חרדים בלבד כנסו!

חייבת ומצווה
זה לא הבשר זה הגזר

אם היא בכל מקרה תאכל את הבשר הזה - אז זה לא משנה שהבאת לה את הגזר. את מביאה לה דבר היתר, לא דבר איסור. בעיה שלך אמא שלך שהיא מערבת את זה באיסור.

לדעתי אם הוא בחזקת כשר, כוונתי - שהמשפחה קונה בסופר כשר אפילו של רבנות - יהיה מותר להביא

(כי ההחמרות של קהילת פז אף על פי שיש להן בסיס הן עדיין החמרות)

^בסדר, אני לא רוצה עכשיו להתווכח עם דעת רבותיך, אבל "חזקה" - זה משהו שהיה מוחזק עד המצב *האחרון*, כלומר הידע האחרון שראית. ברגע שיש סתירה לכשרות - החזקה התבטלה.

^אך על פי דעת רוב גדולי ישראל הבשר מותר
וגם על פי דעת הרב מאמין שלא טריפה גמורה אלא ספק טריפה
וגדול השלום, שהרי אם מותר לאכול לספרדי בשר שהוא ספק חלק (שזה בשבילו ספק טריפה לדעת השולחן ערוך) כדי לשמור על השלום, קל וחומר פה

הכל טרף אין מה להתווכח
זה נבלה וזה טרפה

לא דיברתי בנוגע לבשר של קהילות פז

^^^"אך על פי דעת רוב גדולי ישראל הבשר מותר"
- לדעתם יש משמעות שהם *יודעים בעצמם*, מה שהם אומרים ועליהם לסתור את העדויות של אנשים שמעידים שהמצב לא תקין, בתנאי שעדותם של המתירים - היא אחרונה. כמובן שזה משהו שצריך להשגיח עליו כל הזמן שאנשים שאתה וסמך עליהם יהיו שם כל הזמן כי המצב תמיד יכול להשתנות.

ברגע שזה לא ככה, אז מילה של גדולי ישראל שאינם באמת יודעים מידע אישי מה שהם אומרים, אלא אומרים את דבריהם על סמך מה שאמרו לו הנכדים שלהם או אנשים אחרים שהוא סומכים עליהם (ולמה שיחשובו שהנכדים שלו או אנשים שהוא סומך עליהם מרמים אותום?), אין לדעתם משמעות היכלתית, בטח שאין בכוחה לבטל עדות אמיתית מהשטח של אנשים *שראו בעצמם* שהמצב לא תקין. למרות שהדבר פשוט לי, אספר לך סיפור שיצא לי לשמוע לפני 5 וחצי שנים. מישהו מהקילה החליט לנסות לשאול הרב קנייבסקי זצ"ל האם מותר לו לאכול בשר מכשרות של "הרב" מחפוד. הרב קנייבסקי זצ"ל ענה לו שכן כי חזקה. הבחור הגיע עם תשובה כזאת לרב אמנון יצחק שליט"א וחשב שמבחינת שמים הוא מסודר, גם אם הוא יאכל מ"כשרות" הכי גרועה שאנחנו ידעים והכי שקרית שאנחנו מכירים - של "הרב" מחפוד. הרי אם יש לו תשובה של הרב קנייבסקי זצ"ל שהוא היה גדול הדור שמותר לו לאכול את "הכשרות" הזאת - למה שתהיה לו בעיה בשמים, אם הוא שמע לגדול הדור? התשובה היא פשוטה: לרב קנייבסקי אין מספיק מידע כדי לפסול את "הכשרות" של "הרב" מחפוד, לכן הוא משאיר אותה על חזקה, אבל בתור מישהו *שחקר בעצמו* ויש לו הוכחות ביד שמחפוד שר"י לא אמין בכלל, ומאכיל *במזיד* ו*ביודעין* נבילות וטריפות, חמץ בפסח, חלב ודם (כל זה - זה משהו שיש לו הוכחות ותיעודים) - אז הוא לא יכול להתעלם ממשהו יודע, רק כי הוא קיבל תשובה מהרב קנייבסקי זצ"ל שאינו אמר מידע אישי ועדכני.

אל תשכח שלדעת רוב גדולי ישראל "מצוה" וחובה להתחסן נגד "קורונה". אתה חושב שזה באמת מה שצריך לעשות כי ככה הם אמרו?

^ אני סובר כך כי זה משהו שהשקעתי בו לחקור את זה לעומק הדין בראיות והוכחות. זה לא שאני מאז ועוד עולם עם הרב אמנון יצחק שליט"א ובתוך "קהילת פז" ופשוט לא מכיר משהו אחר או לא מעניין אותי מה אומרים רבנים אחרים. אני לא אטום, אני רוצה לדעת טענות של כל הצדדים ולהגיע לאמת. לפני שהצטרפתי לקהילת פז, דעת רבי דאז הייתי בכלל לא להתייחס לנושא הזה בכלל, וזה לא מצא חן בעיני בכלל. אז מה הייתי אמור לעשות? להקשיב לרבי שלעבר כי הוא אמר ולהתעלם ממשהו שהזהירו אותי ממנו ואמרו לי את הראויות ואיפה לחקור, וכן חקרתי וכן ראיתי. מה עשה ראש ישיבה שלי לשעבר? פשוט טענן שהכל "ערוך" במחשב, "הכל שקר", "הרב אמנון יצחק כבר לא הולך עם עולם תורה כמו פעם, אז קח את זה בחשבון (אז הבעיה היא ברב אמנון ולא בעולם התורה עצמו שבגד בו על לא חמס בכפיו?)", "זה לא שרק אתם צדיקים וכל ראשי ישיבות שאוכלים את זה ונותנים לאחרים לאכול רשעים" (מה נעשה שהם אפילו לא טורחים לחקור את זה כמו שצריך?)". במצב כזה הבנתי שאין לי מה להקשיב לראש ישיבה שלי יותר, לפחות בנושא הזה. ולא רק שלא הקשבתי לו מבחינת לא לאכול את זה וזהו, אלא המשכתי להפיץ שכל הבד"צים מאכילים אותנו נבילות וטריפות, וזה למרות שהוא טען לי שאם אני אשתוק ולא אדבר נגד זה - אני לא אענש על זה (כן? מי שיודע שהמצב לא תקין ושתקו לא יענש? אני יודע שזה בדיוק הפוך.), אבל אם אני כן אדבר נגד זה - יכול להיות שאשרף בגינהום ובפרט על "ביזוי תלמידי חכמים", כגון שלמה יוסף מחפוד שר"י וכו'. לא ווירתי על האמת שלי והסוף הגיע שלב שהוא סילק אותי מישיבתו. ואתה חושב שזה גרם לי להגיע למסקנה שטעיתי בבחירה שלי? ממש לא.

"וכן גם בחיסונים, גם אני וגם אתה יודעים שזה רעל, אבל אדם שעשה כך כי הרב שלו אמר לו - לא ישפט שמאבד עצמו לדעת"
- אני ממש לא חושב ככה ויש לי הרב ראיות נגד זה.

"כן גם כאן, מי שאוכל בשר אחר כי רבו אמר לו - לא יענש על כך (וגם לא יאטם רוחנית מכיוון שרבו אמר שמותר אז זה נהיה מותר)"
- לא המציאות לא תשתנה כי הרב שלו אמר. חתיכת אסיור לא תהפיך לחתיכת היתר כי הרב שלו אמר לו. כנסת גדולה על חושן משפט, סימן לד, פוסק שהעבור עבירה על פי רבו, פסול לעדות, אם הוא מודע אליה ויודע שזאת עבירה. הוא אינו נפסל לעדות, רק אם הוא עם הארץ ואינו יודע שרבו מתיר לו דבר אסור, ולכן הוא אנוס. אם תלמיד חכם ויודע שזה אסור, הוא נפס לעדות, גם אם רבו אמר לו שזה מותר. אז אברכים שאוכלים ניבלות וטריפות על פי דעת רבותיהם אמורים לקחת את זה בחשבון.

"שהרי אם לא כן, לספרדי היה אסור לצרף אשכנזי למנין כי לסברת הבית יוסף הוא אוכל טריפות, ואשכנזי לא היה מצרף ספרדי למנין כי הוא אוכל מבחינתו חמץ, ומי שהולך בדרך הרב מרדכי אליהו לא יצטרף למנין את מי שהולך בדרך הרב עובדיה כי לדעתו הוא אוכל חמץ, וכן על זו הדרך...
לכן זוכרים שיש 70 פנים לתורה וכולם אמת, אלא שכל אחד הולך על פי רבותיו"
- אתה מביא מחלוקות היכלתיות, וגם אנחנו דנים על המצב *מצד המציאות הלא תקינה בשטח* ולא על האם להכשיר או לפסול בשר או כזה או אחר מצד ההלכה. זאת לא מחלוקת בין שולחן ערוך ורמ"א, זה פשוט שום בד"ץ לא בודק את הסכין כמו שדורש שולחן ערוך (יורה דעה, סימן יח, סעיף ט) : בחודו ובצדדים לשלוש רוחותיה הולכה והבאה. יש כאן הלכה ברורה בשולחן ערוך והיא לא מתקיימת במשחטות. וזה לא רק זה, יש מציאות שמעבירים דברים אסרים כהיתיר כדי למכור את זה כהיתר ולהרוויח גם על זה. אם היית יודע מה הולך שם...

אשכזני שאוכל לדעת רמ"א לא אוכל טריפות, לדעת "בית יוסף" זאת ספק טרפה, וכאן הרמ"א הכשיר מצד סברא הילכתית, זה לא שהוא התעלם ממציאות לא תקינה. גם גם יש מחלוקת הילכתית.

אשכזנים לא סוברים שספרדים שאוכלים קטיניות בפסח - הם אוכלים חמץ, כי גם אשכזנים לא מחזיקים קטניות כחמץ. המשנה ברורה כותב בצורה מפורשת שלא החמירו בקטניות במדינות אלה, אלא לעניין שלא לאכלם, אבל לעניין "בל יראה ולא ימצא" לא.

לגבי עוגיות פפושדו זה עוד עניין מורכב (אנחנו, כמבון, לא אוכלים את זה).

רק באתי להגיד שיש הבדל בין מחלוקת בהלכה ולבין מחלוקת במציאות.

ולגבי פסילה למניין: בגדול, כל עוד זה לא מישהו שמחלל שבת בפרהסיה או כופר באחד מעיקרי האמונה (או מבזה תלמיד חכם אמיתי) - הוא מצטרף למניין, גם אם הוא עושה דבר איסור. כתוב שמי שמתפלל אפילו עם חוטאים - תפילתו לא נאמסת ומתקבלת כי הקב"ה לא מואס בציבור. הבעיה יותר בעיית ששליח ציבור בעצמו עובר עבירה (אורח חיים, סימן נג) שבזה הוא פסול בעיקרון. ובאמת בקפ"ז בגדול אנשים לא מתפללים במקומות כאלה, אלא אם כן נותנים להם בעצמם להיות שליחי ציבור או שמתפללים, אבל לא ענים "אמן" (הרב חיים קנייבסקי זצ"ל והרב שריה דבליזקי זצ"ל נשאלו על שליחי ציבור שאוכלים נבילות וטריפות).

כן את חייבת

^^אתה סובר כך כי אתה מקיים את דעת רבך, והם מקיימים דעת רבותם

וכן גם בחיסונים, גם אני וגם אתה יודעים שזה רעל, אבל אדם שעשה כך כי הרב שלו אמר לו - לא ישפט שמאבד עצמו לדעת

כן גם כאן, מי שאוכל בשר אחר כי רבו אמר לו - לא יענש על כך (וגם לא יאטם רוחנית מכיוון שרבו אמר שמותר אז זה נהיה מותר)
לגבי רבו האם הוא רשע או צדיק - על זה מתפללים לזכות לרב אמת, אך תמים תהיה עם השם אלוקיך גם אם לדעתינו זה לא נכון, הוא הולך על פי רבו

שהרי אם לא כן, לספרדי היה אסור לצרף אשכנזי למנין כי לסברת הבית יוסף הוא אוכל טריפות, ואשכנזי לא היה מצרף ספרדי למנין כי הוא אוכל מבחינתו חמץ, ומי שהולך בדרך הרב מרדכי אליהו לא יצטרף למנין את מי שהולך בדרך הרב עובדיה כי לדעתו הוא אוכל חמץ, וכן על זו הדרך...
לכן זוכרים שיש 70 פנים לתורה וכולם אמת, אלא שכל אחד הולך על פי רבותיו

^ זה לא משנה, בחירה שלה. אסור לסייע לעוברי עבירה, גם אם הוא בעל עבירה יעשה אותה לבד. במקרה כזה אין איסור תורה, אבל עדיין יש איסור מדרבנן, כמו שכתבו תוספות בשבת ג ע"א.

את חייבת להקשיב לה

^ בגלל שאין בעיה עם הגזר עצמו - את צודקת, אבל בגדול אסור להביא דברים אסורים כדי שלא ישנאו את הדתיים (עייני עבודה זרה ו עא -ע"ב).

כולכם חייבים בכבודי
נאמר בתורה (ויקרא יט ג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". ומכאן למדו חז"ל (יבמות ה ע"ב): שאם ציוה האב את בנו לעבור על דברי תורה, כגון לחלל שבת, לא יאמר הבן, אשמע לאבי כדי שאקיים מצות כיבוד אב, אלא ישמע להקב"ה שאסר לחלל את השבת, מאחר שגם הבן וגם אביו חייבים לשמוע לקול הקב"ה ולא לחלל שבת, וזהו שסיים הפסוק: "אני ה' אלוקיכם" - כולכם חייבים בכבודי, אתה, אביך ואמך, חייבים לשמוע בקולי.
גם אם ציוה האב את בנו לעבור על איסור מדברי חכמים, אסור לו לשמוע לאביו. (שו"ע יו"ד סימן רמ סעיף טו)
אם ציוה האב את בנו שיוותר על חומרה שנוהג בה, אם הבן רואה שכוונת האב לזלזל במצוות, לא ישמע לו. אולם אם אין כוונתו לזלזל, ונותן טעם הגון לדבריו, כגון שצריך את בנו שישמשהו וכיוצא, ישמע לו. (ב קטז. כבוד הורים קעא, קעז)

^ זה כדי שתקחי את הדברים ברצינות ותביני שלא כל מה שההורים מבקשים - צריך לתת להם, זה זה דברים אסורים (למשל להביא להם עיתון חילוני).

^ כיבוד הורים לא דוחה שום מצוה אחרת כי כבוד ה' זה מעל הכל.

אם ההורים רוצים רעל - צריך לספק להם את זה כדי לקיים כיבוד הורים?