אני בן אדם אדיש

פשוט תיהיה יוצר אכפתית

התגובה שלך לזה שאת אדישה נראית לא אדישה בכלל
הינה עכשיו הכל טוב

חחחחחחחחח גם אני
מה רע בזה

תסתכלי על זה מנקודת המבט של האדם איתו את מדברת - מה הוא נראה לך חושב על זה? איך היית מגיבה במקומו? שימי את עצמך בנעליים שלו.
תנסי לזייף רגש כלשהו, לא חייב להיות שמחה/עצובה כל פעם אבל לפחות מידי פעם לחייך ולראות שאותו בן אדם באמת מעניין אותך.
אין לי משהו נגד אדישות וכן אין בעיה להיות אדישים מידי פעם, הרבה פעמים זה בא לכל אחד פשוט בטבעיות בלי ששמים לב אך יש לשים להבין שאנשים מהצד יכולים לקחת לפעמים את האדישות כ"טוב הוא לא ממש שם עלי" ובכך להפגע מהיחס למרות שזה לכאורה לא בדיוק אשמתך, את צריכה לשים לב לסביבתך.
אתן דוגמה שתחזק את הטענות שלי - הרי שאת לא מעוניינת לדבר עם מישהו נגיד בווצאפ או באינסטגרם או משהו איך את מגיבה לו? בדרכ מגיבים ב "טוב" שמסמלת אדישות(לפחות בעיניי) או בכללי פשוט בצורה אדישה כדי להרחיק ממך את אותו אדם, כך גם במציאות כשאת אדישה לאנשים/מקרים מסויימים.. אנשים לא תמיד רואים את האדישות בעין טובה, אלא כאילו את מנסה להרחיק אותם ממך.

תתחברי לרגש הפנימי שלך שוב.
איך עושים את זה? לא יודע זה הכל מבפהים

תכירי ותקבלי את הרגשות שלך. אל תשפטי את עצמך בחומרה על אדישות, מכיוון שביקורת עצמית עלולה להחמיר אותה.

חשבי על הסיבות האפשריות מאחורי האדישות. זה יכול להיות בגלל מתח, שחיקה, חוסר מטרה, או אפילו בעיה נפשית.

קבעי מטרות ספציפיות, מציאותיות ומשמעותיות שמתאימות לערכים ולשאיפות שלך. כשיש לך למה לשאוף המוטיבציה שלך תחזור ותסתפקי בתחושת המטרה.
חלקי את המטרות שלך לצעדים קטנים וניתנים לניתנים להשגה.

ודאי שאת ישנה מספיק, אוכלת תזונה מאוזנת ועושה פעילות גופנית סדירה.
למצב הפיזי יכולה להיות השפעה משמעותית על המצב הנפשי ורמות האנרגיה שלך, זה יעזור להילחם באדישות.

מצאי פעילויות או תחביבים חדשים שבאמת מעניינים אותך. לנסות משהו אחר יכול לעורר סקרנות והתלהבות, להוביל לתחושת מעורבות רבה יותר בחיים.

תעסקי בפעילויות המקדמות טיפול עצמי והרפיה, כגון קריאה, האזנה למוזיקה, טיולים בטבע או תרגול מיינדפולנס ומדיטציה.

פני לחברים, למשפחה או לאיש אמין אחר לתמיכה והבנה.
שיתוף הרגשות והחוויות שלך עם אחרים יכול לספק נקודות מבט חשובות ותמיכה רגשית.

שימי לב למחשבות שליליות או לאמונות מגבילות שעשויות לתרום לאדישות. אתגרי את המחשבות הללו ותחליפי אותן במחשבות חיוביות ומעצימות יותר.

אם לאדישות יש סימפטומים אחרים כמו עצבות ממושכת, חוסר עניין בפעילויות שבעבר אהבת או קושי בחיי היום יום, יהיה מטיב לדבר עם פסיכולוג.

גם אני אדישה ומופנמת, אבל אני יכולה להגיד שאנחנו באמת הכי רגישים שיש בעולם, מאחורי מסכה ענקית של קור רוח יש המון רגש. ואיך להפסיק להיות אדיש?, אני חושבת שפשוט להראות יותר את הרגישות שמסתתרת בפנים:)

גם אני ככה, זה די בעייתי להעיף את זה... תנסי כל פעם קצת להתרגש מדברים או להזדהות. זה קשה לפעמים אבל כשאת מצליחה זה מדהים

התגובה שלך לזה ממש לא אדישה וברמה כללית להיות אדיש זה טוב תבין את זה

יש הרבה דברים טובים באדישות שטובים ועוזרים בסיטואציות אבל אני מבינה אותך, אם את מרגישה בנוח תנסי להביע את מה שאת חושבת ומרגישה במילים

אני גם שנאתי את זה אצל עצמי, הייתי ממש מנסה לבוציא מעצמי תגובות פחות אדישות אבל זה היה יוצא לא טבעי ומוזר, עד שהבנתי שזה האופי שלי. אין מה לשנות.
ובעיניי אופי אדיש הוא אופי הרבה יותר בוגר ולמדתי להבין את זה עם השנים

אני גם אל תלחצי בזה וזה מתחלק עם הזמן סמכי עליי

כשקוראים אותך, את מצטיירת כבנאדם לחוץ ולא אדיש בכלל.

להתייחס ברצינות ולהעמיק בדברים יותר, לא לוותר מראש ולהמשיך עם התעניינות או עירנות לכל מיני סיטואציות ופעילויות כלשהן.