5 תשובות
לא בושה וזה לא באמת ככה
כן, יש אנשים שחושבים שזה הופך אותם לטובים יותר (בעיקר צעירים שצריכים טיפה תשומת לב) ומנגד יש אנשים שפשוט מעדיפים אנגלית.
פעם הייתי שומעת המון שירים בעברית, וככל שהתבגרתי התחלתי להאזין לשירים שאני מרגישה אליהם חיבור, הזדהות, שהם נוגעים בי מנטלית, רגשית וכו' - וזה קורה לרוב עם מוזיקה באנגלית. אחרי הכל, יש הרבה יותר מגוון לעומת עברית, כך שקל יותר למצוא ז'אנר שבאמת מתחברים אליו
כן, יש אנשים שחושבים שזה הופך אותם לטובים יותר (בעיקר צעירים שצריכים טיפה תשומת לב) ומנגד יש אנשים שפשוט מעדיפים אנגלית.
פעם הייתי שומעת המון שירים בעברית, וככל שהתבגרתי התחלתי להאזין לשירים שאני מרגישה אליהם חיבור, הזדהות, שהם נוגעים בי מנטלית, רגשית וכו' - וזה קורה לרוב עם מוזיקה באנגלית. אחרי הכל, יש הרבה יותר מגוון לעומת עברית, כך שקל יותר למצוא ז'אנר שבאמת מתחברים אליו
זה פשוט שיש כאלה שמעדיפים שירים באנגלית זה באמת דעה וסגנון מוזיקה של כל בן אדם אבל כן יש את האלה שחושבים שבגלל שהם שומעים באנגלית הם יותר טובים ושירים בעברית זה מזעזע וכל זה
(אני שומעת יותר באנגלית אבל יש כמה שירים בעברית שאני שומעת)
(אני שומעת יותר באנגלית אבל יש כמה שירים בעברית שאני שומעת)
זה לא בדיוק ככה, אבל רוב המיינסטרים הישראלי והפופ מופק בקונספט מאוד ראוותני בלי באנגרים אמיתיים, ועם גוסטרייטרים או בלי פואנטה בכלל
מסכים במאה אחוז, רק שירה עברית ומליצית תוציא אותנו מבור השופכין שנקרא המוזיקה העכשווית.
אני לא יודעת מי אמר את זה, אבל זה לא ככה.
באותו הנושא: