מה דעתכם על השיר שכתבתי לגשר שלי (מורידים לי אותו מחר)?

גשר יקר,
כבר שנה וחצי (נראה לי) שאנחנו ביחד, צוברים חוויות.
אני זוכרת כשרק עלית על שיניי, לא פחדתי ולא חששתי. הייתי רגילה כבר לברזל על שיניי.
כל חברותיי התלהבו והתרגשו, החמיאו והעריכו.
למרות האזהרות, אכלתי פופקורן. למרות האזהרות, אכלתי ביסלי. אך הקשר בינינו נשאר חזק מתמיד.
לא אשקר, היו לנו גם תקופות קשות.
כל דבר קטן שאכלתי, נתקע בשיניי. כל דבר. ממש הכל.
זה היה נראה מוזר ביותר כשניסיתי להוציא דברים משיניי, שלעיתים לא יצאו, בעזרת לשוני.
בכל השנה וחצי הזאת, אכלתי מסטיק אחד, לא מזמן. וכן, זה לא היה רעיון טוב. אבל אני לא מתחרטת.
אתה תיקנת את שיניי, החזרת אותן למקום וסידרת אותן. ואת זה, אני לא אשכח לעולם.
אל תחשוב שזה הסוף, גשר יקר. זה לא נגמר פה. עוד שנה בערך, אתה תחזור, שיניי עדיין יזדקקו לך.
אבל עד אז, להתראות, גשר יקר.
תודה, תודה על הכל.