אמא שלי אומרת שהיא משפיעה עליי לרעה.

לא אל תעשי את זה , אם את אוהבת לדבר איתה למה צריך להפסיק ? אולי יש לך סיבות להיראות בדיכאון , אבל את בדיכאון ? לא , אם הייתי חברה הזאת הייתי די נעלבת שבגלל זה ניתקו איתי קשר ..

קודם כל בגיל ההיתבגרות גיל בית ספר ועוד. זה לגיטימי ממש להרגיש ככה. אמא שלך רואה שזה משפיע עליך ורוצה לטובתך. חברתך הטובה עסוקה בשל עצמה מאוד שכבר שכחה ממך נראה כך בטח רק מתכתבות או משהו ויותר מיזה בטח משעמם לך ממש כבר וזה לא אמור להיות ככה. את תמיד יכולה להיות בקשר איתה אבל לא חייבת להיות רק בקשר איתה. תמצאי לך עוד חברות לדבר איתן אין סיבה להיות תלותית כלפיה. החיים שלך עוד ארוכים על תיתסקי בדיכאונות של אחרים.

שואל השאלה:
מה כדאי לי להגיד אז לאמא שלי? היא יושבת לי על הראש עם הדבר הזה

כיף לך עם חברה הזאת? את מרגישה שהקשר שלכן טוב? את מרגישה שרע לך איתה או בגללה? אם כן לנתק עדיף.
אם לא אז אל תנתקי.
תגידי לאמא שלך את צודקת אני ישאיר אותה כחברה אבל אלך להכיר עוד חברות.

אני חושבת שזו צריכה וחייבת להיות החלטתך. החברה הזו עושה לך טוב? את מרגישה צומחת בקשר הזה? תנסי לחשוב עם עצמך האם השאלות הללו נכונות, האם את מרגישה "תקועה" בקשר או שאת מצליחה למצוא את עצמך במקומות בריאים ומאושרים יותר.
תסבירי לאמא שלך את הרגש שלך כלפי זה, וכמובן אם את מרגישה את הצורך לא לפרט יותר מדי - אז אל.
אבל ממקום אישי כן הייתי ממליצה לך להפתח יותר לחברה (אם את מרגישה שזה חסר לך) ולגשת יותר נגיד בבית הספר לתלמידים, ובכללי מתי שקופצת לך הזדמנות כזו.
זה מצריך כוחות גדולים אבל זה אפשרי לרכוש לעצמך עוד חברים, ולפתח את היכולות שלך.
תנסי להתחיל ממשהו, תחשבי עם עצמך על הקשר עם אותה חברה ואיך *את* מרגישה בו.
תנסי לחשוב על לגשת ולהכיר יותר גם לבד, מאמינה מאוד שזה אפשרי וכל זה רק לטובתך. בהצלחה

אם אמא שלך אומרת כנראה שהיא יודעת מה טוב בשבילך