21 תשובות
מהתחברות לצד הרע
אנונימי
התכנסות לסטרא אחרא
אנונימי
תכלס לכל אחד יש מידי פעם מחשבות בנושא האמונה, זה די לגיטימי, אבל ברגע שאתה מבין מאיפה זה נובע הכל מסתדר לך בראש.
להינצל מיזה להידבק בתפילה והוכרת השם,
שתדבוק בזה הנשמה תירצה עוד מיזה
שתדבוק בזה הנשמה תירצה עוד מיזה
אנונימית
יש שתי סוגים סוג אלד נובע מעצלות והידבקות ליצר הרע סוג שני נובע משאלות שנשאלות כדאי לדעת את האמת
מאיפה מגיעים? מהסביבה אולי,סתם ממחשבות,הכל בסדר...אמונה 'רציונלית' שהיו בה ספקות וכו היא בסדר,זה סוג של אנשים.
וכדאי למצוא תשובה שתניח את דעתך,עדיף להתייעץ עם מישהו שמומחה בעניין...רב יהיה אופטימלי.
אם לא תטפל בספקות סביר שיישארו במקרה הטוב ,במקרה הרע יתווספו אליהם עוד ועוד..
וכדאי למצוא תשובה שתניח את דעתך,עדיף להתייעץ עם מישהו שמומחה בעניין...רב יהיה אופטימלי.
אם לא תטפל בספקות סביר שיישארו במקרה הטוב ,במקרה הרע יתווספו אליהם עוד ועוד..
ספקות האמונה באים מהפחד.
חשיבה ביקורתית היא דבר בריא.אל תחפש להנצל, תחפש מה האמת שלך. אל תלך עיוור ותשתיק לעצמך את המוח. אם יש לך שאלות תחקור ותבין לעומק כל דבר.תחקור עמוק את כל הצדדים מכל מיני כיוונים, אל תעשה לעצמך שטיפות מוח ותחקור רק מה שאתה מתיימר להאמין בו.רק ככה תדע מה אתה באמת מאמין בו בלב שלם
אנונימית
אני יכול לומר שכשאני רוצה לעשות חטא כלשהו מיד צצים לי ספיקות באמונה שמגיעים מהעובדה שאני רוצה לעשות חטא אז אולי מותר לעשות אותו כי האמונה שלי לא אמיתית חס ושלום
זה בסדר שיש שאלות באמונה,יש היום את כל האפשרויות לשאלות באמונה-אפילו אני הקטן יכול לנסות לעזור אם תרצה
זה בסדר שיש שאלות באמונה,יש היום את כל האפשרויות לשאלות באמונה-אפילו אני הקטן יכול לנסות לעזור אם תרצה
אנונימי
אדם ללא ספק הוא אדם בלי שכל.
לעולם אל תפסיק לאתגר את האמונות שלך.
לעולם אל תפסיק לאתגר את האמונות שלך.
איך אני אוהב שתמיד בשבת בערב כל השאלות על אלוהים צצות
טמטום המוח הוא מחסום שכלי המונע מהיהודי להבין, להתבונן, ולהתפעל (התפעלות שכלית) מעניני אלוקות. הטמטום הוא תוצאה של שקיעה בתאוות ותענוגי עולם הזה, אפילו בדברי היתר.
--
מבואר בספרי חסידות שאדם העוסק בתאוות עולם הזה, אפילו בדברי היתר, הוא יגיע לידי טמטום המוח[1]. ואפילו אם באותו זמן אינו עוסק בתאוות עולם הזה, בכל זאת יכול להיות בו טמטום המוח, כי התאווה נשארה בו בהעלם[2].
כמו אדם שלומד מסכת אחת, שגם כאשר עובר ללמוד במסכת אחרת, עדיין נשאר בהעלם במחשבתו המסכת הקודמת שלמד ויכול להזכר בה בכל זמן.
טמטום המוח, הוא יותר חמור מטמטום הלב שרק בא בהעדר העבודה בזיכוך עצמו. מה שאין כן טמטום המוח, שזהו בגלל היותו משוקע בתאוות עולם הזה, ואז נעשה הטמטום בנפשו, ועל ידי כך בכל מהותו[2].
--
טמטום המוח, גרוע יותר מטמטום הלב, כי בטמטום הלב, האדם מצליח להתבונן באלקות, רק שלא מתפעל מזה ולא מוליד בנפשו אהבה ויראה. אבל בטמטום המוח, האדם לא מצליח אפילו להתבונן בזה, ולהוליד התפעלות שכלית. שאין לו כלי לקבלת ההשכלה[3].
האופן בו נעשה הטמטום: כמו שכאשר האדם אוכל מתעוררת בו עייפות, שזהו בסיבת אידים הגסים ומגושמים שבאים מהאכילה, ועולים למוח, ומפריעים להשכלה. כך גם בטמטום המוח, שהגסות שלו בעניני עולם הזה מפריעה להשגה הרוחנית שלו.
--
בשביל להנצל מטמטום המוח, יש "לנער את האבק" של עניני עולם הזה מנפשו. וזאת על ידי[1]:
טבילה במקווה, כי טבילה אותיות "הביטל", שהמקווה פועל בו ביטול. (יותר מהביטוש הנצרך לפתיחת הלב)[2].
לימוד מספר הזהר ובתורת החסידות.
נתינת צדקה, שבשביל להעביר את טמטום המוח שהוא נחות יותר, זהו על ידי עבודה תחתונה יותר, של מעשה המצוות[2].
--
מבואר בספרי חסידות שאדם העוסק בתאוות עולם הזה, אפילו בדברי היתר, הוא יגיע לידי טמטום המוח[1]. ואפילו אם באותו זמן אינו עוסק בתאוות עולם הזה, בכל זאת יכול להיות בו טמטום המוח, כי התאווה נשארה בו בהעלם[2].
כמו אדם שלומד מסכת אחת, שגם כאשר עובר ללמוד במסכת אחרת, עדיין נשאר בהעלם במחשבתו המסכת הקודמת שלמד ויכול להזכר בה בכל זמן.
טמטום המוח, הוא יותר חמור מטמטום הלב שרק בא בהעדר העבודה בזיכוך עצמו. מה שאין כן טמטום המוח, שזהו בגלל היותו משוקע בתאוות עולם הזה, ואז נעשה הטמטום בנפשו, ועל ידי כך בכל מהותו[2].
--
טמטום המוח, גרוע יותר מטמטום הלב, כי בטמטום הלב, האדם מצליח להתבונן באלקות, רק שלא מתפעל מזה ולא מוליד בנפשו אהבה ויראה. אבל בטמטום המוח, האדם לא מצליח אפילו להתבונן בזה, ולהוליד התפעלות שכלית. שאין לו כלי לקבלת ההשכלה[3].
האופן בו נעשה הטמטום: כמו שכאשר האדם אוכל מתעוררת בו עייפות, שזהו בסיבת אידים הגסים ומגושמים שבאים מהאכילה, ועולים למוח, ומפריעים להשכלה. כך גם בטמטום המוח, שהגסות שלו בעניני עולם הזה מפריעה להשגה הרוחנית שלו.
--
בשביל להנצל מטמטום המוח, יש "לנער את האבק" של עניני עולם הזה מנפשו. וזאת על ידי[1]:
טבילה במקווה, כי טבילה אותיות "הביטל", שהמקווה פועל בו ביטול. (יותר מהביטוש הנצרך לפתיחת הלב)[2].
לימוד מספר הזהר ובתורת החסידות.
נתינת צדקה, שבשביל להעביר את טמטום המוח שהוא נחות יותר, זהו על ידי עבודה תחתונה יותר, של מעשה המצוות[2].
אנונימי
חלב נכרי מעורר ספקות באמונה, ולכן הרבי הורה להקפיד על חלב ישראל גם לילדים קטנים, אפילו במקרה של 'חשש דחשש'.
הרבי הריי"צ כתב על "חלב עכו"ם": "חלב עכו"ם והדומה, הוא הכלי זיין של היצר הרע, אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ברוחניות"[22].
כאשר אחד החסידים כתב לרבי על כך שבנו התינוק בגיל שנה שתה בטעות כרבע כפית של חלב נכרי, וציין שהיה זה אפילו פחות ממלוא לוגמיו של קטן, כתב הרבי שיתנו כתיקון 41$ לצדקה עבור מוסד חינוכי[23].
הרבי הריי"צ כתב על "חלב עכו"ם": "חלב עכו"ם והדומה, הוא הכלי זיין של היצר הרע, אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ברוחניות"[22].
כאשר אחד החסידים כתב לרבי על כך שבנו התינוק בגיל שנה שתה בטעות כרבע כפית של חלב נכרי, וציין שהיה זה אפילו פחות ממלוא לוגמיו של קטן, כתב הרבי שיתנו כתיקון 41$ לצדקה עבור מוסד חינוכי[23].
אנונימי
אעתיק כאן דבריו הנפלאים והקולעים של מרן הסטייפלר זיע''א במכתביו (מכתב מה) המלבנים היטב נושא זה:
א. יש שני סוגים בזה הא' שהוא ר''ל כופר, וזה בא בנפש השקועה ר''ל מאד בזוהמת העוונות, והכפירה היא באמת טפשות גמורה ואין הדעת סובלתו כלל כי מאין הוא יכול להחליט שח''ו ''לא''. ואותן הכופרים לא הדעת מכריע להם אלא ניתנה מהשמים רשות להס''א להשרות רוח הטומאה ר''ל על סוגי רשעים באופן שיכפרו ר''ל, והם הרשעים חושבים שהשכל מכריע להם ובאמת הוא ע''פ רוח הטומאה בלא שום מבוא לשכל, גם מה שנדמה להם שזה ע''פ השכל הוא ג''כ מהרוח טומאה השורה עליהם ר''ל, כיון שבעצם אין יותר פשוט מהאמונה בבורא שברא את ברואיו ומשגיח עליהם.
[ואמרתי אני הכותב ראיה מוחצת לדברי רבנו בזה, שהרי יראה האדם בחוש, שכאשר נכנסה בלבו איזו רוח שטות של מינות, הן מעצמה, או מתוך ששמע משפט כפרני, וכיוצא, הרי שמיד מּפַעֵם בקרבו אותו משפט ומחלישו באמונתו, והנה לאחר יום או יומיים חלפה והלכה לה אותה טרדה, ללא שיש לו שום מענה ותשובה לאותה טרדת כפירה, הרי מוכח שאין הטרדה הכפרנית מקורה בשכל, דאם כן היאך חלפה לה, וכי קבל תשובה לטרדתו, אלא הזמן עשה את שלו, ומהזמן הנמשך נשכחה והלכה לה אותה טרדה, אם כן הוא מופת לכך שהטרדה של מינות אינה אלא טמטום ולא שכל, ולכן כשהאדם מתחזק באמונתו כרגיל, ממילא מסתלקת לה אותה מינות].
ואין לנו לדבר כלל מסוג זה של כופרים ר''ל אשר באמת אינו מצוי כלל אצל אנשים המתנהגים בשמירת התורה וכש''כ בלומדי תורה.
ומה שמצוי לפעמים אצל אנשים שומרי תורה הוא להיות ''מסופק'', בלתי מאמין ובלתי כופר. וגם זה אינו בא אלא מחמת עוונות, כי נפש מטוהרה יש לה אמונה שלמה מפאת אור התורה המאיר בו, וגם כי האמונה ירושה לנו מאבותנו כמשאחז''ל דישראל מאמינים בני מאמינים [היינו כ''ז שלא גרם החטא ליתן רשות ליצה''ר לבלבלו בספקות].
עיקר הגורם לזה לספיקות באמונה, הוא ''הגאוה'' אשר הוא אבי אבות הטומאה ואמרו חז''ל שאמר הקב''ה אין אני והוא יכולים לדור ביחד ושהוא כעובד ע''ז ר''ל, ועי' עוד כמה מאמרים נוראים בענין חומר חטא הגאוה בסוטה דף ד'.
ולפי שהאדם טבוע ומורגל מילדותו ונערותו במידת הגאוה לא יחשוב לו זה לעוון כלל ושקוע בו מאד, באופן שכבר אינו מרגיש שהוא בעל גאוה. וכל זמן ששקוע במדת הגאוה עלול הוא מאד לבוא לידי ספקות בהאמונה ח''ו ה' ישמרנו.
והנה בדוק ומנוסה שתיכף ברגע שהאדם רואה עצמו באמת לשפל שאין בו חשיבות כלל, תיכף פורחים ממנו כל ספיקות באמונה, רק שהוא דבר קשה מאד להרגיש ענוה בלבו באמת. והלומד הרבה בספרי יראים המדברים בענין חומר הגאוה ורעתה זוכה לפעמים על זמן מה לרגשי ענוה ובדוק ומנוסה שבאותו שעה מתבטלים אצלו כל הספקות והוא מאמין באמונה שלמה, אך קשה מאד להחזיק בענוה והיא ממדרגות הכי עליונות ותיכף כשמאבד הענוה חוזרים מחשבות הספיקות ר''ל.
וכבר אמרתי בקצרה שצריך שלא לשים לב כלל להמחשבות המבלבלות רק לעסוק בתורה ובשמירתה בדקדוק מצוות וזהירות מאיסורים ח''ו, ובמשך זמן - המחשבות רעות עוברים ומתבטלים מאליהם בס''ד, ולא כל האנשים שוין בזה יש שהבלבולים נמשכים אצלו זמן קצר ויש כמה שנים ה' ישמרנו, אבל סוף סוף המה חולפים [אם שומר תורה כדין ועוסק בתורה כפי יכולתו].
וכבר ביארתי כמה דברים בענינים אלו בספרי ''חיי עולם'' ובהקדמה כתבתי דברי הרמב''ם שאסור להתוכח עם הללו שיש להם קושיות וספיקות באמונה, המעונין בזה יעיין בספרי הנ''ל כמה דברים נחוצים.
...ואכתוב איזו תיקונים אשר מועיל הרבה הן לכפר על העבר והן לתקן על להבא, על מנת שהאמונה תתחזק בלב האדם.
הא' לשמור שבת מאד בכל דקדוקיו, וכש''כ אם אפשר לו שלא לדבר שום דברים בטלים בש''ק. והוא ענין קדוש ונורא ואחז''ל דהשומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע''ז כדור אנוש מוחלין לו.
הב', לענות אמן ואיש''ר בכוונה ובקול ולשמור שלא יגרע עניית אמן בכל מקום שהוא צריך לענות, ודיני עניית אמן [מבואר בשו''ע] בסי' קכ''ד, ואמרו חז''ל שאפי' יש בו שמץ ע''ז מוחלין לו לזה שעונה אמן בכל כוחו עי' שבת דף קי''ט.
הג', לומר פרשת התמיד בכל יום לפני תפילת שחרית ולפני מנחה כי אחז''ל שהעולה מכפרת על הרהורי הלב, ועכשיו שאין ביהמ''ק קיים - כתיב: ''ונשלמה פרים שפתינו'' - נחשב כמקריב.
עוד ראיתי מובא בספה''ק שקריאת ''שירת האזינו'' בכל יום מגרשת מאד הרהורי כפירה [אך כמובן לא תיכף ומיד רק במשך הזמן], ולפני הרבה שנים התאונן אחד אצלי על הרהורי כפירה ר''ל ואמרתי לו המובא בספה''ק מקריאת שירת ''האזינו'', וכן עשה איזה שנים רצופים ואח''כ הודיע לי כי ניצול לגמרי מהמחשבות, והשי''ת יעזרנו ע''ד כבוד שמו.
א. יש שני סוגים בזה הא' שהוא ר''ל כופר, וזה בא בנפש השקועה ר''ל מאד בזוהמת העוונות, והכפירה היא באמת טפשות גמורה ואין הדעת סובלתו כלל כי מאין הוא יכול להחליט שח''ו ''לא''. ואותן הכופרים לא הדעת מכריע להם אלא ניתנה מהשמים רשות להס''א להשרות רוח הטומאה ר''ל על סוגי רשעים באופן שיכפרו ר''ל, והם הרשעים חושבים שהשכל מכריע להם ובאמת הוא ע''פ רוח הטומאה בלא שום מבוא לשכל, גם מה שנדמה להם שזה ע''פ השכל הוא ג''כ מהרוח טומאה השורה עליהם ר''ל, כיון שבעצם אין יותר פשוט מהאמונה בבורא שברא את ברואיו ומשגיח עליהם.
[ואמרתי אני הכותב ראיה מוחצת לדברי רבנו בזה, שהרי יראה האדם בחוש, שכאשר נכנסה בלבו איזו רוח שטות של מינות, הן מעצמה, או מתוך ששמע משפט כפרני, וכיוצא, הרי שמיד מּפַעֵם בקרבו אותו משפט ומחלישו באמונתו, והנה לאחר יום או יומיים חלפה והלכה לה אותה טרדה, ללא שיש לו שום מענה ותשובה לאותה טרדת כפירה, הרי מוכח שאין הטרדה הכפרנית מקורה בשכל, דאם כן היאך חלפה לה, וכי קבל תשובה לטרדתו, אלא הזמן עשה את שלו, ומהזמן הנמשך נשכחה והלכה לה אותה טרדה, אם כן הוא מופת לכך שהטרדה של מינות אינה אלא טמטום ולא שכל, ולכן כשהאדם מתחזק באמונתו כרגיל, ממילא מסתלקת לה אותה מינות].
ואין לנו לדבר כלל מסוג זה של כופרים ר''ל אשר באמת אינו מצוי כלל אצל אנשים המתנהגים בשמירת התורה וכש''כ בלומדי תורה.
ומה שמצוי לפעמים אצל אנשים שומרי תורה הוא להיות ''מסופק'', בלתי מאמין ובלתי כופר. וגם זה אינו בא אלא מחמת עוונות, כי נפש מטוהרה יש לה אמונה שלמה מפאת אור התורה המאיר בו, וגם כי האמונה ירושה לנו מאבותנו כמשאחז''ל דישראל מאמינים בני מאמינים [היינו כ''ז שלא גרם החטא ליתן רשות ליצה''ר לבלבלו בספקות].
עיקר הגורם לזה לספיקות באמונה, הוא ''הגאוה'' אשר הוא אבי אבות הטומאה ואמרו חז''ל שאמר הקב''ה אין אני והוא יכולים לדור ביחד ושהוא כעובד ע''ז ר''ל, ועי' עוד כמה מאמרים נוראים בענין חומר חטא הגאוה בסוטה דף ד'.
ולפי שהאדם טבוע ומורגל מילדותו ונערותו במידת הגאוה לא יחשוב לו זה לעוון כלל ושקוע בו מאד, באופן שכבר אינו מרגיש שהוא בעל גאוה. וכל זמן ששקוע במדת הגאוה עלול הוא מאד לבוא לידי ספקות בהאמונה ח''ו ה' ישמרנו.
והנה בדוק ומנוסה שתיכף ברגע שהאדם רואה עצמו באמת לשפל שאין בו חשיבות כלל, תיכף פורחים ממנו כל ספיקות באמונה, רק שהוא דבר קשה מאד להרגיש ענוה בלבו באמת. והלומד הרבה בספרי יראים המדברים בענין חומר הגאוה ורעתה זוכה לפעמים על זמן מה לרגשי ענוה ובדוק ומנוסה שבאותו שעה מתבטלים אצלו כל הספקות והוא מאמין באמונה שלמה, אך קשה מאד להחזיק בענוה והיא ממדרגות הכי עליונות ותיכף כשמאבד הענוה חוזרים מחשבות הספיקות ר''ל.
וכבר אמרתי בקצרה שצריך שלא לשים לב כלל להמחשבות המבלבלות רק לעסוק בתורה ובשמירתה בדקדוק מצוות וזהירות מאיסורים ח''ו, ובמשך זמן - המחשבות רעות עוברים ומתבטלים מאליהם בס''ד, ולא כל האנשים שוין בזה יש שהבלבולים נמשכים אצלו זמן קצר ויש כמה שנים ה' ישמרנו, אבל סוף סוף המה חולפים [אם שומר תורה כדין ועוסק בתורה כפי יכולתו].
וכבר ביארתי כמה דברים בענינים אלו בספרי ''חיי עולם'' ובהקדמה כתבתי דברי הרמב''ם שאסור להתוכח עם הללו שיש להם קושיות וספיקות באמונה, המעונין בזה יעיין בספרי הנ''ל כמה דברים נחוצים.
...ואכתוב איזו תיקונים אשר מועיל הרבה הן לכפר על העבר והן לתקן על להבא, על מנת שהאמונה תתחזק בלב האדם.
הא' לשמור שבת מאד בכל דקדוקיו, וכש''כ אם אפשר לו שלא לדבר שום דברים בטלים בש''ק. והוא ענין קדוש ונורא ואחז''ל דהשומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע''ז כדור אנוש מוחלין לו.
הב', לענות אמן ואיש''ר בכוונה ובקול ולשמור שלא יגרע עניית אמן בכל מקום שהוא צריך לענות, ודיני עניית אמן [מבואר בשו''ע] בסי' קכ''ד, ואמרו חז''ל שאפי' יש בו שמץ ע''ז מוחלין לו לזה שעונה אמן בכל כוחו עי' שבת דף קי''ט.
הג', לומר פרשת התמיד בכל יום לפני תפילת שחרית ולפני מנחה כי אחז''ל שהעולה מכפרת על הרהורי הלב, ועכשיו שאין ביהמ''ק קיים - כתיב: ''ונשלמה פרים שפתינו'' - נחשב כמקריב.
עוד ראיתי מובא בספה''ק שקריאת ''שירת האזינו'' בכל יום מגרשת מאד הרהורי כפירה [אך כמובן לא תיכף ומיד רק במשך הזמן], ולפני הרבה שנים התאונן אחד אצלי על הרהורי כפירה ר''ל ואמרתי לו המובא בספה''ק מקריאת שירת ''האזינו'', וכן עשה איזה שנים רצופים ואח''כ הודיע לי כי ניצול לגמרי מהמחשבות, והשי''ת יעזרנו ע''ד כבוד שמו.
להתעניין ולחקור, לדעת יותר, סקרנות
^^^^^
fun fact
ב87.5% מהפסקאות מופיעה המילה 'טמטום',
פעמיים בממוצע בכל פסקה !
fun fact
ב87.5% מהפסקאות מופיעה המילה 'טמטום',
פעמיים בממוצע בכל פסקה !
אנונימי
אני חושבת שי התחבטויות באמונה זה נובע מאדם שמתבגר ומבין יותר דברים ואני חושבת שהפתרון זה פשוט ללמוד עוד ועוד ולאמץ את החשיבה כי לי זה עזר וגם לא צריך להילחץ מזה לבני אדם יש עליות ומורדות בכל מיני תקופות בחיים שלהם אבל תמיד צריך לחזק את האמונה כי זה נותן הרגשה טובה לחיים
טוב זה ספאם שקוף, של איזה מקרב רחוקים שרוצה להציל את כולנו מרדת שחת במסווה של שאלה תמימה וקליקבייטית
הדרך להינצל מספקות באמונה היא כמובן לנתק מבן אדם את השכל.
השכל מטבעו מטיל ספק.
המטרה היא להאמין בלי להתרשם, ולזכור שספק אפשר להטיל תמיד.
הדרך להינצל מספקות באמונה היא כמובן לנתק מבן אדם את השכל.
השכל מטבעו מטיל ספק.
המטרה היא להאמין בלי להתרשם, ולזכור שספק אפשר להטיל תמיד.
לפעמים... החיים נראים לנו כל כך מובנים מאליו, שאנחנו נוטים לברוח למחשבות רחוקות. אבל לפעמים צריך להיות פחות צרי עין כדי להבין דברים. ככה זה כל דבר, זה כל כך בשגרה שאנחנו מתחילים לתהות למה אנחנו ממשיכים לעשות את הדבר הזה, אבל זה טבעי, ואני בטוחה שברגע שתבין למה אתה מתרוצץ במחשבות, אתה תגיע להחלטה הנכונה עבורך.
אנונימית
1 מהיצר הרע
2 רבינו כותב שמי שפוגם בברית מקבל ספקות
3 גם מי שיש לו בעיות כשרות
4 גם מי שמדבר וקורא דברי כפירה ופילוסופיה
5 העצה היא להתרחק מכל הרע וללמוד מכתבי ברסלב
2 רבינו כותב שמי שפוגם בברית מקבל ספקות
3 גם מי שיש לו בעיות כשרות
4 גם מי שמדבר וקורא דברי כפירה ופילוסופיה
5 העצה היא להתרחק מכל הרע וללמוד מכתבי ברסלב
שימוש במילה להינצל מספקות זה מהלך שגוי.
זה בסדר להטיל ספק בדברים, רק ככה מתקדמים ולומדים, אם לא תטיל ספק אתה פשוט תשאר כלוא.
זה בסדר להטיל ספק בדברים, רק ככה מתקדמים ולומדים, אם לא תטיל ספק אתה פשוט תשאר כלוא.