אמא שלי נפצעה והיא לא מפסיקה להתלונן ואני משתגעת ולא יודעת מה לעשות

וואי בא לי כבר ללכת לאבא שלי.
אני בת 15 ועכשיו אצל אמא שלי (ההורים שלי גרושים) והיא מתחה את הגב או משהו ויכול להיות שהיא שברה אותו והיא במצב ממש קשה (עכשיו זה גם משפיע לה על היד). אני מרגישה כאילו אני עוזרת לה כמה שאני יכולה, ואין לי כל כך מה לעשות בנידון כי אני לא מבינה בנושא, וגם לא מבוגרת אז לא יודעת מה עושים. אבל אמא שלי, לא מפסיקה להתלונן על כמה שכואב לה. כאילו, אני יודעת שכואב לה ושקשה אבל כמה שאפשר? כל דקה אומרת אוי כמה שזה כואב ועושה צלילים של כאב ואני בטוחה שזה באמת כואב ואני רוצה להיות אמפתית אבל כל חצי שנייה בערך היא עושה את זה ואני מרגישה כאילו אני הולכת להתפקע כי זה ממש נורא וחופר ואני כן מנסה לתמוך בה אבל זה בהחלט קשה. לא אמרתי לה כלום על זה כי אני יודעת שלא משנה באיזה צורה אני יאמר את זה היא או תעלב או תבכה או תצעק או תלך ותטרק את הדלת או תעשה לי שיחה על כמה אני לא אכפתית. אז עכשיו היא אמרה, אולי אני אתלה את היד עם כזה תחבושת כמו כששוברים את היד, והנהנתי. ואז אחרי בערך רבע שעה היא שוב הזכירה את זה. ואז אחר כמה זמן שאלה אותי אם אני יודעת איפה האחד שאח שלי השתמש בו לפני שנתיים ואמרתי לה: את שואלת אותי? ואז היא שוב חזרה על כמה שזה יכול לעזור ושוב הזכירה בפעם האולי מאתיים בשלושה ימים האחרונים שהיא לא יכולה לשים את היד למטה כי זה כואב.
ואז היא אשכרה שוב הזכירה את זה ואמרה שהיא חושבת אם לעשות את זה (לשים את התחבושת) ואז פשוט לא יכולתי יותר ואמרתי לה "למה את מספרת לי את זה? אני לא מקצועית בתחום ולא יודעת להגיד לך אם כדאי או לא, כאילו תשאלי אותי על דברים שאני כן יכולה לעזור לך בהם." ואז במקום להגיב כמו בנאדם נורמלי היא פשוט קמה במבט עצבני לקחה את כל הדברים שלה, זרקה את הצלחת של האוכל שלה בכיור, הלכה בהליכה עצבנית לחדר שלה וסגרה את הדלת חזק.

אני באמת רוצה לדעת, הייתי לא בסדר? כאילו כשאני מסבירה ככה אני מרגישה כאילו אני באמת לא נחמדה אליה אבל הפעם אני לא מרגישה שאמרתי משהו לא במקום.
כאילו אני ממש לא מבינה למה היא תמיד כל כך אמוציונלית כאילו באמת שהיא עושה לי את הקטעים האלה כל הזמן אבל עכשיו כשהיא נפצעה אז במיוחד.

בבקשה עזרה, מה לעשות?
סליחה שכל כך חפרתי פשוט אני ממש לא מבינה לעשות ורציתי לשתף.