אני מתחילה לפחד על עצמי - הפרעת אכילה יכול להיות טריגר אז תשקלו כניסה ומי שלא יכול אשמח שתנעצו שיגיע למישהו שמבין

תלכי לרופא , תנסי לאכול יותר , בהצלחה לך :) !!!

שואל השאלה:
חשבתי אולי באמת ללכת לרופא אבל מפחדת שישקול אותי כי אני יודעת שירדתי למרות שאני לא חושבת שהוא יעשה עם זה משהו אז אני אלך מקסימום בראשון אם הפיזי יתדרדר

מבינה אותך
קרה לי ממש היום אל תעשי לעצמך את זה תפסיקי להרעיב את עצמך את הורסת את הגוף שלך נסיכה שלי עכשיו כדי שיעבור לך הסחרחורת תאכלי משהו קטן ותשתי עוד שעה עוד משהו קטן עד שיעבור3>

הי אהובה, הכל בסדר3>
תתחילי מקוביית שוקולד שתעלה לך את רמת הסוכר בגוף ותפתח לך את התיאבון, תחפשי משהו שאת בד"כ ממש אוהבת לאכול ותאכלי לאט לאט בביסים קטנים ומשם תמשיכי לאכול ארוחות שמכילות את כל מה שהגוף שלך צריך.
באופן כללי אני ממש מבקשת ממך להפסיק עם ההרגל הזה ולאכול כמו שצריך אם זה יקרה שוב את יכולה להגיע לאישפוז...
אני תמיד כאן אם תרצי לדבר בפרטי3>

בתור אחת שעברה את זה אני כלכך מבינה אותך
באמת אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוג כי זה באמת רציני ומסוכן

הגוף שלך התרגל להתקיים על קצת אז קשה לו להכניס הרבה. תעלי כמויות מאוד בהדרגה, כמו שכבר אמרו לפני. כל הכבוד שאת מנסה לאכול בכל זאת. אל תוותרי. זה תהליך קשה אבל את מצילה לעצמך את החיים.

נסיכה,הכל בסדר
אני גם הייתי במצב הזה של ההפרעות אכילה.
אני לא אכלתי כלום במשך 4 וחצי ימים,והייתי מסוחררת,חלשה ועייפה.
אבל שוב אנחנו מדברות עליך,רק רציתי שתדעי שאני מבינה אותך לגמרי,ושגם לי זה קרה,ככה שאת באמת יכולה לשתף אותי בהכל.
את חייבת לאכול,ואני מנחשת שעכשיו גם את מבינה את זה,לא לאכול עושה רק רע לגוף שלך וזאת לא השיטה להרזות.
תנסי להתחיל לאכול בהדרגה,תתחילי מארוחות קטנות ותעברי לאט לאט לארוחות גדולות יותר.
את צריכה וזקוקה לאוכל,זה האנרגיה והכוח שלך.
אם את לא אוהבת את עצמך,וזה מה שגרם לך לעשות את זה,רק שתדעי - את הכי הכי יפה בעולם,לא משנה איזה משקל את.
לאהוב את עצמך לוקח זמן,ואם להיות רזה יותר יעזור לך לאהוב את עצמך,תעשי את זה באופן טוב ובריא.
אני ממליצה לך ללכת לדיאטנית,ולהתחיל להתאמן קצת.
בהצלחה לך מהממת,ואני תמיד תמיד כאן בשבילך,אל תתביישי לשלוח לי הודעה אם את רוצה❤

אוף אני כלכך מבינה אותך . ממליצה להתחיל לאכול בהדרגה יותר ויותר. לכי לדיאטנית שתלווה אותך ותדברי על זה עם אמא שלך. אל תהיי לבד בזה תקבלי תמיכה מאנשים שסביבך ותלמדי לאהוב את עצמך גם כשאת "נפוחה" . החיים קצרים ועדיף לבזבז אותם על אוכל טעים ומזין מאשר להרגיש חולה , ואנמיה ונשירה בשיער ומחזור לא תקין , דיכאון , אישפוז ומוות בקטע קיצוני וממושך. אוהבת אותך ותהיי חזקה. יש לך את כל החיים להרזות מבחינה בריאותית . אוהבת (:

תשתי מיים זה הכי חשוב

תתחילי לאכול אבל ממש בהדרגה-את שבעה אחרי כל דבר קטן בגלל שהקיבה שלך הצטמקה, אחרי שתתחילי לאכול שוב בהדרגה תהיי בסדר אבל זה באמת תהליך מורכב וממליצה לך ללכת לדיאטנית שתעזור לך יותר ממה שסטיפס יכול לעזור לך

פסיכולוג

תאכלי כל פעם משהו קטן, כך שזה לא ירגיש לך הרבה וגם זה יעזור לך,
או שאת יכולה גם להתחיל לאכול כל פעם קצת יותר מהרגיל עד שתתרגלי לאכול יותר
בהצלחה ❤

זה תהליך, הקיבה שלך הצטמקה וכך ייקח לך זמן לחזור לעבוד שוב אבל את מסוגלת, כל יום קצת, תכניסי עןד קצת ועוד קצת וזה יעבור
זה קשה אני מבינה אותך אבל זה שום דבר שאי אפשר לתקן, בגוף שלך לא רגיל לקבל אוכל כרגע אבל את יכולה להרגיל אותו

לכי לרופא שיורה לך מה לעשות ויוודא שתאכלי טוב ובריא מיד

זה על גבול הפיקוח נפש בעזרת השם תרגישי טוב ותהיי בריאה

תלכי לרופא שיעזור לך

תקחי טיפות של ויטמינים זה יעזור

היי נסיכה
אני יכולה לדמיין את הקושי שעובר עלייך ואת הסיבה שעשית את זה ואני יודעת שזה הרגשה נוראית, אבל זה שאת מבינה שזה לא בסדר שתרעיבי את עצמך ושאת מבינה שזה מזיק לך ולבריאות הפיזית והנפשית שלך זה השלב הראשון בהחלמה!!
כרגע תאכלי משהו קטן שיש בו סוכר בשביל שהרמת סוכר בדם שלך תעלה ותשתי מים, ועוד מעט תאכלי ארוחה קצת יותר כבדה, שיש בה גם חלבונים פחמימות וירקות, וזה יגרום לך כרגע להרגיש יותר טוב, תמשיכי לשתות מים במהלך היום ותאכלי בין לבין נשנוש קטן(פרי/חטיף/ מה שבאלך).
אני ממליצה לך להתחיל בהדרגה, כל יום תאכלי יותר ויותר עד שתגיעי לכמות הבריאה שמתאימה לך, ואם את עדיין לא שלמה במאה אחוז עם הגוף שלך, כדאי לך לנסות להתאמן ולאכול בריא (אולי תלכי לדיאטנית או רופא), אבל לא להרעיב את עצמך, כי מעבר לזה שאני בטוחה שאת מהממת אני גם בטוחה ויודעת באופן אישי שזאת הרגשה נוראית ואני מאחלת לך שתצליחי לצאת ממנה ותוכלי לקבל ולאהוב את הגוף שלך כמו שהוא.
זה תהליך קשה ויקח לך זמן להתרגל אליו, אבל ברגע שתתרגלי את תרגישי הרבה יותר טוב גם פיזית וגם נפשית ואני בטוחה שזה קטן עלייך ושאת תצליחי!!
אוהבת מלא ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם3>

אוקי נתחיל במעט,החלמה זה תהליך, כמו שתינוק מתחיל ללכת גם הוא נופל אחרת לא לומד ללכת נכון? תתחילי לאט לאט, תלמדי את עצמך שמותר לך לאכול, אם יקל עלייך תזכרי שירקות חסרי קלוריות- אין להם ערך קלורי והמוח שלך צריל את התמיכה הזו ותתחילי קודם בלאכול מלפפון,עגבניות, חסה, וירקות בכללי לפחות תתחילי מלהכניס משהו לגוף, לאט לאט תלמדי את הגוף שלך גם לקבל אוכל תתחילי בביצים/גביע קוטג(חלבון) ואפילו לחם כוסמין או לחם שחור, אני מאמינה לך שזה לא פשוט ומבינה ממש את המצב אבל את צריכה כל פעם להגיד לראש שלך "אני רוצה לחיות, אני רוצה לעשות את זה מגיע לי יותר טוב מזה" ותאכלי, אל תסתכלי על ערך קלורי! אל תאשימי את עצמך עליו! אל תשפטי!! את עצמך על זה!! את צריכה לאכול, האוכל הוא לא האויב; האויב זו הגישה והמחשבה שכולאת אותך לכלא וזה מה שאת צריכה להשתיק; לשים על מיוט ולהגיד לו "שתוק!" תלחמי בו לאט לאט ואל תתני לו לנצח, את שווה ככ הרבה אל תפסידי את עצמך, תני לעצמך להחלים!

את לא לבד❤

תקשיבי אני מבינה את הקושי שלך
תתחילי לאט לאט
תאכלי ירקות זה קליל ארוחות שיש בהן כל מה שצריך אבל בכמויות קטנות ממש
ולאט לאט תעלי אותן
תנסי לסדר טוב תשעות שינה שלל הן מאוד משפיעות על התזונה
ואם משהו מעיק עלייך תנסי לפתוח אותו ולדבר עליו (אם את רוצה את יכולה לדבר איתי בשמחה אני יכולה לעזור בזה קצת)
אני בטוחה שתצליחי את חזקה אין לי ספק❤

היי יקרה,
קראתי את המילים שלך והרגשתי שאני חייבת לכתוב לך.
את מתארת את הקושי שלך בצורה כה כואבת, משתפת עד כמה את מתקשה עם ההתמודדות שלך עם הפרעת האכילה, את החולשה הפיזית והנפשית שאת מרגישה, זה בטח קשה ממש... אני קוראת גם בין השורות את הקונפליקט הזה שאת חווה בין הצורך הזה מצד אחד להקפיד על החסרת מזון ושתייה מהגוף ומצד שני הקשיים הרבים שמגיעים עם התהליך, הבחילות, הרעידות, הרצון הזה לישון וזה שאת מתקשה להחזיק את עצמך על הרגליים יקרה, זה נשמע כל כך לא קל... ובתוך כל הקושי הזה והחולשה את עדיין מוצאת לנכון לשתף כאן, לפרוק ולקבל עזרה, הרשי לי לחזק אותך על זה יקרה...

אם תרצי, אני מצרפת כאן קישור לפודקאסט מהאתר של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, שיכול לתת עוד קצת מידע על התהליך והבעיה שאת מתארת:

https://sahar.org.il/eating-disorders/

בנוסף, אולי יש מישהו שתוכלי לשתף אותו במה שאת עוברת? זה נשמע כמו תהליך חשוב אבל כל כך לא פשוט להתמודדות, בעיקר כשאת צריכה לעבור את כל זה לבד.. חשוב לי לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר. בעמותה, את מוזמנת להתכתב בצ'אט עם אחד המתנדבים שלנו. אנחנו כאן בשבילך, להקשיב לך, לנסות אולי קצת להבין, ואפילו לעזור או להפנות לגורם המתאים.

https://sahar.org.il/

שתדעי שאת לא לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר.