יש משמעות לחיים לדעתכם?

משהי מנסה להגיע לחמות

שואל השאלה:
חס וחלילה

שאלת מקלחת כלכךך,
ותאמת שאני לא סגורה על זה אפילו בעצמי,התקלת אותי

לא איפה אין כפרע
תשכיב בנות
תהנה מהחיים
נרגילה ככה בכיף
טיולים בלאגנים
עזוב שטויות

שואל השאלה:
לחח

אפשר להינצל רק דרך הסבל

אין
ואנחנו משקיעים לשרוד כי את יודעת אינסטינקט טבעי לשרוד
כל היצורים החיים בנויים ככה
ולהתפתח גם זה

ממש אפשר למצוא להם:)

ברור שכן, הקב"ה לא ברא אותנו בלי מטרה כי זה נוגד את השלמות שלנו, אלא וודאי שהוא ברא אותנו למטרה נעלה - לעבדותו יתברך, מה שיתן לנו הנאה נצחית בעזרתט יתברך.

לא,
לומד 12 שנה, עובד את כל שאר החיים חוץ מפנסיה

הגשמה עצמית מאמינה שלכל אדם יש יעוד שהוא צריך להגשים פה הוא פשוט צריך למצוא את היחוד שלו

לעבוד את ה' בשמחה

לדעתי המשמעות לחיים זה להיות בן אדם טוב
להראות לכולם אהבה ולהתייחס לכולם בצורה נעימה
בתור דתיה אני גם חושבת שהמשמעות זה להשתדל להתפלל להתלבש צנוע וגם להיות בן אדם טוב כי זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו

משמעות ביולוגית:
לשרוד ולהתרבות.

משמעות אינדיבידואלית:
כל אחד יכול למצוא את המשמעות שלו לחיות.

כן -
יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: (משנה אבות ד טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (ערובין כב.): "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".

וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג כח): "ואני קרבת אלקים לי טוב". ואומר (תהלים כז ד): "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'", כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.

מקור: "מסילת ישרים"