אני עולה לכיתה יב ואני לא מפסיקה לבכות שזו השנה האחרונה

לאלאלאלאלא אני בכיתה י מתה להגיע ליב. תקשיבי שאת עומדת להגיע לתקופה הכי ציל בחיים שלך

ממש לא^
יש לי יותר עומס ממה שהיה לי ביא'.
מבינה את הכאב שלך אבל תזכרי שאנחנו לא יכולים להתקע על אותו המקום כל החיים והגיע הזמן להתקדם הלאה, בסופו של דבר מה שישאר זה הזכרונות הטובים אז צריך להמשיך לייצר כאלו.

שואל השאלה:
אני מבינה, אבל ככ קשה לי המסגרת שליוותה אותי 12 שנים, עכשיו אני כבר אמורה לדאוג לעצמי
זה הדבר הכי מפחיד בעולם...):

אני יודעת. אני ממש שם, ואני לא הולכת לצבא אז זה עוד יותר מביא אותי למצב של חוסר מודעות ויציבות.
אבל אני עדיין מתרגשת לסיים.

איך לעזאזל יש לך יותר עומס מביא

כי אולי יש לי יותר בגרויות קשות מיא' עם יותר חומר בהפרשי זמן הרבה יותר צמודים?
חוץ מזה שאני עושה ביב' יותר בגרויות מביא'.

^זה תלוי בבית ספר... יש בתי ספר ששמים את רוב הלחץ ביא ולהפך

גם אני הרגשתי ככה כשעליתי ליב וממש פחדתי.
בחצי השנה הראשונה של יב היה עומס ובחצי השנה השנייה נשארו בגרויות של המגמה והשלמות ככה שהיה דיי סבבה
ממש בכיתי גם כשהטקס סיום נגמר התחבקנו ובכינו כמה חברים ביחד אחרי שסיימנו את המופע האחרון
התגייסתי חודש אחרי הבית ספר לא הספקתי לעכל ולבכות מספיק שסיימתי וכבר התגייסתי ונכנסתי לעוד מסגרת שמצד אחד זה ניחם אותי וכשסיימתי צבא הרגשתי שוק שזהו עכשיו מתחילים החיים ואני חייבת לבחור לעצמי מסלול ומסגרת
והחיים ממשיכים אני עד היום מתגעגעת לתקופת התיכון ובכלל לתקופה של הבית ספר אבל בגלל שאני מציבה לעצמי מסגרות אני מרגישה בטוחה זה הכי טיבעי לפחד אז זה פחד שעובר כי צריך להמשיך ולהתקדם עם החיים ולשמור את תקופת הבית ספר כזיכרון טוב מהעבר וכל סוף זה התחלה חדשה :)

ואני מסיימת יב
באמת תקופה שנתגעגע אליה

שואל השאלה:
אני ביא ואין לי לחץ בכלל..
בגרות באנגלית לא עשינו כי הבית ספר החליט שרק יב ניגשים לבגרות באנגלית
ועשינו בגרות חיצונית רק בלשון ומתמטיקה בהפרש של שבוע אחד מהשני
היסטוריה ותנך היה פנימי בתחילת שנה
וסוציולוגיה יש לנו ב19/6

רוב האנשים שאני מכירה ביב' טוענים שיש להם עומס יותר ביב' מאשר ביא' אבל נכון, זה תלוי בבית ספר.

וואי נכון שנה הבאה כיתה יב ואחרי זה כל אחד הולך לדרכו