4 תשובות
על שם השבועות שאנו סופרים מפסח ועד החג
אנונימית
כי לוקח שבועות להוריד את מה שאכלת
נראה לי
זה מה שמישהו אמר בטיקטוק
נראה לי
זה מה שמישהו אמר בטיקטוק
אנונימית
חג השבועות, יום השישי בסיון, יום מתן תורתנו - כמה ציפתה הבריאה ליום הנשגב
והמיוחד הזה! זהו היום שלמענו נברא העולם, היום שבו נהיה עם ישראל לעם, ממלכת
כהנים וגוי קדוש. ביום זה בשנת 2448 לבריאת העולם הופיע הקב"ה בהר סיני לעיני
כל ישראל, ונתן לנו את המתנה היקרה, חמדה גנוזה, תורתנו הקדושה.
ומאותה שנה, בכל שנה ושנה מחדש ביום זה חלה אותה הארה מיוחדת של קבלת
התורה בלבו של כל אחד ואחד מעם ישראל, ועל כך היא שמחתנו. מסופר בגמרא
על רב יוסף, שהיה מרבה במיוחד באכילה ובשמחה ביום הזה, אמר:
"אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא" - אם לא זה היום שגרם לי
להגיע למה שאני - כמה "יוסף" יש בשוק... וגם אני הייתי אחד מהם. היום הזה - יום
מתן תורתנו, הוא שעושה אותנו נבדלים, מרוממים ומנושאים מכל העמים. אשרנו, מה
טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו...!
יום זה - מלבד היותו יום מתן תורתנו, יש לו מעלות ומאפיינים נוספים, הבאים לידי
ביטוי בשמותיו השונים:
ָּ חג הקציר
בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים מן
החיטים החדשים שקצרו "מנחה חדשה", ועושים חג בבית ה'.
חג הביכורים
החל מיום זה מתחילה עונת הביכורים: כל אדם שיש לו מטע של פירות משבעת
המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לוקח מן הפירות הראשונים הגדלים בעץ, שם
אותם בטנא, ומביא אותם אל בית ה' בשירה ובזמרה ובהודיה לה' יתברך.
ָּ חג השבועות -
ביום זה מסתיימת "ספירת העומר", שבה סופר כל אחד ואחד מעם ישראל שבעה שבועות החל
ממוצאי היום טוב הראשון של פסח, מתוך ציפייה והכנה לקבלת התורה, כפי שעם
ישראל ספרו את הימים כאשר יצאו ממצרים וציפו והתכוננו לקבלת התורה.
עצרת - שם זה אינו מן התורה, אלא כך כינו אותו חז"ל. כשם שבחג הסוכות יש
"שמיני עצרת" - שמחת תורה, כך לחג הפסח יש יום שמיני - עצרת, שהוא חג
השבועות, המהווה המשך ישיר לחג הפסח מבחינת המשמעות, כי ליציאתנו ממצרים
מעבדות לחרות בחג הפסח, אין כל משמעות ללא קבלת התורה.
מקור: "חג השבועות בהלכה ובאגדה"
והמיוחד הזה! זהו היום שלמענו נברא העולם, היום שבו נהיה עם ישראל לעם, ממלכת
כהנים וגוי קדוש. ביום זה בשנת 2448 לבריאת העולם הופיע הקב"ה בהר סיני לעיני
כל ישראל, ונתן לנו את המתנה היקרה, חמדה גנוזה, תורתנו הקדושה.
ומאותה שנה, בכל שנה ושנה מחדש ביום זה חלה אותה הארה מיוחדת של קבלת
התורה בלבו של כל אחד ואחד מעם ישראל, ועל כך היא שמחתנו. מסופר בגמרא
על רב יוסף, שהיה מרבה במיוחד באכילה ובשמחה ביום הזה, אמר:
"אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא" - אם לא זה היום שגרם לי
להגיע למה שאני - כמה "יוסף" יש בשוק... וגם אני הייתי אחד מהם. היום הזה - יום
מתן תורתנו, הוא שעושה אותנו נבדלים, מרוממים ומנושאים מכל העמים. אשרנו, מה
טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו...!
יום זה - מלבד היותו יום מתן תורתנו, יש לו מעלות ומאפיינים נוספים, הבאים לידי
ביטוי בשמותיו השונים:
ָּ חג הקציר
בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים מן
החיטים החדשים שקצרו "מנחה חדשה", ועושים חג בבית ה'.
חג הביכורים
החל מיום זה מתחילה עונת הביכורים: כל אדם שיש לו מטע של פירות משבעת
המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לוקח מן הפירות הראשונים הגדלים בעץ, שם
אותם בטנא, ומביא אותם אל בית ה' בשירה ובזמרה ובהודיה לה' יתברך.
ָּ חג השבועות -
ביום זה מסתיימת "ספירת העומר", שבה סופר כל אחד ואחד מעם ישראל שבעה שבועות החל
ממוצאי היום טוב הראשון של פסח, מתוך ציפייה והכנה לקבלת התורה, כפי שעם
ישראל ספרו את הימים כאשר יצאו ממצרים וציפו והתכוננו לקבלת התורה.
עצרת - שם זה אינו מן התורה, אלא כך כינו אותו חז"ל. כשם שבחג הסוכות יש
"שמיני עצרת" - שמחת תורה, כך לחג הפסח יש יום שמיני - עצרת, שהוא חג
השבועות, המהווה המשך ישיר לחג הפסח מבחינת המשמעות, כי ליציאתנו ממצרים
מעבדות לחרות בחג הפסח, אין כל משמעות ללא קבלת התורה.
מקור: "חג השבועות בהלכה ובאגדה"
טוב שלא רשמת מגילה יותר ארוכה כולה שאל למה קוראים לשבועות ככה
אנונימית