7 תשובות
תנסה לכתוב סיכום מהספר שאתה לומד ממנו/דברים שהמורה שלחה/סיכומים באינטרנט
כותבת סיכום וקוראת שוב ושוב
ככה אני עשיתי
יש לי סיכום אם את רוצה, קיבלתי 96 במבחן אז אני חושבת שהוא טובב
ככה אני עשיתי
יש לי סיכום אם את רוצה, קיבלתי 96 במבחן אז אני חושבת שהוא טובב
שואל השאלה:
sakura - וואי תשלחי לי פליז
sakura - וואי תשלחי לי פליז
שואל השאלה:
תקשיבי אין לי מספיק פרחים מה אני עושה אני לא יכןלה לדבר איתך בפרטי יש לי רק 2 פרחים
תקשיבי אין לי מספיק פרחים מה אני עושה אני לא יכןלה לדבר איתך בפרטי יש לי רק 2 פרחים
אהה אוקיי
סיכום למבחן בביולוגיה
אבות המזון
פחמימות
אחד התפקידים העיקריים של הפחמימות בגופם של יצורים חיים הוא אספקת אנרגיה לתהליכי החיים, לדוגמה לבניית התאים והרקמות, לתנועה ולשמירה על חום גוף קבוע. הפחמימות גם אחראיות לבניית רקמות הגוף, והן משמשות כחומרי תשמורת.
כיצד בנויות הפחמימות?
מולקולות הפחמימות מורכבות מאטומי פחמן, מימן, חמצן ולעיתים גם מחנקן, גופרית ועוד. המשותף לכל הפחמימות הוא שהן מורכבות מיחידת בניין בסיסית: חד סוכר. החד סוכר המוכר ביותר הוא הגלוקוז.
חוץ מהחד סוכר, הפחמימות מורכבות גם מדו סוכרים ומרב סוכרים. דו סוכרים מורכבים מ2 יחידות של חד סוכר, ורב סוכרים הם פולימרים (חד סוכר מונימר, רב סוכר פולימר), המורכבים ממספר גדול מאוד של יחידות חד סוכר הקשורות זו לזו באופן מחזורי.
רב סוכרים מסוימים משמשים חומרי תשמורת ביצורים חיים. הם נוצרים מן החד סוכרים בתאי צמחים ובתאי בעלי חיים, נאגרים באיברים מסוימים ומשמשים "מחסני אנרגיה" לשימוש עתידי. בעת הצורך, מולקולות הענק האלה מתפרקות ליחידות הבניין שלהן, ואלה משמשות מקור לאנרגיה זמינה ומיידית בתאים. מולקולת הענק של חומר תשמורת אינה מסיסה במים.
תנאים להגדרת חומר תשמורת:
1. הגוף צריך להיות מסוגל לפרק אותו בשעת הצורך.
2. הגוף מסוגל לבנות אותו מאבני הבניין.
3. הגוף צריך להיות מסוגל לאגור אותו.
עמילן- חומר תשמורת בצמחים (נאגר בפקעות ובזרעים).
גליקוגן- חומר תשמורת בבעלי חיים ובני אדם (נאגר בשרירים ובכבד).
תאית- לא חומר תשמורת. חומר מבנה שמייצב את דופן תא הצמח.
תכונות של פחמימות וזיהוי פחמימות
גלוקוז: האינדיקטור לזיהוי גלוקוז הוא בנדיקט בחימום. (הבנדיקט משנה את צבעו מכחול לכתום צהוב בנוכחות גלוקוז).
עמילן: האינדיקטור לזיהוי עמילן הוא יוד. (היוד משנה את צבעו מצהוב לשחור).
סיכום:
חד סוכר- יחידת מבנה אחת, נמס במים, מתוק מאוד, קרום התא מסוגל לנצל רק גלוקוז.
דו סוכר- 2 יחידות מבנה, נמס במים, מתוק, לא חודר דרך קרום התא
רב סוכר-הרבה יחידות מבנה, לא נמס במים, חסר טעם, לא חודר דרך קרום התא
שומנים או טריגליצרידים
כמו הפחמימות, גם השומנים הם תרכובות פחמן אורגניות המורכבות מאטומים של פחמן, מימן ושל חמצן. המשותף לכולם הוא שהם אינם מסיסים במים.
תפקידי השומנים:
1. מקור אנרגיה- חומר תשמורת יעיל. מפיק פי 2 אנרגיה מפחמימה.
2. שכבת בידוד- הגנה מפני קור. (הם מבודדים חום וכך מסייעים בשמירה על טמפרטורת הגוף).
3. הגנה על איברים פנימיים.
4. מרכיב בקרומי התא.
5. חומרי מוצא לחומרים שונים בגוף.
6. בריאות העור והשיער.
7. נשאי ויטמינים המתמוססים בשומן.
כיצד בנויים השומנים?
השומנים בנויים מיחידות בניין שנקראות חומצות שומן. חומצת שומן היא שרשרת של אטומי פחמן שקשורים אליהם אטומי מימן. קיימים סוגים רבים של חומצות שומן שנבדלות זו מזו באורך השרשרת הפחמנית ובקשרים בין אטומי הפחמן- קשר יחיד או כפול. בחלק מן השומנים, חומצות השומן קשורות למולקולה שנקראת גליצרול. למולקולה של גליצרול קשורות שתיים או שלוש חומצות שומן, בהתאם לסוג החומר השומני. (השומנים בשמן זית ובחמאה למשל, מורכבים מ3 חומצות שומן הקשורות לגליצרול. אלה הם שומנים מהסוג טריגליצרידים).
אבן הבניין הבסיסית של שומן, חומצת השומן, מתחלקת ל2:
1. חומצת שומן רוויה- כל אטום פחמן בשלד הפחמני קשור ל2 אטומי מימן חיצוניים (הפחמן רווי במימנים).
2. חומצת שומן בלתי רוויה- כל אטום פחמן בשלד הפחמני רווי במימנים, קיימים קשורים כפולים בין פחמן לפחמן.
השומנים מתחלקים ל2 קבוצות:
שמן- בצמחים, חומר תשמורת בעיקר בפקעות וזרעים, נוזל בטמפרטורת החדר, מורכב מגליצרול וחומצות שומן בלתי רוויות
שומן- בבעלי חיים, חומר תשמורת נמצא ברקמות השומן, מוצק בטמפרטורת החדר, מורכב מגליצרול וחומצות שומן רוויות
אופן זיהוי שומן
טפטוף של טיפה או מריחה של מוצק- החומר השומני משאיר כתם שקוף.
מסיסות שומן
השומן לא מתמוסס במים, הוא מתמוסס בממס אורגני.
חלבונים
החלבונים הם החומר האורגני העיקר המרכיב את הרקמות של היצורים החיים. החלבון מהווה 50% ממשקל הגוף היבש.
לחלבונים יש חשיבות רבה בתפקוד האורגניזם, והם נחוצים כמעט לכל התהליכים הכימיים המתרחשים בגוף. יש חלבונים מבניים, המתפקדים כמרכיבי מבנה של תאי הגוף ושל הרקמות השונות (למשל, הקרטין הבונה את השיער והציפורניים). ויש חלבונים תפקודיים (חלבוני פעולה) המשתתפים בתהליכים חשובים המתרחשים בגוף. (אלה הם הנוגדנים המשתתפים בהגנה על הגוף מפני גורמי מחלה, ההמוגלובין המוביל את החמצן, חלק מההורמונים כגון האינסולין, האנזימים ועוד).
כיצד בנויים החלבונים?
החלבונים בגופם של כל היצורים החיים מורכבים מ20-22 חומצות אמיניות שונות. לכולן מבנה בסיסי זהה, אך לכל חומצה אמינית יש גם חלק הייחודי לה.
סוגי חומצות אמיניות:
חיוניות כ9 (חייבים לקבל מהמזון).
בלתי חיוניות כ11 (הגוף מסוגל לייצר).
(החיוניות והבלתי חיוניות זה בערך, כי כמו שכתוב למעלה יש 20-22)
החלבון הוא מולקולה גדולה הבנויה משרשרת של חומצות אמיניות שנקשרו זו לזו. יש חלבונים שבנויים משרשראות קצרות יותר או משרשראות ארוכות בהרבה. מצירופים שונים של 20 סוגי החומצות האמיניות אפשר ליצור אין סוף חלבונים שונים: שרשראות החלבון יכולות להיות שונות זו מזו באורך שלהן, בהרכב שלהן (מספר החומצות האמיניות מכל סוג בשרשרת החלבון) וברצף החומצות האמיניות (הסדר שלהן זו ליד זו לאורך השרשרת)
מגוון החלבונים בגופם של היצורים החיים גדול מאוד: בגופו של כל יצור יש אלפי חלבונים שונים. יש חלבונים המשותפים ליצורים רבים, יש חלבונים שהם ייחודים ואופייניים ליצור ממין כלשהו, ויש חלבונים שהם ייחודיים רק לתאים מסוג מסוים.
מה שקובע כיצד כל חלבון ייבנה (מאילו חומצות אמיניות ובאיזה סדר) הוא הדי אן איי שבתא. הגנים שבדי אן איי נושאים את המידע התורשתי הדרוש ליצירת החלבונים.
המבנה המרחבי של החלבונים
החלבונים אינם נמצאים בצורה של שרשרת פשוטה. שרשרת החומצות האמיניות מתקפלת ומתפתלת, ומתקבל מבנה תלת ממדי הנקרא: המבנה המרחבי של החלבון. את הצורה התלת ממדית הזאת קובע רצף החומצות האמיניות הבונות את שרשרת החלבון, והיא ייחודית לכל חלבון ואופיינית לו.
דנטורציה- הרס המבנה המרחבי של החלבון
תנאים קיצוניים כמו טמפרטורה גבוהה או רמת חומציות גבוהה, גורמים לשינויים במבנה המרחבי של חלבונים, ולעיתים אף להרס בלתי הפיך.
תפקודו התקין של החלבון בגוף תלוי במבנה המרחבי שלו: שינוי במבנה המרחבי של החלבון פוגע בפעילותו.
לכן אם טמפרטורת הגוף גבוהה מאוד (כשחולים למשל), המבנה המרחבי של חלבונים שונים בגוף עלול להשתנות ותפקודם עלול להיפגע. כתוצאה מכך ישתבשו תהליכים חיוניים בגוף, וייגרם נזק לתאים ולרקמות. אחת ה"משימות" החשובות של מערכות הגוף ביצורים חיים היא שמירה על תנאים המתאימים לפעילותם התקינה של החלבונים השונים בגוף. השמירה על טווח טמפרטורה תקין (בין 36 מעלות עד ל38), נעשית באמצעות מנגנונים שונים, כגון הסמקה והזעה בתנאי עומס חום, ורעידה כאשר קר. עוד תנאי לפעילות תקינה של החלבון: טווח חומציות.
מה מבדיל בין החלבונים?
1. מספר חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
2. הסדר של חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
3. סוג חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
4. המבנה המרחבי של החלבון
אופן זיהוי החלבון
האינדיקטור לזיהוי חלבון: ביורט משנה את צבעו מכחול לסגול בנוכחות חלבון.
קבוצת המזונות העשירים בחלבונים
החלבונים הם אבני הבניין של תאי הגוף בכלל, ושל רקמות השרירים ושל הדם בפרט. גם אנזימים הם חלבונים, ולכן החלבונים חשובים לכל התהליכים הנעשים בגוף.
אנזימים
האנזימים הם קבוצה גדולה ומגוונת של חלבונים תפקודיים חשובים ביותר המצויים בגופם של כל היצורים החיים. הם נקראים גם "זרזים ביולוגיים", מפני שהם מזרזים את כל התהליכים הכימיים המתרחשים בתאים. ללא אנזימים רוב התהליכים האלה לא היו מתרחשים בתאי הגוף ביעילות, או כלל לא היו יכולים להתקיים בתנאים השוררים בתא. האנזימים מעורבים בתהליכי פירוק של מולקולות, בבנייה של מולקולות חדשות ובשינוי מבנה של מולקולות. בגוף, בתוך התאים ומחוץ להם, פועלים מאות סוגי אנזימים שונים.
כיצד אנזים פועל?
האנזים נקשר לחומר (אחד או יותר) שעליו הוא פועל, החומר הזה נקרא סובסטרט (מצע). האנזים מזרז תגובה כימית, שבסופה מתקבל חומר שונה (אחד או יותר) הנקרא תוצר. התהליך הזה נקרא תגובה אנזימטית, מתרחש בלי שהאנזים עצמו יעבור שינוי כלשהו. כלומר: בסוף התהליך האנזים חוזר למצבו המקורי והוא שוב זמין להיקשר לסובסטרט חדש. לכן כל מולקולת אנזים מסוגלת לזרז תגובה כלשהי מספר רב של פעמים.
התגובה האנזימטית מתרחשת הודות להתאמה בין מבנה הסובסטרט למבנה האנזים. נהוג להשוות התאמה זאת להתאמה בין מפתח למנעול: כשם שרק מפתח מתאים פותח מנעול מסוים, כך כל אנזים יכול להיקשר רק לסובסטרט מסוים ולבצע את פעולתו. לכן כל אנזים פועל על סובסטרט ייחודי לו ומזרז תגובה כימית ייחודית. כאשר האנזים נקשר לסובסטרט שלו, מתרחשים תהליכים כימיים של פירוק או של הרכבה שבסופם מתקבל התוצר.
מה משפיע על הפעילות האנזימטית?
האנזימים הם חלבונים, ולכל אנזים יש טווח טמפרטורות שבו הוא פועל בצורה מיטבית. ככל שעולה הטמפרטורה מעבר לטווח מסוים, משתנה המבנה המרחבי של האנזים (לעיתים עד כי הרס בלתי הפיך). כתוצאה מכך נפגעת ההתאמה בין האנזים לבין הסובסטרט, ופעילות האנזים יורדת ואף נפסקת לחלוטין. במקרים כאלה משתבש התהליך הכימי שהאנזים מזרז בגוף. כאשר הטמפרטורה יורדת לא מתרחש שינוי במבנה המרחבי של החלבון, אך יש האטה בפעילות האנזים.
לכל אנזים יש גם טווח חומציות מיטבי לפעולתו- המבנה המרחבי של אנזימים רבים משתנה בסביבה שרמת החומציות בה גבוהה ואז נפגעת פעילותם. גם סביבה בסיסית מאוד משבשת את המבנה המרחבי של האנזים ואת פעילותו.
סיכמתי מתוך הספר כימיה ומדעי החיים לכיתה ט
על הנשימה התאית לא נבחנתי אז לא כתבתי על זה
סיכום למבחן בביולוגיה
אבות המזון
פחמימות
אחד התפקידים העיקריים של הפחמימות בגופם של יצורים חיים הוא אספקת אנרגיה לתהליכי החיים, לדוגמה לבניית התאים והרקמות, לתנועה ולשמירה על חום גוף קבוע. הפחמימות גם אחראיות לבניית רקמות הגוף, והן משמשות כחומרי תשמורת.
כיצד בנויות הפחמימות?
מולקולות הפחמימות מורכבות מאטומי פחמן, מימן, חמצן ולעיתים גם מחנקן, גופרית ועוד. המשותף לכל הפחמימות הוא שהן מורכבות מיחידת בניין בסיסית: חד סוכר. החד סוכר המוכר ביותר הוא הגלוקוז.
חוץ מהחד סוכר, הפחמימות מורכבות גם מדו סוכרים ומרב סוכרים. דו סוכרים מורכבים מ2 יחידות של חד סוכר, ורב סוכרים הם פולימרים (חד סוכר מונימר, רב סוכר פולימר), המורכבים ממספר גדול מאוד של יחידות חד סוכר הקשורות זו לזו באופן מחזורי.
רב סוכרים מסוימים משמשים חומרי תשמורת ביצורים חיים. הם נוצרים מן החד סוכרים בתאי צמחים ובתאי בעלי חיים, נאגרים באיברים מסוימים ומשמשים "מחסני אנרגיה" לשימוש עתידי. בעת הצורך, מולקולות הענק האלה מתפרקות ליחידות הבניין שלהן, ואלה משמשות מקור לאנרגיה זמינה ומיידית בתאים. מולקולת הענק של חומר תשמורת אינה מסיסה במים.
תנאים להגדרת חומר תשמורת:
1. הגוף צריך להיות מסוגל לפרק אותו בשעת הצורך.
2. הגוף מסוגל לבנות אותו מאבני הבניין.
3. הגוף צריך להיות מסוגל לאגור אותו.
עמילן- חומר תשמורת בצמחים (נאגר בפקעות ובזרעים).
גליקוגן- חומר תשמורת בבעלי חיים ובני אדם (נאגר בשרירים ובכבד).
תאית- לא חומר תשמורת. חומר מבנה שמייצב את דופן תא הצמח.
תכונות של פחמימות וזיהוי פחמימות
גלוקוז: האינדיקטור לזיהוי גלוקוז הוא בנדיקט בחימום. (הבנדיקט משנה את צבעו מכחול לכתום צהוב בנוכחות גלוקוז).
עמילן: האינדיקטור לזיהוי עמילן הוא יוד. (היוד משנה את צבעו מצהוב לשחור).
סיכום:
חד סוכר- יחידת מבנה אחת, נמס במים, מתוק מאוד, קרום התא מסוגל לנצל רק גלוקוז.
דו סוכר- 2 יחידות מבנה, נמס במים, מתוק, לא חודר דרך קרום התא
רב סוכר-הרבה יחידות מבנה, לא נמס במים, חסר טעם, לא חודר דרך קרום התא
שומנים או טריגליצרידים
כמו הפחמימות, גם השומנים הם תרכובות פחמן אורגניות המורכבות מאטומים של פחמן, מימן ושל חמצן. המשותף לכולם הוא שהם אינם מסיסים במים.
תפקידי השומנים:
1. מקור אנרגיה- חומר תשמורת יעיל. מפיק פי 2 אנרגיה מפחמימה.
2. שכבת בידוד- הגנה מפני קור. (הם מבודדים חום וכך מסייעים בשמירה על טמפרטורת הגוף).
3. הגנה על איברים פנימיים.
4. מרכיב בקרומי התא.
5. חומרי מוצא לחומרים שונים בגוף.
6. בריאות העור והשיער.
7. נשאי ויטמינים המתמוססים בשומן.
כיצד בנויים השומנים?
השומנים בנויים מיחידות בניין שנקראות חומצות שומן. חומצת שומן היא שרשרת של אטומי פחמן שקשורים אליהם אטומי מימן. קיימים סוגים רבים של חומצות שומן שנבדלות זו מזו באורך השרשרת הפחמנית ובקשרים בין אטומי הפחמן- קשר יחיד או כפול. בחלק מן השומנים, חומצות השומן קשורות למולקולה שנקראת גליצרול. למולקולה של גליצרול קשורות שתיים או שלוש חומצות שומן, בהתאם לסוג החומר השומני. (השומנים בשמן זית ובחמאה למשל, מורכבים מ3 חומצות שומן הקשורות לגליצרול. אלה הם שומנים מהסוג טריגליצרידים).
אבן הבניין הבסיסית של שומן, חומצת השומן, מתחלקת ל2:
1. חומצת שומן רוויה- כל אטום פחמן בשלד הפחמני קשור ל2 אטומי מימן חיצוניים (הפחמן רווי במימנים).
2. חומצת שומן בלתי רוויה- כל אטום פחמן בשלד הפחמני רווי במימנים, קיימים קשורים כפולים בין פחמן לפחמן.
השומנים מתחלקים ל2 קבוצות:
שמן- בצמחים, חומר תשמורת בעיקר בפקעות וזרעים, נוזל בטמפרטורת החדר, מורכב מגליצרול וחומצות שומן בלתי רוויות
שומן- בבעלי חיים, חומר תשמורת נמצא ברקמות השומן, מוצק בטמפרטורת החדר, מורכב מגליצרול וחומצות שומן רוויות
אופן זיהוי שומן
טפטוף של טיפה או מריחה של מוצק- החומר השומני משאיר כתם שקוף.
מסיסות שומן
השומן לא מתמוסס במים, הוא מתמוסס בממס אורגני.
חלבונים
החלבונים הם החומר האורגני העיקר המרכיב את הרקמות של היצורים החיים. החלבון מהווה 50% ממשקל הגוף היבש.
לחלבונים יש חשיבות רבה בתפקוד האורגניזם, והם נחוצים כמעט לכל התהליכים הכימיים המתרחשים בגוף. יש חלבונים מבניים, המתפקדים כמרכיבי מבנה של תאי הגוף ושל הרקמות השונות (למשל, הקרטין הבונה את השיער והציפורניים). ויש חלבונים תפקודיים (חלבוני פעולה) המשתתפים בתהליכים חשובים המתרחשים בגוף. (אלה הם הנוגדנים המשתתפים בהגנה על הגוף מפני גורמי מחלה, ההמוגלובין המוביל את החמצן, חלק מההורמונים כגון האינסולין, האנזימים ועוד).
כיצד בנויים החלבונים?
החלבונים בגופם של כל היצורים החיים מורכבים מ20-22 חומצות אמיניות שונות. לכולן מבנה בסיסי זהה, אך לכל חומצה אמינית יש גם חלק הייחודי לה.
סוגי חומצות אמיניות:
חיוניות כ9 (חייבים לקבל מהמזון).
בלתי חיוניות כ11 (הגוף מסוגל לייצר).
(החיוניות והבלתי חיוניות זה בערך, כי כמו שכתוב למעלה יש 20-22)
החלבון הוא מולקולה גדולה הבנויה משרשרת של חומצות אמיניות שנקשרו זו לזו. יש חלבונים שבנויים משרשראות קצרות יותר או משרשראות ארוכות בהרבה. מצירופים שונים של 20 סוגי החומצות האמיניות אפשר ליצור אין סוף חלבונים שונים: שרשראות החלבון יכולות להיות שונות זו מזו באורך שלהן, בהרכב שלהן (מספר החומצות האמיניות מכל סוג בשרשרת החלבון) וברצף החומצות האמיניות (הסדר שלהן זו ליד זו לאורך השרשרת)
מגוון החלבונים בגופם של היצורים החיים גדול מאוד: בגופו של כל יצור יש אלפי חלבונים שונים. יש חלבונים המשותפים ליצורים רבים, יש חלבונים שהם ייחודים ואופייניים ליצור ממין כלשהו, ויש חלבונים שהם ייחודיים רק לתאים מסוג מסוים.
מה שקובע כיצד כל חלבון ייבנה (מאילו חומצות אמיניות ובאיזה סדר) הוא הדי אן איי שבתא. הגנים שבדי אן איי נושאים את המידע התורשתי הדרוש ליצירת החלבונים.
המבנה המרחבי של החלבונים
החלבונים אינם נמצאים בצורה של שרשרת פשוטה. שרשרת החומצות האמיניות מתקפלת ומתפתלת, ומתקבל מבנה תלת ממדי הנקרא: המבנה המרחבי של החלבון. את הצורה התלת ממדית הזאת קובע רצף החומצות האמיניות הבונות את שרשרת החלבון, והיא ייחודית לכל חלבון ואופיינית לו.
דנטורציה- הרס המבנה המרחבי של החלבון
תנאים קיצוניים כמו טמפרטורה גבוהה או רמת חומציות גבוהה, גורמים לשינויים במבנה המרחבי של חלבונים, ולעיתים אף להרס בלתי הפיך.
תפקודו התקין של החלבון בגוף תלוי במבנה המרחבי שלו: שינוי במבנה המרחבי של החלבון פוגע בפעילותו.
לכן אם טמפרטורת הגוף גבוהה מאוד (כשחולים למשל), המבנה המרחבי של חלבונים שונים בגוף עלול להשתנות ותפקודם עלול להיפגע. כתוצאה מכך ישתבשו תהליכים חיוניים בגוף, וייגרם נזק לתאים ולרקמות. אחת ה"משימות" החשובות של מערכות הגוף ביצורים חיים היא שמירה על תנאים המתאימים לפעילותם התקינה של החלבונים השונים בגוף. השמירה על טווח טמפרטורה תקין (בין 36 מעלות עד ל38), נעשית באמצעות מנגנונים שונים, כגון הסמקה והזעה בתנאי עומס חום, ורעידה כאשר קר. עוד תנאי לפעילות תקינה של החלבון: טווח חומציות.
מה מבדיל בין החלבונים?
1. מספר חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
2. הסדר של חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
3. סוג חומצות האמיניות המרכיבות את החלבון
4. המבנה המרחבי של החלבון
אופן זיהוי החלבון
האינדיקטור לזיהוי חלבון: ביורט משנה את צבעו מכחול לסגול בנוכחות חלבון.
קבוצת המזונות העשירים בחלבונים
החלבונים הם אבני הבניין של תאי הגוף בכלל, ושל רקמות השרירים ושל הדם בפרט. גם אנזימים הם חלבונים, ולכן החלבונים חשובים לכל התהליכים הנעשים בגוף.
אנזימים
האנזימים הם קבוצה גדולה ומגוונת של חלבונים תפקודיים חשובים ביותר המצויים בגופם של כל היצורים החיים. הם נקראים גם "זרזים ביולוגיים", מפני שהם מזרזים את כל התהליכים הכימיים המתרחשים בתאים. ללא אנזימים רוב התהליכים האלה לא היו מתרחשים בתאי הגוף ביעילות, או כלל לא היו יכולים להתקיים בתנאים השוררים בתא. האנזימים מעורבים בתהליכי פירוק של מולקולות, בבנייה של מולקולות חדשות ובשינוי מבנה של מולקולות. בגוף, בתוך התאים ומחוץ להם, פועלים מאות סוגי אנזימים שונים.
כיצד אנזים פועל?
האנזים נקשר לחומר (אחד או יותר) שעליו הוא פועל, החומר הזה נקרא סובסטרט (מצע). האנזים מזרז תגובה כימית, שבסופה מתקבל חומר שונה (אחד או יותר) הנקרא תוצר. התהליך הזה נקרא תגובה אנזימטית, מתרחש בלי שהאנזים עצמו יעבור שינוי כלשהו. כלומר: בסוף התהליך האנזים חוזר למצבו המקורי והוא שוב זמין להיקשר לסובסטרט חדש. לכן כל מולקולת אנזים מסוגלת לזרז תגובה כלשהי מספר רב של פעמים.
התגובה האנזימטית מתרחשת הודות להתאמה בין מבנה הסובסטרט למבנה האנזים. נהוג להשוות התאמה זאת להתאמה בין מפתח למנעול: כשם שרק מפתח מתאים פותח מנעול מסוים, כך כל אנזים יכול להיקשר רק לסובסטרט מסוים ולבצע את פעולתו. לכן כל אנזים פועל על סובסטרט ייחודי לו ומזרז תגובה כימית ייחודית. כאשר האנזים נקשר לסובסטרט שלו, מתרחשים תהליכים כימיים של פירוק או של הרכבה שבסופם מתקבל התוצר.
מה משפיע על הפעילות האנזימטית?
האנזימים הם חלבונים, ולכל אנזים יש טווח טמפרטורות שבו הוא פועל בצורה מיטבית. ככל שעולה הטמפרטורה מעבר לטווח מסוים, משתנה המבנה המרחבי של האנזים (לעיתים עד כי הרס בלתי הפיך). כתוצאה מכך נפגעת ההתאמה בין האנזים לבין הסובסטרט, ופעילות האנזים יורדת ואף נפסקת לחלוטין. במקרים כאלה משתבש התהליך הכימי שהאנזים מזרז בגוף. כאשר הטמפרטורה יורדת לא מתרחש שינוי במבנה המרחבי של החלבון, אך יש האטה בפעילות האנזים.
לכל אנזים יש גם טווח חומציות מיטבי לפעולתו- המבנה המרחבי של אנזימים רבים משתנה בסביבה שרמת החומציות בה גבוהה ואז נפגעת פעילותם. גם סביבה בסיסית מאוד משבשת את המבנה המרחבי של האנזים ואת פעילותו.
סיכמתי מתוך הספר כימיה ומדעי החיים לכיתה ט
על הנשימה התאית לא נבחנתי אז לא כתבתי על זה
שואל השאלה:
אמאלה תקשיבי ממש ממש תודה אני ממש מעריכה
אמאלה תקשיבי ממש ממש תודה אני ממש מעריכה
אם את רוצה אני יכולה לכתוב לך אבל בערך מהי נשימה תאית:
בעצם זה תהליך שהמטרה שלו היא להפיק אנרגיה זמינה
המגיבים בתהליך הם חמצן וגלוקוז, והתוצרים הם אנרגיה זמינה ופחמן דו חמצני
בעצם זה תהליך שהמטרה שלו היא להפיק אנרגיה זמינה
המגיבים בתהליך הם חמצן וגלוקוז, והתוצרים הם אנרגיה זמינה ופחמן דו חמצני