הייתם מחשיבים את עצמכם כאנשים שמחים? ולמה?

כן, אין יום שאני לא מחייך, ולא בגלל דברים מיוחדים, פשוט כל יום אני מוצא איך לצחוק ולשמוח בחיים,
חלק מהסיבות שאני מחייך הם המשפחה שלי שתומכת בי ומשמחת אותי לא רק כשאני עצוב,
אני אוהב אותם וכמו שהם בשבילי בשבילם אני אהוב, לא הכי אהוב אולי אבל זה מספיק ודי,
כל דבר קטן צריך להעריך ולהודות לאדוניי,
אני לא דתי אבל אני אדם מאמין ואני מקווה בעזרת השם שיהיה לי טוב ואני אדע לא להתלונן,לקבל,להעריך ולאהוב
אני לא דתי אבל אני מקווה ומאמין
שבכל יום יהיו לי אוכל,מים,בית חם,מיטה וסדין
וגם אם לא אני אנסה להודות ולהעריך כי כבר קיבלתי הכל ואת הזמן שחוויתי עד היום מזכרוני לא אקטול
ואולי השם ירצה והוא יחזיר לי טוב מהאופטימיות אם תהיה לי יום אחד , ובעזרת השם אני בחיים לא אהיה לבד

E

Eazy-e

משתדל שכן, זו מצווה

('מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד')

c

compass

לא.

{

{Meow}

מאוד
אני אדם שקשה לו לראות מישהו שלא חווה שמחה בצורה כלשהיא.
אני אדישה כשאני רואה אדם כזה, כי אני לא רוצה להכיל את הכאב של האדם הזה, אני מתחמקת ונמנעת מאנשים מדוכאים או עם בעיות קשות למיניהם שקשורים למשפחה / אליו ומעדיפה את העולם השמח והורוד- זה גם למה אני רואה סדרות מגיקל גירלס כי הכל שמה חמוד ושמח.

לי יש חיים טוב, אני רוצה שגם לאחרים יהיה!

ק

קאטסוקי (מיאו)

רוב הזמו כן אבל זה בעיקר תלוי ביום ואני לא חושבת שאפשר להגדיר בן אדם כשמח או עצוב כי זה משתנה כל הזמן

כ

כ1סית בחושך