החיים שם הם לא כמו שאנחנו מכירים.

אני לא מאמינה שיש שם אנשים , אולי צדיקים גדולים ואנשים טובים באמת שמקבלים כל מה שהם רוצים ואני מאמינה שהם יושבים על ענן שותים יין

זה באמת מעניין. מה באמת יש בעולם הבא? מה אנחנו עושים שם? האם אנחנו תמיד נתקיים שם? האם גן עדן יכול להיות לאדם כלשהו סבל? האם אדם שנמצא שם הרבכ זמן ישתעמם? יאבד עניין?

זה לא ככה, זה רוחני וזה הקירבה אל השם יתברך שהוא כולו טוב וכולו אהבה.
^ומסופר שכן יש שם סבל כשאתה רואה את חבר שלך שגבוה יותר ממך ודבוק יותר אל השם יתברך ממך ויש לך צער שלא השקעת יותר בעולם הזה אבל לא משתעממים שם זה הכל אהבה ואושר ודביקות אל הבורא יתברך זה האושר הכי גדול בעולם ואפשר להרגיש גם מעט ממנו בעולם הזה בעזרת זה שרוצים רק את הבורא, שם רוצים רק את הבורא וזה האושר אז מי שירצה פה רק את הבורא...

אין גן עדן אחרי המוות. שבת שלום

שואל השאלה:
בהמשך לשיחה פה,
זה דפוק. אז לא גן עדן. איזשהו עולם הבא. צורה אחרת של קיימות. קשה לי להכיל את המחשבה שאדם פשוט נעלם וחודל מלהתקיים.
מה הקטע בלחיות אם הכל נגמר ועושים לך דליט על הקיום. כל מה שאתה מתנדף? כל האמונות שלך, המחשבות, התחושות? הכל נעלם? איך דבר כזה יכול לקרות.

אני לא יודע אם יש עולם הבא אבל זה פשוט הזוי. תחשבו רגע על רגשות. אנחנו מרגישים דברים וזה לא משהו פיזי שניתן לתאר. אפשר להבין רגשות לפי סממנים חיצוניים (כמו חיוך) , אבל אי אפשר לשים את האצבע על זה ולהגיד זה המקור.
אז קשה לי לחשוב שהדבר הזה שאנחנו קוראים לו "נשמה", פשוט נעלם ומתנדף.
הרי התחושות שלנו הן במקום אחר, הן לא איבר בגוף, ולכן גם אם הגוף נעלם, אין זה אומר שהנשמה נעלמת.
מצד שני האדם נעלם ולנשמה אין גוף להתקיים בו, ולכן היא לא באמת מתקיימת.
פשוט מטורף כשחושבים על זה לעומק.
זה מוזר ולא ברור.
לסיכום, שאין לי מושג מה לחשוב אין לי מושג אם יש העולם הבא או גן עדן או כל עולם אחר כזה, אבל אולי יש דרך קיום שונה, של הנשמה של האדם ללא קשר לגוף שלו.

הקיום של האדם לא מתנדף, אלא רק הגוף שלו. האדם עצמו הוא הרעיון והרגשות. השילוב בין השכל לרגש. החלק הזה נשאר "חי", ועובר להתקיים בצורת חיים אחרת היות והוא מתנתק מהגוף שבו הוא היה. את צורת החיים הזאת נוהגים לכנות בשם "עולם הבא". הנשמה גם היא לא מתנדפת, אלא נשארת להחזיק את ה"קיום" של עצמות האדם, (כנל) ונמצאת ביחד איתו בעולם הבא.
הסיבה שאנחנו חיים כאן, היא כדי לבנות ולהכין את עצמנו לצורת החיים הנעלית יותר, לעולם הבא. אנשים לא נעלמים, רק משתחררים מהגוף הגשמי המגביל, וחיים בצורה נעלית יותר ורוחנית יותר, עם רגשות ושכל טהורים ואמיתיים יותר.
כן כן, גם לנשמה יש רגשות :)

קצת קשה לי להסביר על כל מה ששאלת כאן, אבל אני מקווה שעזרתי לך לפחות במשהו :)
שבת שלום