למה בנים בוכים פחןת מבנות?

בנים בוכים במקלחת

שואל השאלה:
אז אין שום דבר ביולוגי?

כן זה נכון

איןן אמרתי לך שאין

תכתיבים של החברה

כי החברה הראת שלבנים אסור לבכות למרות שאין שום דבר רע בלבכות

שואל השאלה:
https://youtu.be/9vbaug6rne8

זה לא נכון, החברה בנתה ציפייה מהבית להיות 'חזקים' ולא להראות חולשה, זה הכל בראש, זה לא ביולוגי, וזה גם לא בריא
אין שום בעיה להראות רגש, לבכות זה משחרר, החברה מחזיקה מבנים כהאבן היציבה יותר, הבעלים
אז הם מדחיקים את כל העצב שלהם ולא נותנים לעצמם להראות חולשה, וזה נובע בדרכים שונות ורעילות יותר, זה למה זה לא בריא ולא טוב
הם לא יודעים איך להתמודד עם הרגשות שלהם ומצפים מעצמם להיות חזקים ולהתמודד עם הבעיות שלהם 'כמו גדולים', 'כמו גברים' עד שהכל מצטבר ומצטבר ומתפוצץ, כמו התקף עצבים וכו'
אני מאוד מכלילה פה אבל זה בעיקרון זה

שואל השאלה:
^זאת גם אחת הסיבות אבל זה ביולוגי, שלחתי קישור לסרטון

שואל השאלה:
^ניצחון

באמא של ההורמונים האלה
חרא עליהם
מי צריך לבכות אני בעד לייבש את התעלות וזהו

היי
קודם כל יש הורמון מסויים שגורם לך לבכות יותר, ולבנים יש אותו בריכוז נמוך יותר מאשר בנות, זה קודם כל מבחינה ביולוגית.
דבר שני, לפעמים זה גם חינוך שמקבלים עוד מגיל אחד- בנים בוכים פחות ובנות יותר. עם זאת, בסופו של דבר גם זה מאוד משתנה ואינדבדואלי, יש בנות שבוכות קצת ממש ויש בנים שבןכים הרבה. אני לדוג' לא בוכה הרבה.

בנים לא בוכים באותה הכמות... אולי רוצים לבכות ועצובים באותה הכמות אבל ממש לא בוכים באותה הכמות. אני לא אצליח לבכות גם אם אני מנסה אלא אם דבר ממש קשה יקרה לי. יכול להיות שאנחנו בנויים אחרת. לא שמעתי על זה אף' פעם, אבל זה הגיוני. אני חושב שפשוט התרגלשנו להסתיר כדי שלא יסתכלו עלינו בצורה מזלזלת

בנים בוכים בלילות את מכירה את המשפט מאיזה שיר הבנים בוכים בלילה

כי אנחנו הגברים צריכים להראות שאנחנו חזקים אז בד"כ אנחנו לא בוכים ליד אנשים...
אם בכלל אנחנו בוכים...

אנחנו בוכים בידיוק באותה הכמות.
פשוט הבנים מסתירים את זה יותר בגלל שהחברה המקסימה של היום החליטה שלבנים אסור לבכות

בנים התרגלו להעביר עצב באופן אחר מאשר בנות

כי ככה החברה מצפה מהם..

כי הבנים מתמודדים עם הבעיה מאשר להתלונן עליה

אליל הנשים אני רוצה להתייחס לתגובה הראשונה שלך אני הייתי באותה סיטואציה כמוך ולא הצלחתי לבכות מגיל 9 , חשבתי שוואלה אין לי צורך לבכות עד שלפני חצי שנה זה התפרץ בצורה של התקפי חרדה לא מובנים ומה שגיליתי בעקבותם הוא שכל הזמן הזה הדחקתי במקום להתמודד עם מה שהרגשתי.גם אחרי זה שהבנתי לא התחלתי לבכות כל שבוע כן, אבל הבנתי שלהדחיק זה החולשה האמיתית

להדחיק זו לא בדיוק חולשה אבל אני מבין מה אתה אומר... הקטע הוא שגם אם אני אנסה אני לא אצליח פשוט וויתרתי... הכי הרבה שיהיה לי זה כמה דמעות אבל זה לא משחרר בכלל זה רק מעצבן לעומת לבכות שזה באמת מרגיש משחרר

כי הם חושבים שלהראות רגשות זה חלש ונשי
וזה ממש לא נכון

^^צודק אני אחדד התכוונתי שהדחקה הוא מנגנון שיוצר מצב שבו לא נצטרך להתמודד כי החוויה כנראה תהיה קשה מדי ,אז באיזשהו מקום זה מראה על חוסר היכולת שלנו להתמודד עם המצב.ובנוגע למה שכתבת הייתי בדיוק באותה סיטואציה כמוך אני מאמין שעם הזמן זה יותר ישתחרר

זה יישמע מוזר אבל אני לא חושב שזה נשי, אני חושב שזה לא גברי. אם תראו גבר שאף פעם לא ראיתם בוכה, במצב כזה, ישר תסתכלו עליו בצורה שונה. זה לא בשליטתכם פשוט ככה זה אנשים שופטים מטבעם ומעטים האנשים שזה באמת לא יזיז להם

תאמת אני מודה בזה גם אני בוכה אבל מעט ואני לא מתבייש בזה

מבטיח לך שלא.
אולי חלק בוכים לא מדבר בשם כולם, אבל מי שאומר שלא, בדרך כלל לא "משחק אותה"

אני מקווה... שמח לשמוע שמצבך השתפר