היוש, יש לי היום יום הולדת 18 וכתבתי משהו, אשמח שתיכנסו

אתם לא מבינים בכלל כמה אני בשוק מזה שאני בת 18.
אחרי השנה האחרונה, אני יכולה להגיד שאני בכלל לא חשבתי שאני אגיע לגיל הזה.
רוב האנשים מסתכלים על גילאים כמשהו שולי. משהו שעובר לידם ולא באמת מייחסים לזה חשיבות. "אוקיי אז הגעתי לגיל 18 סבבה מי ישמע אני אגיע גם לגיל 19 ו20 והחיים עוברים"
אז לא. אני ממש חשבתי שאני לא אצליח להגיע לגיל 18 ואם להיות כנה אני לא יודעת מה אני חושבת על זה שהצלחתי. כשהייתי קטנה תמיד חלמתי להיות בת 18. חלמתי להיות אדונית לעצמי, חלמתי על זה שבגיל 18 יהיה לי חבר ונתחתן ואני אצא מהבית ואגשים את כל החלומות שלי. חלמתי על שירות משמעותי ועל עבודה וכסף ושמחה.
בחיים לא חשבתי שאני אהיה בדיכאון ולא אשמח מגיל 18. היום גיל 18 נראה לי משהו מפחיד. משהו שלא רציתי להגיע אליו. רציתי להקפיא את הזמן ולוותר על זה. איכשהו לגרום לכך שהגיל הזה לא יגיע. אבל העתיד בלתי נמנע, לא משנה כמה אנחנו מנסים להתעלם ממנו. אז הנה, אני בת 18, ואני מאחלת לעצמי שנה שמחה, מלאה בתקווה, אני מאחלת לעצמי למצוא את המקום שמתאים לי, בין אם זה שירות לאומי, עבודה, או אהבה. אני מאחלת לעצמי המון אהבה. אהבה עצמית, וכן, אני מאחלת לעצמי אהבה ממישהו אחר. למצוא את הזיווג המתאים לי שיאהב אותי ושייתן לי את הכוח והתקווה. אני מאחלת לעצמי בריאות הגוף ובעיקר הנפש, ואני מאחלת לעצמי להיות בן אדם טוב יותר, בת טובה יותר, אחות טובה יותר, ובעזרת ה' דודה טובה:)
וזהו 18 אמן תהיי שנה קלה.