7 תשובות
בתחילת הפרק מוצגת משפחתו של אלקנה הגרה בהר אפרים.
לאלקנה היו שתי נשים: פנינה וחנה. לפנינה היו ילדים וחנה הייתה עקרה.
בכל שנה עלה אלקנה ומשפחתו לשילה, לבית ה', שם הקריבו קרבן וסעדו את ליבם. בשעה שאלקנה
חילק את מנות הזבח למשפחתו, הוא נתן לחנה מנה גדולה משל האחרים, כי היא הייתה אשתו האהובה.
למרות אהבתו של אלקנה הייתה חנה עצובה, בגלל עקרותה, וגם מפני שפנינה נהגה לפגוע בה ולהעליב אותה עקב מצבה.
יום אחד בהיותם בשילה, ניגשה חנה להיכל ה', והתפללה לה' שיתן לה ילד. היא נדרה נדר ונשבעה שאם יוולד לה בן, היא תקדיש אותו לבית ה' לכל ימי חייו, ולעולם הוא לא יגזוז את שער ראשו.
חנה המתפללת לא השמיעה קול, רק שפתיה נעו. כל אותה עת בחן אותה עלי הכהן הראשי, שישב בפתח בית ה'. עלי התרשם שחנה שיכורה; הוא גער בה בזלזול, וציווה עליה להתפכח מהיין. חנה הסבירה לעלי, בעדינות רבה את טעותו; היא אינה שיכורה; היא מתפללת לאלהים לתת לה בן, והבעות פניה מבטאות את כאבה וצערה על היותה חשוכת ילדים..
כשעלי הבין שטעה, הוא ברך את חנה ואיחל לה שה' ימלא את בקשתה.
חנה התעודדה מברכתו של הכהן, תיאבונה חזר אליה ומצב רוחה השתפר.
ברכת עלי התקיימה, וכעבור שנה ילדה חנה בן. היא קראה לו שמואל, רמז לכך שהוא מצוי אצלה כפיקדון זמני,
מפני שהוא שייך לה'. חנה לא עלתה לבית ה' עד ששמואל נגמל מיניקה,
כשהביאה אותו לבית ה'. היא הציגה אותו לפני עלי הכהן, הזכירה לו את פגישתם, והוסיפה: "אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי,
וַיִּתֵּן יְהֹוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ".
לאלקנה היו שתי נשים: פנינה וחנה. לפנינה היו ילדים וחנה הייתה עקרה.
בכל שנה עלה אלקנה ומשפחתו לשילה, לבית ה', שם הקריבו קרבן וסעדו את ליבם. בשעה שאלקנה
חילק את מנות הזבח למשפחתו, הוא נתן לחנה מנה גדולה משל האחרים, כי היא הייתה אשתו האהובה.
למרות אהבתו של אלקנה הייתה חנה עצובה, בגלל עקרותה, וגם מפני שפנינה נהגה לפגוע בה ולהעליב אותה עקב מצבה.
יום אחד בהיותם בשילה, ניגשה חנה להיכל ה', והתפללה לה' שיתן לה ילד. היא נדרה נדר ונשבעה שאם יוולד לה בן, היא תקדיש אותו לבית ה' לכל ימי חייו, ולעולם הוא לא יגזוז את שער ראשו.
חנה המתפללת לא השמיעה קול, רק שפתיה נעו. כל אותה עת בחן אותה עלי הכהן הראשי, שישב בפתח בית ה'. עלי התרשם שחנה שיכורה; הוא גער בה בזלזול, וציווה עליה להתפכח מהיין. חנה הסבירה לעלי, בעדינות רבה את טעותו; היא אינה שיכורה; היא מתפללת לאלהים לתת לה בן, והבעות פניה מבטאות את כאבה וצערה על היותה חשוכת ילדים..
כשעלי הבין שטעה, הוא ברך את חנה ואיחל לה שה' ימלא את בקשתה.
חנה התעודדה מברכתו של הכהן, תיאבונה חזר אליה ומצב רוחה השתפר.
ברכת עלי התקיימה, וכעבור שנה ילדה חנה בן. היא קראה לו שמואל, רמז לכך שהוא מצוי אצלה כפיקדון זמני,
מפני שהוא שייך לה'. חנה לא עלתה לבית ה' עד ששמואל נגמל מיניקה,
כשהביאה אותו לבית ה'. היא הציגה אותו לפני עלי הכהן, הזכירה לו את פגישתם, והוסיפה: "אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי,
וַיִּתֵּן יְהֹוָה לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ".
זה טוב?
שואל השאלה:
להיום בערב
להיום בערב
שואל השאלה:
אנסימית אוהבת אותך הכי.בעולםם
אנסימית אוהבת אותך הכי.בעולםם
אני לא מוצאת את המחברת כי למדתי את זה לפניי הרבה זמן אבל מצאתי סיכום בגוגל
למתי את צריכה את זה?
כתבתי את זה במחברת תנ"ך אבל אני אגיע הביתה רק בערב.
כתבתי את זה במחברת תנ"ך אבל אני אגיע הביתה רק בערב.
אבדוק