25 תשובות
שואל השאלה:
אז אני צריך למוצא הסבר אחר ציטוט שראה למה בעני הוא לא מבקש באיתנו תמקסימום שהוא שואף איליו
ורק את המצע הדרך !
אנונימי
שואל השאלה
מסכים איתך, אבל מה לדעתך עדיף, לקבל מילה טובה מרב עם כמה שהוא מדהים או לקבל מילה טובה מהשם יתברך, תעשה למען בורא עולם כדי לשמח את השם יתברך ובוודאי שככה גם תזכה לזה שתשמח את הרב אבל אם תשאל גם את הרב בוודאי שהוא יגיד לך שתעשה את זה לשם שמיים.
^ ^זה ממש נחמד לשמוע שאתה אוהב אותו ומעריץ אותו, איזה כיף לך!

אבל אל תשכח
" הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלאי על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם."
שואל השאלה:
אני מסכים
אבל הרב שלי צדיק חכם ועניב
ומילה טוב ממנו עושה לי טוב חודשים
לשאול אותו שאלה שתגרום לו לחושב
שאלה שתעלה בו ערעור משהו שהוא לא יכול לשלוף
תושבה ברגע
ישב לי אושר רב רק על סמך שצלחתי לצור שאלה בראשי שתענין אותו
אנונימי
שאלה יפה מאוד.
אבל אסור לנקום. הכוונה במשפט זה שהעונש שאדם יקבל על ידי הבית דין או הקדוש ברוך הוא הוא על פי המידה שלו ובדיוק לפי החומרה שהוא עשה.

אדם מקבל לפי מידתו והדין דין צדק
אנונימי
כתבת יפה מאוד.
האמת שהוא מבקש מאיתנו את זה: "לא תקום ולא תטור"
אבל יש בעיה אחרת שהיא די גדולה, אתה צדיק ובאמת כל הכבוד לך אבל צריך ללמוד את התורה לשם שמיים זה באמת חשוב יותר מכל, אין מה להרשים את הרב את מי שאנחנו צריכים להרשים זה את מלך מלכי המלכים שגדול יותר מכולם ואוהב אותנו יותר מכולם.
שמעתי סיפור על רב צדיק (לא זוכר איך קוראים לו) שהוא נכנס לבית כנסת מסוים ולא רצה להיכנס כל כך, ודי נזהר ללכת והכל שאלו אותו מה קרה? הוא הסביר להם שכשלומדים תורה לשם שמיים אותיות התורה פורחות למעלה אבל כשלומדים תורה שלא לשם שמיים הן נשארות פה בארץ...
^אשרייך צדיק!
ואני חושב שזה ההגדרה של חסיד שהוא עושה מעבר למה שהתורה מבקשת אבל אני לא בטוח בתשובה שלי.
ואני חושב שזה יותר מתבטא במצוות של בין אדם לחברו כי בין אדם לבורא זה די מקובע במצוות מסוימות לדוגמה בתפילין אתה לא יכול להוסיף לזה משהו וכו... אבל בין אדם לחברו אנחנו צריכים להחליט מתי להיות רחמנים מתי לתת חסד מתי גבורה וכל השאר... כנראה בורא עולם סומך עלינו:)
שואל השאלה:
תודה רבה על התגובות שמח אם תענו גם את דעתכם על אם התורה זה ספר החוקים השלם או אמצע דרך ?
זאת שיפאה של אלוהים ?
אנונימי
1 המטרה אינה להרשים...
2 התנך מייצג את השם. ומי שמקיים תורה באמת מקיים את המוסר האלוקי האמיתי.
3 הפירוש של שן תחת שן אינו כזה כלל, זה הפירוש הנוצרי. הפירוש אומר שעושים שמאות כמה כסף זה שווה ולפי זה הפיצויים (מסכת בבא קמא)
4 אסור לנקום, ''לא תיקום ולא תיטור''
5 כן צריכים לסלוח. לאחר הפיצוי הכספי חובה לפייס.
6 התורה מייצגת את האמת האידיאלית, כפי שניתן ללמוד בספרי המוסר ובתומר דבורה שזו הדרך הנכונה היחידה לחיות בה
אם אתה רוצה שאלה טובה לרב תשאל שאלה הלכתית או שאלה בגמרא
אל תנסה להרשים את הרב, רבנים חכמים ויודעים לזהות את זה. נסה לשאול שאלה אמיתית שמפריעה לך בעבודת השם, הוא יעריך את האמיתיות שלך הרבה יותר.
1. לא. אין כזה דבר "מוסר אלוהים", מוסר זו המצאה חילונית.
2. התורה מציגה דינים ומצוות שעל האדם לקיים, ללא סייג. אין כזה דבר מוסר, אלא מה טוב או רע בפני אלוהים.
שואל השאלה:
אולי אני שאלה את זה עם ציטוט שתומך בקרבת קורבנות
אנונימי
לכן סוקלים הומואים, בן סורר ומורה, אנסים משלמים כסף לאבות, הפלה לא חוקית בכל מקום?
^ מילקי - לא הבנתי מה אתה מנסה לומר
שואל השאלה:
אל תדאגו את אלוהים אני רוצה לרשים יותר מכולם =)
אנונימי
עין תחת עין ושן תחת שן הוא לא נקמה כפשוטה ח"ו, מדובר בעונש תשלומין זה הכל
אנונימי
"בלקסטון מרבה להתייחס לעקרונות המקראיים ולתורות המוסר כבסיס להיגיון משפטי." הוא מוסיף דברים מעבר למקרא.. אם זה היה ישירות מהמקרא, הוא לא היה צריך מסמכים חילוניים בנוסף.

"למרות שלא מצטט ישירות את התנ"ך" תם ונשלם. זו פרשנות שיש שם ערכים מהתנך.

כללו של דבר, לקחת שורה אחת מהתנך
ולבסס עליה עולם משפטים, מוסרי תוך התחמקות מהדינים והמצוות זו לא דוגמה להשפעה תנכית על המערב, אלא שימוש ציני בתנך בכדי לקבל גושפנקא להבלים החילוניים שלהם.
מה אתה רציני? לפני שרשמתי את זה ידעתי שתקפוץ על המציאה ותתעלם מכל מה שכתוב... שמתי לב שאתה להוט במה שנקרא תרבות הdebate, מחפש את הפרצה אבל לא רואה את התמונה מרוב שאתה מחפש פרצה איך לא להפסיד.. זה ברור לכל מי שקורא את התשובות שלך כשמש בצהריים.

לעניין עצמו, סטודנט למשפט ממוצע לומד גמרא במשפטנות וכפי שכתבתי לך כל חוקרי המשפט טוענים באופן מפורש שהמשפט המודרני האירופי והאמריקאי והבריטי מבוסס על התנ"ך ושמקור סמכותו הוא התנ"ך.

ואתה כותב כאן כבר כמה פעמים שאין שום קשר לתנ"ך, אין לך שום יכולת רגע להתבונן ולראות שזו ילדותיות?
^"מוסר זו המצאה חילונית" - צר לי לאכזב אותך, אבל התרבות המערבית מושתת כולה על המוסר הכתוב בתנ"ך בפרט בעשרת הדיברות. כפי שמופיע בבריטניקה. וכפי שכל מי שיש לו שכל בראשו יודע.
חח משעשע באמת!
מתי אמרתי שהתורה "עיצבה" את העולם המערבי? "העולם המערבי" זה מושג רחב מידי והוא בעצמו משתנה ממדינה למדינה... אני לכתחילה הגבתי להבל ההזוי שרשמת שאין שום קשר בין המוסר המערבי לתנ"ך...
ומכיוון שכבר הוכחתי לך לדעת כל חוקרי המשפט שהתנ"ך הוא הבסיס למשפט המערבי עיוותת את מה שאמרתי וטענת שאמרתי שהתורה "עיצבה" את העולם המערבי.

אני חושב שהתקלקל לך המילקי מרוב שערבבת את הקצפת...
תקרא שוב את הטיעונים שלי. לא נתת לי שום הוכחה
שאין שום קשר בין "המוסר המודרני" לתורה
מילקי, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות ממה שכתבת...
על אף שאין ברור יותר מזה שהתנך הוא המקור העבה למוסר המודרני אני כותב מעט מקורות בעניין:

בלקסטון, וויליאם. "פירושים על חוקי אנגליה" (1765-1769): הפירושים של בלקסטון הם עבודת יסוד בפיתוח המשפט המקובל האנגלי והייתה להם השפעה משמעותית על מערכות המשפט של ארצות הברית ומדינות אחרות דוברות אנגלית. בלקסטון מרבה להתייחס לעקרונות המקראיים ולתורות המוסר כבסיס להיגיון משפטי.

magna carta (1215): למרות שלא מצטט ישירות את התנ"ך, magna carta, מסמך משפטי אנגלי היסטורי, נשען על הרעיון של זכויות וחירויות יסוד. לרבים מהרעיונות הללו יש שורשים בעקרונות תנ"כיים כמו רעיון הצדק, ההגינות ושלטון החוק.

צופן יוסטיניאנוס (529-534 לספירה): אוסף זה של המשפט הרומי תחת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון מסתמך על מושגים מקראיים של צדק, שוויון וחוק טבעי. לקוד יוסטיניאן הייתה השפעה משמעותית על מערכות המשפט הבאות באירופה.

בנוסף חוקרי משפט ופילוסופים רבים במהלך ההיסטוריה הכירו בהשפעת המקרא על קודים משפטיים ועקרונות מוסריים מערביים. לדוגמה, חוקרי משפט כמו סר אדוארד קוק, ג'ון לוק והוגו גרוטיוס שילבו עקרונות מקראיים בכתביהם על חוק וממשל.

מסמכים חוקתיים ומסורות משפטיות רבות במדינות המערב משקפות השפעות מקראיות. לדוגמה, הכרזת העצמאות והחוקה של ארצות הברית מסתמכות על מושגים של זכויות טבעיות וכבוד האדם המובנה שיש להם יסודות תנכיים.
אתה פונה לסמכות כאשר אין לך טיעון, אתה תוקף את האחר כאשר נוח לך.
שים לב שלא הוכחת לי עדיין כיצד התורה עיצבה את עולם המערב, כאשר התורה מכתיבה חוקים, דינים ומצוות שהעולם המערבי סולד מהם.