6 תשובות
כן, למצוא את האמת ולהפיץ את הידע לאנשים אחרים
ולפעול נגד מה שלא מוסרי.
ולפעול נגד מה שלא מוסרי.
אנונימית
לא.עדיף למות
כן. כל כך עצוב לי לראות אנשים שלא מודעים לעולם הרוחניות , בלי קשר לאף דת- רוחניות.
לא זה לא "עבודה זרה", זה לימוד אהבה עצמית, שינוי הmindset, להבין שהכל אנרגיה- והאנרגיה שאת משדרת זה מה שאת מקבלת. המילים שאת אומרת הופכים להיות המציאות שלך.
עולם שלם של האני הגבוהה שמחכה להתגלות.
זה דווקא טוב שאת שואלת כי זה אומר שמשהו אצלך חסר- עוד מעט תיהיה לך התעוררות רוחנית ואת תזכרי בתגובה הזאת שמישהי הגיבה לך.
תעשי מדיטציה. זה מנוחה לנפש .
שיהיה לך יום קסום
לא זה לא "עבודה זרה", זה לימוד אהבה עצמית, שינוי הmindset, להבין שהכל אנרגיה- והאנרגיה שאת משדרת זה מה שאת מקבלת. המילים שאת אומרת הופכים להיות המציאות שלך.
עולם שלם של האני הגבוהה שמחכה להתגלות.
זה דווקא טוב שאת שואלת כי זה אומר שמשהו אצלך חסר- עוד מעט תיהיה לך התעוררות רוחנית ואת תזכרי בתגובה הזאת שמישהי הגיבה לך.
תעשי מדיטציה. זה מנוחה לנפש .
שיהיה לך יום קסום
אין כזה דבר רוחניות, זה המצאות אקזיסטנציאליות שהאדם המציא עבור עצמו.
יש אך ורק את עבודת הקב"ה שהיא מוחלטת.
יש אך ורק את עבודת הקב"ה שהיא מוחלטת.
משמעות ביולוגית:
לשרוד ולהתרבות.
משמעות אינדיבידואלית:
כל אחד יכול למצוא את המשמעות שלו לחיות.
לשרוד ולהתרבות.
משמעות אינדיבידואלית:
כל אחד יכול למצוא את המשמעות שלו לחיות.
כן-
יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: (משנה אבות ד טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (ערובין כב.): "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".
וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג כח): "ואני קרבת אלקים לי טוב". ואומר (תהלים כז ד): "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'", כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.
מקור: "מסילת ישרים"
יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: (משנה אבות ד טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא". והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (ערובין כב.): "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".
וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג כח): "ואני קרבת אלקים לי טוב". ואומר (תהלים כז ד): "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'", כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.
מקור: "מסילת ישרים"
באותו הנושא: