הגיוני להיות בדיכאון ועדיין מדי פעם להצליח לחייך ולצחוק מדי פעם?

הגיוני לגמרי

כן ברור, אדם בדיכאון לא עצוב כל הזמן, יש לו זמנים שמחים וזמנים עצובים כמו לכולם

ברור

כן זה הגיוני וזה בסדר
ואני ממליצה לך כן לספר להורים שלך ולנסות לדבר איתם על זה כדי שיעזרו לך להבין מה את עוברת ולאבחן את זה. :)

שואל השאלה:
אני רוצה אבל לא יודעת איך ומתי

שאלה מפגרת
את מתקלחת ביום יום?
הולכת לבית ספר?
מצחצחת שיינים ?
מכין לך את האוכל או את מכינה לעצמך?

תעשי את זה בקצב שלך, אל תשמרי את זה לעצמך הרבה זמן
מתי שאת מרגישה בנוח לשתף זה בסדר, אני בטוחה שהם יקשיבו לך ויהו לצידך, זה קשה אבל זה מאוד עוזר, מתי שאת מרגישה בנוח, תנסי לשבת איתם ערב אחד ולנסות לשתף אותם בתור התחלה באיך שאת מרגישה בתקופה האחרונה.
אם תרצי לדבר עם מישהו אני תמיד כאן❤

שואל השאלה:
^^כן
כן
כן
סוג של

אני גם בדיכאון אבל האמת לרוב מסתירה אבל יש רגעים שבאמת מצחיקים אותי

אני שואל את זה לא סתם ..
בתור אחד שהיה בדיכאון אם אבחנה
לא יכולתי לעשות שום דבר מי מה ששאלתי
בעצם אין תפקוד כמעת ואין רצון לחיות..
לרוב מי שבדיכאון לא מצליח לעשות כלום כי אין סיבה או מוטיבציה
אין רצון בכלל לחיות רק מחשבות אובדניות
או שאלות למה לי לקום בכלל ?
(אני כנה איתך לא חושב שאת בדיכאון)
מאמין לך שהמצב אולי נפשי שלך לא טוב (מצבי רוח )
אבל לא בגדר דיכאון
ממליץ לך ללכת לאבחון לבדוק ..

כל דיכאון משתנה מאדם לאדם יש דיכאון קל ויש דיכאון קיצוני ^

הדיכאון שלי לא דיכאון קיצוני ..
ונכון יש כמה סוגי דיכאון שיש השפעה לחיים (לרוב מי שבדיכאון )המכנה משותף (לא רואים סיבה לחיות) והתפקוד יום יומי פוחת) שזה יכול להיות תזונה או אכילה יתר או תת זונה
יכול להיות מחשבות אבדניות (יכול להיות מצב שלי חוסר תפקוד כמעת מוחלט)
(אני אישית ממליץ לכל מי שכן חושב שהוא בדיכאון לאבחן את זה אצל מומחה ולא על דעת עצמו)

זה ברור אני למשל מאובחנת עם דיכאון וזה נכון, אני גם כן קמה עם חוסר מוטיבציה וחוסר חשק לדברים שאהבתי או נהניתי בעבר, אני מעמידה פנים שאני בסדר בסביבה שלי כדי לא לצאת שאני מבאסת וכדי שלא ישפטו אותי, אבל אני בוכה בלילות ובוכה בסתר

אז מה

כן, זה כל הקטע של דיכאון.., אולי קצת קשה להיות לגמרי כמו כולם, אבל המוח מנסה להילחם בדיכאון ומשחרר לך דופמין מידי פעם בכמות גדולה כדי לקבל שיחרור
דיכאון רק מקשה עליך לעשות הכל נורמאלי, מקשה עליך שיהיה כוחות ומקשה עליך לרצות דברים והמשך לדברים
אבל זה משהו שיכול לעבור
אם את לא בטוחה שאת בדיכאון אז ישמצב לא מאוחר לצאת ממנו בקלות, פשוט צריך לעשות שינויים בחיים שיתאימו למצב

יקרה,
קראתי את השאלה שלך ואת התגובות היפות שקיבלת. כפי שעלה בדיון הקצר פה ישנן רמות שונות ואבחונים שונים של דיכאון. אבל במקום להישאר בעולם ההגדרות, הייתי חוזרת לעולם הרגש.
אני מניחה שאת מרגישה בחלק מהזמן עצבות, אולי אין לך כוחות ואנרגיות לעשות דברים שאולי עשית בעבר, אולי את חשה עייפות ולאות גדולים?

מציעה לך לשתף מישהו שאת סומכת עליו. אני מתארת לעצמי שהוריך ישמחו לשמוע מה עובר עליך, כך שכמעט כל רגע, הוא 'הרגע המתאים',

אני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, ומזמינה אותך אלינו לצ'אט אנונימי לגמרי. מהצד השני מישהו יקשיב וינסה לחשוב איתך ביחד על דרכי התמודדות.

מצרפת כאן לינק עם כמה מאמרים ווידאו בנושא:
https://sahar.org.il/category/articles/depression/

ולינק לתכנית הדספייס שמטפלת בקשיים רגשיים לבני נוער, ללא תשלום:
https://www.headspace.org.il/

זכרי שאינך לבד!
שלך,
מתנדבת סה"ר