למה לדון לקו זכות?

חחח אז תעבוד על עצמך
אתה יכול להגיד על הרבה מצוות שהם מביאות לל עצבים
זה לא תירוץ

שואל השאלה:
אני דן אנשים לקו זכות
כל החיים שלי דנתי
ופשוט אני קולט שהם משקרים לי בפנים
כי הם יודעים שאני אדון אותם לקו זכות

שואל השאלה:
זה כן תירוץ
זה מונע ממני לעשות את המצווה בדרך טובה ואני עושה אותה רק משנאה

אז כמו שאמרתי- תעבוד על עצמך ותבין שכל עוד דנת לכף זכות עשית את שלך

שואל השאלה:
אבל אז זה נותן לכולם קונטרה לשקר לי
כי הם יודעים שאני בכל זאת אדון אותם לקו זכות
אז זה אפילו נותן לאחרים לעשות עבירה ולשקר אז מה הטעם

זה בעצם לראות את הדברים הטובים שבאדם
גם אם הוא התנהג אלייך בצורה לא יפה
לקחת את הדבר הטוב ולדון לכף זכות
שכנראה קרה משהו באותו הרגע ולא לשפוט על חוסר מחשבה של שנייה

שואל השאלה:
אבל יוצא לי מי זה רק עצבים

לכף זכות*
וכי כמו שאתה היית רוצה שידונו אותך ויסתכלו עליך בעין טובה בלי לשפוט.
אתה לא יודע מה עובר על הבנאדם ומה גרם לו לעשות ככה וככה, לכן במקום להסתכל בעין רעה חשוב לדון לכף זכות.
חוץ מהקטע שזה מצווה זה נותן לך הסתכלות חיובית וטובה על אנשים ועל העולם, זה עושה טוב בעיקר גם לך:)

מה זה זכויות?

סיימתי ספר השבוע שלדעתי אפשר ללמוד ממנו הרבה על לדון לכף זכות, אם תרצה אתן לך את שמו.
רשמת בתגובות שאתה עושה את המצווה רק משנאה ולא בדרך טובה, אז אם הבנתי נכון - אני לא חושבת שזה דבר שאפשר להצליח לקיים אם אתה עושה אותו משנאה. אם שפטת בן אדם אז כבר אוטומטית שפטת אותו, אתה לא יכול להחליט שעכשיו תפסיק כי כבר עשית את זה.
אסור לשפוט את רוב האנשים ממלא סיבות, והעיקרית לדעתי היא שאף אחד מאיתנו לא יכול לדעת לגמרי מה עבר לאדם בראש. גם אם עשה מעשה שהוא לא בסדר באופן שחוזר על עצמו (ואני לא מדברת על מקרים קיצוניים), לא חייב להסכים או לשקר לעצמך שהוא בסהכ טעה וזה מקרה חד פעמי, אבל אי אפשר לדעת לגמרי לגמרי מה הרגיש בתוך עצמו אם לא חווית את המקרה בעצמך
ומה זה נותן? אני מניחה שיותר נוח לחיות ככה
אני לא בטוחה שהסברתי טוב את כוונתי אבל מקווה שקיבלת את הנקודה

"לדון לכף זכות", לא אומר שאתה צריך להיות פראייר.
בתוך תוכך תדון את כולם לכף זכות, אבל אם זה משהו שנוגע אליך בצורה ישירה - תמיד כלפי חוץ תבדוק!
ואל תצא מנקודת הנחה שבצורה אבסולוטית כולם קדושים וטהורים, כי לצערי זה לא המצב.

והמצווה הזאת נועדה בדיוק להפך.
כי הרבה פעמים אנחנו מתעצבנים על אנשים כי אנחנו בטוחים שהם עשו דברים מסוימים מסיבות מסוימות, והתמונה בכלל אחרת לגמרי.
ואז אנחנו נזכרים לשאול את עצמנו - "איך לא דנו אותם לכף זכות?".

ומהצד השני, אם היינו דנים מלכתחילה אותם לכף זכות, זה היה חוסך לנו הרבה כעס עצבים וזמן.

לא צריך באמת תמיד לחשוב שכולם טובים וכל המניעים שלהם מקסימים ויפים
זה סתם דפוק
אבל כדאי לקחת תמיד את האופציה הזאת בחשבון ולא להחליט ישר

"לכף זכות"
ולשאלה כי זה גישה טובה לחיים זה מונע מריבות שלפעמים ממש מיותרות

לדון לכף זכות.

לא "לקו זכות"....

ולמה?
כי זה הרבה יותר נעים ומכיל.