27 תשובות
היה רב אחד שמת וחוגגים את יום המוות שלו(לא את העובדה שהוא מת).
זה לא קשור למגיפה
זה לא קשור למגיפה
אנונימי
כי ביום הזה הפסיקה המגיפה שבה מתו תלמידים של רבי עקיבא. 24 אלף.
היה רבי שנקרא רבי שמעון שסביב קיברו היה הרבה מדורות
.
אנונימי
זה בגלל מרד בר כוכבא או משהו לא?
אנונימי
הילולא לרבי שמעון בר יוחאי שנפטר מהעולם הזה
הוא ביקש שנהיה שמחים ולא עצובים כשהוא ייפטר מן העולם.
הוא כתב את הזוהר הקדוש שזה בעצם תורת הסוד
גם נגמרה המגיפה שבה מתו 24 אלף תלמידיו של ר' עקיבא.
הוא ביקש שנהיה שמחים ולא עצובים כשהוא ייפטר מן העולם.
הוא כתב את הזוהר הקדוש שזה בעצם תורת הסוד
גם נגמרה המגיפה שבה מתו 24 אלף תלמידיו של ר' עקיבא.
בגלל מרד בר כוכבא
בגלל שבר כוכבא מרד והדליק מדורות בראש חודש למרות האיסור
וגם בגלל מות רבי שמעון בר יוחאי
וגם בגלל מות רבי שמעון בר יוחאי
תשמע שירי לג בעומר זה יסביר לך חחח
סופרים לשבועות שבועות זה החג היחיד שאין לו תאריך
כי רוצים להתעלל בסביבה המסכנה ולשרוף אותה
זה מה שחברה שלי, פויזן אייבי אמרה לי.
שמתי בטעות על אנונימית
הארלין קווינזל nice to meet u
זה מה שחברה שלי, פויזן אייבי אמרה לי.
שמתי בטעות על אנונימית
הארלין קווינזל nice to meet u
אנונימית
כי באותו יום הוא גילה סוד לעם ישראל שזה הזוהר
כי לעומר היה לג
בגלל שביום הזה נפטר התנא הקדוש מחסףבר הזוהר שהביא את תורת הסוד לציבור רבי שמעון בר יוחאי על פי המסורת היה מסביב למיטתו והיה ריב בין שתי ערים איפה יקבר בסוף המיטה הגיע למירון
^^ יטם אחד שעש צדורות במדינת ישראל לא משפיע או אפילו מתקרב לכל המפעלים שהורסים אותו
לזכר רבי שמעון בר יוחאי אמרו שב33 לעומר רבי שמעון בר יוחאי נפטר ושהוא נפטר היה אור בלתי מוסבר והחכמים שלנו אמרו שמדליקים מדורות לזכר רבי שמעון בר יוחאי
אמאמ זוהר נשרף וזה.. וכאילו אין מגיפה ורבי מת אז חוגגים אמאמ משהו כזה
אנונימית
הראשון צדק בחצי הראשון מה
יש כמה סיבות.. לא אחת, מצוטטת את כל הסיבות מאתר הידברות בצורה מסודרת:
"1. פירוש השם ל"ג בעומר הוא 33 בעומר. מדובר ביום חגיגי שחל כל שנה בתאריך י"ח באייר, בעיצומם של ימי ספירת העומר. ימי ספירת העומר הם 50 יום שנספרים מהיום השני של פסח ועד לחג השבועות. ל"ג בעומר, כאמור, הוא היום ה-33 לספירת העומר.
2. שני אירועים משמעותיים אירעו בל"ג בעומר:
פסקו תלמידי רבי עקיבא למות - מגיפה קטלנית השתוללה בין תלמידי רבי עקיבא וקטלה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד הדדי ראוי בין התלמידים. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר. ביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ועל כן נקבע יום זה כיום שמחה.
ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי היה תנא שחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו רבי שמעון גילה לתלמידיו סודות תורה עמוקים, וציווה את תלמידיו לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה. גדולי החסידות מסבירים כי ביום הפטירה של הצדיק, הארה מ"מעשיו, תורתו ועבודתו" משפיעה על חיי תלמידיו. כך, בל"ג בעומר אנו חוגגים את חייו של רבי שמעון ואת גילוי הרובד הפנימי של התורה.
3. בל"ג בעומר לא חלים דיני האבילות הנהוגים בימי ספירת העומר, ועל כן אין אומרים את קטעי ה'תחנון' שבתפילה. מלבד זאת, מותר לבצע כל מלאכה ביום זה, ללכת לעבודה, לנסוע, לכתוב ועוד.
4. בליל ל"ג בעומר נהוג להדליק מדורות, כזכר לאור התורה שגילה רבי שמעון במשך חייו, ובמיוחד ביום פטירתו. המדורות באות לסמל את האש האדירה שהקיפה את רבי שמעון בר יוחאי. סיבה נוספת להדלקת המדורות היא כהשוואה לכך שביום זה השמש לא שקעה, עד שרשב"י סיים לגלות את כל סודות התורה הטמונות בזוהר. ביום זה נכתב ה"יתרא זוטרתא".
5. בקרב חוגים רבים נהוג לעלות לקברו של רבי שמעון במירון, שם עורכים הדלקה מרכזית וחוגגים במשך כל הלילה. מדי שנה נוהגים מאות אלפים לפקוד את הציון הקדוש.
6. כיוון שביום זה נפסקים מנהגי האבלות, נוהגים רבים לערוך במקום את טקס החלאקה, בו מספרים את שערותיו של ילד שהגיע לגיל שלוש.
7. ראוי ללמוד מספר הזוהר, שחלק גדול ממנו חובר ביום זה."
"1. פירוש השם ל"ג בעומר הוא 33 בעומר. מדובר ביום חגיגי שחל כל שנה בתאריך י"ח באייר, בעיצומם של ימי ספירת העומר. ימי ספירת העומר הם 50 יום שנספרים מהיום השני של פסח ועד לחג השבועות. ל"ג בעומר, כאמור, הוא היום ה-33 לספירת העומר.
2. שני אירועים משמעותיים אירעו בל"ג בעומר:
פסקו תלמידי רבי עקיבא למות - מגיפה קטלנית השתוללה בין תלמידי רבי עקיבא וקטלה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד הדדי ראוי בין התלמידים. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר. ביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ועל כן נקבע יום זה כיום שמחה.
ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי היה תנא שחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו רבי שמעון גילה לתלמידיו סודות תורה עמוקים, וציווה את תלמידיו לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה. גדולי החסידות מסבירים כי ביום הפטירה של הצדיק, הארה מ"מעשיו, תורתו ועבודתו" משפיעה על חיי תלמידיו. כך, בל"ג בעומר אנו חוגגים את חייו של רבי שמעון ואת גילוי הרובד הפנימי של התורה.
3. בל"ג בעומר לא חלים דיני האבילות הנהוגים בימי ספירת העומר, ועל כן אין אומרים את קטעי ה'תחנון' שבתפילה. מלבד זאת, מותר לבצע כל מלאכה ביום זה, ללכת לעבודה, לנסוע, לכתוב ועוד.
4. בליל ל"ג בעומר נהוג להדליק מדורות, כזכר לאור התורה שגילה רבי שמעון במשך חייו, ובמיוחד ביום פטירתו. המדורות באות לסמל את האש האדירה שהקיפה את רבי שמעון בר יוחאי. סיבה נוספת להדלקת המדורות היא כהשוואה לכך שביום זה השמש לא שקעה, עד שרשב"י סיים לגלות את כל סודות התורה הטמונות בזוהר. ביום זה נכתב ה"יתרא זוטרתא".
5. בקרב חוגים רבים נהוג לעלות לקברו של רבי שמעון במירון, שם עורכים הדלקה מרכזית וחוגגים במשך כל הלילה. מדי שנה נוהגים מאות אלפים לפקוד את הציון הקדוש.
6. כיוון שביום זה נפסקים מנהגי האבלות, נוהגים רבים לערוך במקום את טקס החלאקה, בו מספרים את שערותיו של ילד שהגיע לגיל שלוש.
7. ראוי ללמוד מספר הזוהר, שחלק גדול ממנו חובר ביום זה."
בגלל תורת הקבלה שהתגלתה באותו היום
ובגלל שהפסיקו תלמידי רבי עקיבא מלמות
ובגלל שהפסיקו תלמידי רבי עקיבא מלמות
שואל השאלה:
4. "האידרא זוטא"*
4. "האידרא זוטא"*
יום הסתלקותו של רשב"י - רבי שמעון בר יוחאי ע"ה
האידרא זוטא קדישא המתורגם
תניא, ביום ההוא שרבי שמעון היה צריך להסתלק מן העולם, והיה מסדר דבריו, נתאספו החברים בבית רבי שמעון. והיו לפניו רבי אלעזר בנו ורבי אבא ושאר החברים, והיה הבית מלא.
נשא רבי שמעון עיניו וראה שנתמלא הבית, בכה רבי שמעון ואמר: בזמן אחר שהייתי בחליי היה, לפני רבי פנחס בן יאיר. ועד שבררתי מקומי חיכו לי עד עתה.
וכשחזרתי, היתה אש מסובבת לפני ומעולם לא נפסק, ולא היה נכנס אדם אלא ברשות, ועתה אני רואה שנפסק ונתמלא הבית.
בעוד שהיו יושבים, פתח רבי שמעון עיניו וראה מה שראה, ואש סיבבה את הבית. יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא, ושאר החברים ישבו מבחוץ.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, צא וראה אם רבי יצחק כאן כי אני ערבתי לו. אמור לו שיסדר דבריו וישב אצלי , אשרי חלקו.
עמד רבי שמעון וישב וצחק ושמח, אמר: איפה הם החברים? עמד רבי אלעזר והכניס אותם, וישבו לפניו.
נשא רבי שמעון את ידיו והתפלל תפילה והיה שמח ואמר: אלו מהחברים שהיו נמצאים בבית האידרא יזדמנו כאן. יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי חייא.
בתוך כך, נכנס רבי יצחק. אמר לו רבי שמעון: כמה יפה חלקך, כמה שמחה צריכה להתוסף לך ביום הזה. ישב רבי אבא אחורי כתפיו ורבי אלעזר לפניו.
אמר רבי שמעון, הרי עתה הוא עת רצון, ואני רוצה להיכנס בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמר שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי ליכנס בהם לעולם הבא. וכך אני מסדר לכם, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר בני ילמוד, ושאר החברים ידובבו בליבם.
עמד רבי אבא מאחורי כתפיו, וישב רבי אלעזר בנו לפניו. אמר לו עמוד בני, שהרי אחר יושב במקום ההוא. עמד רבי אלעזר.
נתעטף רבי שמעון וישב פתח ואמר "לא המתים יהללו י-ה, ולא כל יורדי דומה". "לא המתים יהללו י-ה", כך הוא ודאי שהם נקראים "מתים", כי הקב"ה נקרא "חי" , והוא שורה בין אלה הנקראים "חיים" ולא עם אלה הנקראים "מתים". והסיפא (סוף הפסוק) שאומר הכתוב: "ולא כל יורדי דומה", וכל אלה היורדים ל "דומה" - יישארו בגיהינם. שונים הם אלו הנקראים "חיים" אשר הקב"ה רוצה בכבודם
זוהר המתורגם ספר דברים דף רצ"ו ע"ב:
אמר רבי אבא, לא גמר המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנשתככו דבריו, ואני כתבתי וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי הראש, כי האור היה גדול ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי ושמעתי קול הקורא ואומר "אורך ימים ושנות חיים וכו'" שמעתי אח"כ קול אחר "חיים שאל ממך וכו'".
כל אותו היום לא נפסק האש מן הבית ולא היה מי שהגיע אליו, כי לא יכלו מפני שהאור והאש היו סביביו. כל היום ההוא נפלתי על הארץ וגעיתי.
אחר שהלכה האש ראיתי את המאור הקדוש , קודש הקדשים, שנסתלק מן העולם , נתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות.
עמד רבי אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן, ואני ליחכתי את העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בבכיה, ורבי אלעזר בנו נפל שלוש פעמים ולא יכל לפתוח פיו. לאחר מכן, פתח ואמר: אבי אבי , שלושה היו וחזרו להיות אחד. עתה ינודו החיות וציפרים פורחות ומשתקעות בנוקבי הים הגדול, והחברים כולם שותים דם.
עמד רבי חייא על רגליו ואמר, עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו , עתה אין הזמן אלא להשתדל בכבודו. עמד רבי אלעזר ורבי אבא ולקחו אותו במיטה של סולם.
מי ראה בלבול הדעת של החברים. וכל הבית היה מעלה ריחות. העלו אותו על המיטה, ולא נשתמש בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא.
באו מכים ובעלי מגינים מכפר צפרי, וגירשו אותם בני מירון, וצעקו בקשרים, שחשבו שלא ייקבר שם.
אחר שיצאה המיטה היתה עולה באויר ואש היתה לוהטת לפניה. שמעו קול, הכנסו ובואו והתקבצו להילולא של רבי שמעון, "יבוא שלום ינוחו על משכבותם".
כשנכנס למערה שמעו קול במערה "זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות", כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך,
זהו רבי שמעון שאדונו משתבח בו בכל יום.
אשרי חלקו למעלה ולמטה, כמה אוצרות עליונים שמורים לו. עליו נאמר "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין.
האידרא זוטא קדישא המתורגם
תניא, ביום ההוא שרבי שמעון היה צריך להסתלק מן העולם, והיה מסדר דבריו, נתאספו החברים בבית רבי שמעון. והיו לפניו רבי אלעזר בנו ורבי אבא ושאר החברים, והיה הבית מלא.
נשא רבי שמעון עיניו וראה שנתמלא הבית, בכה רבי שמעון ואמר: בזמן אחר שהייתי בחליי היה, לפני רבי פנחס בן יאיר. ועד שבררתי מקומי חיכו לי עד עתה.
וכשחזרתי, היתה אש מסובבת לפני ומעולם לא נפסק, ולא היה נכנס אדם אלא ברשות, ועתה אני רואה שנפסק ונתמלא הבית.
בעוד שהיו יושבים, פתח רבי שמעון עיניו וראה מה שראה, ואש סיבבה את הבית. יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא, ושאר החברים ישבו מבחוץ.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, צא וראה אם רבי יצחק כאן כי אני ערבתי לו. אמור לו שיסדר דבריו וישב אצלי , אשרי חלקו.
עמד רבי שמעון וישב וצחק ושמח, אמר: איפה הם החברים? עמד רבי אלעזר והכניס אותם, וישבו לפניו.
נשא רבי שמעון את ידיו והתפלל תפילה והיה שמח ואמר: אלו מהחברים שהיו נמצאים בבית האידרא יזדמנו כאן. יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי חייא.
בתוך כך, נכנס רבי יצחק. אמר לו רבי שמעון: כמה יפה חלקך, כמה שמחה צריכה להתוסף לך ביום הזה. ישב רבי אבא אחורי כתפיו ורבי אלעזר לפניו.
אמר רבי שמעון, הרי עתה הוא עת רצון, ואני רוצה להיכנס בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמר שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי ליכנס בהם לעולם הבא. וכך אני מסדר לכם, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר בני ילמוד, ושאר החברים ידובבו בליבם.
עמד רבי אבא מאחורי כתפיו, וישב רבי אלעזר בנו לפניו. אמר לו עמוד בני, שהרי אחר יושב במקום ההוא. עמד רבי אלעזר.
נתעטף רבי שמעון וישב פתח ואמר "לא המתים יהללו י-ה, ולא כל יורדי דומה". "לא המתים יהללו י-ה", כך הוא ודאי שהם נקראים "מתים", כי הקב"ה נקרא "חי" , והוא שורה בין אלה הנקראים "חיים" ולא עם אלה הנקראים "מתים". והסיפא (סוף הפסוק) שאומר הכתוב: "ולא כל יורדי דומה", וכל אלה היורדים ל "דומה" - יישארו בגיהינם. שונים הם אלו הנקראים "חיים" אשר הקב"ה רוצה בכבודם
זוהר המתורגם ספר דברים דף רצ"ו ע"ב:
אמר רבי אבא, לא גמר המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנשתככו דבריו, ואני כתבתי וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי הראש, כי האור היה גדול ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי ושמעתי קול הקורא ואומר "אורך ימים ושנות חיים וכו'" שמעתי אח"כ קול אחר "חיים שאל ממך וכו'".
כל אותו היום לא נפסק האש מן הבית ולא היה מי שהגיע אליו, כי לא יכלו מפני שהאור והאש היו סביביו. כל היום ההוא נפלתי על הארץ וגעיתי.
אחר שהלכה האש ראיתי את המאור הקדוש , קודש הקדשים, שנסתלק מן העולם , נתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות.
עמד רבי אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן, ואני ליחכתי את העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בבכיה, ורבי אלעזר בנו נפל שלוש פעמים ולא יכל לפתוח פיו. לאחר מכן, פתח ואמר: אבי אבי , שלושה היו וחזרו להיות אחד. עתה ינודו החיות וציפרים פורחות ומשתקעות בנוקבי הים הגדול, והחברים כולם שותים דם.
עמד רבי חייא על רגליו ואמר, עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו , עתה אין הזמן אלא להשתדל בכבודו. עמד רבי אלעזר ורבי אבא ולקחו אותו במיטה של סולם.
מי ראה בלבול הדעת של החברים. וכל הבית היה מעלה ריחות. העלו אותו על המיטה, ולא נשתמש בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא.
באו מכים ובעלי מגינים מכפר צפרי, וגירשו אותם בני מירון, וצעקו בקשרים, שחשבו שלא ייקבר שם.
אחר שיצאה המיטה היתה עולה באויר ואש היתה לוהטת לפניה. שמעו קול, הכנסו ובואו והתקבצו להילולא של רבי שמעון, "יבוא שלום ינוחו על משכבותם".
כשנכנס למערה שמעו קול במערה "זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות", כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך,
זהו רבי שמעון שאדונו משתבח בו בכל יום.
אשרי חלקו למעלה ולמטה, כמה אוצרות עליונים שמורים לו. עליו נאמר "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין.
חח הבורות פה זה משהו אחר
במירון שם רבי שימעון אדוננו בריוחי
אנונימית
תקשיבו
עזבו לקרוא עכשיו מגילות
הנה הסבר קצרצר:
https://www.instagram.com/reel/cr8nzswljum/?igshid=ntc4mtiwnjq2yq==
עזבו לקרוא עכשיו מגילות
הנה הסבר קצרצר:
https://www.instagram.com/reel/cr8nzswljum/?igshid=ntc4mtiwnjq2yq==
חוגגים את זה שביום פטירת רבי שמעון בר יוחאי גילה סודות בתורה
וכן חוגגים שביום זה הפסיקה המגיפה
כמובן שמה שמספרים בבית ספר שזה מאד בר כוכבא אלו שטויות גמורות ודרכה של הציונות לעוות חגים יהודים כדי להכניס ערכי גבורה מזויפים (שהרי בגלל המרד הזה אנחנו עד עכשיו בגלות, אותו דבר עשו בחנוכה מספרים לילדים שזה חג נצחון המכבים כשזה בכלל חג על נס פך השמן)
והסיבה שיש מנהג לילדים לשחק בחוץ וקשת, זה מכיוון שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת מעולם, והרי ידוע שקשת זה סימן קללה שהשם אמר שאם מגיע לעולם מבול ישים קשת ולא מבול
וכן חוגגים שביום זה הפסיקה המגיפה
כמובן שמה שמספרים בבית ספר שזה מאד בר כוכבא אלו שטויות גמורות ודרכה של הציונות לעוות חגים יהודים כדי להכניס ערכי גבורה מזויפים (שהרי בגלל המרד הזה אנחנו עד עכשיו בגלות, אותו דבר עשו בחנוכה מספרים לילדים שזה חג נצחון המכבים כשזה בכלל חג על נס פך השמן)
והסיבה שיש מנהג לילדים לשחק בחוץ וקשת, זה מכיוון שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת מעולם, והרי ידוע שקשת זה סימן קללה שהשם אמר שאם מגיע לעולם מבול ישים קשת ולא מבול
באותו הנושא: