זה הגיוני שאני מאמינה בתנך, שהסיפורים בתנך באמת קרו, אבל לא מאמינה באלוקים?

איפה ההיגיון

אז את מאמינה באלוהים פשוט בהכחשה

כנראה שזה הגיוני אם את עושה את זה,
אבל זה נשמע לי קצת מוזר,כי הסיפורים בתנך מבוססים על הניסים והדברים שאלוקים עשה.

אם כבר הפוך לא

שואל השאלה:
לא יודעת איך להסביר את זה, כאילו אני מאמינה שאלוקים עשה את הניסים וזה אבל אני לא מאמינה שהוא קיים, או מתערב בחיים שלנו כיום

איך פעם הוא היה קיים והיום לא?

מה שאת כאילו מאמינה שהדברים האלו קרו רק בלי הניסים שאלוקים עשה? נגיד את לא מאמינה שים סוף נחצה לשניים או שהמקל הפך לנחש אבל את כן מאמינה שהאנשים שם היו קיימים?

תלוי באיזה סיפורים.

אני מאמין שהכלב אכל תפוח אבל אני לא מאמין שיש לו פה
בטח מאוד הגיוני, אין שום סתירה


קיצר, מוזר זה עיניין של טעם, וכן יכול להיות בזה הגיון, כנראה שאם זה הדעה שלך אז יש לך היגיון מאחורי זה אז אני לא אומר שזה חייב להיות מוזר

אבל אם אתה שואל אותי, להגיד שה' עשה את הניסים אבל ה' לא קיים זה קצת מוזר להגיד

אילו סיפורים? זה תלוי.
אם אלו סיפורים הקשורים לאל כמו יציאת מצרים, זה סותר.

אתה יודע שהשם כתב את התורה כן...

אני מבינה למה את מתכוונת
אם את מאמינה לתורה שהיא אמיתית לחלוטין ואת חושבת שהשם היה קיים אז ושאולי כבר לא
אז תיתייחסי למה שכתוב בתורה בסיפור נוח,
אחרי שנוח וכל מי שהיה תיבה יצא מהתיבה השם אמר להם שהוא עושה איתם ברית - הבטחה,
שהוא יותר לא יחריב את האדמה בגלל מעשים של בני האדם ושזו הבטחה שלו.
ושהסמל להבטחה שלו ברגע של גשם (המבול זה הגשם אז בכל רגע של כמעט התחלה של חלילה "מבול")
אז הסמל הוא הקשת בענן. ובכל רגע שהקשת בענן תופיע כשיהיו ענני גשם זה מראה שהוא מקיים את ההבטחה שלו.
והקשת בענן תמיד תופיע כשיהיו ענני גשם גם שהשם בעצמו יראה את ההבטחה שלו עם נוח,
ואפשר לראות שעדיין בזמן גשם יש קשת בענן
זה אומר שההבטחה של השם עדיין קיימת..
אם ההבטחה עדיין קיימת
השם כמובן עדיין קיים ,
אותו דבר ההבטחה שהשם יביא לעם ישראל את עם ישראל והוא הבטיח את זה לאבות אבותינו,
וגם אחרי 2000 שנה ואחרי שעם ישראל ניסה לחזור חזרה והיו גם הבריטים וכולי
עם ישראל חזר למדינה כשהיו קטנים יותר בכמות