7 תשובות
כן
כן, אלו זכויות אדם
חירות המחשבה והצתפון לא בדיוק כי יש לאו "לא תתורו":
"ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד? - פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.
ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו, לט) - כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם" - זו מינות; "ואחרי עיניכם" - זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).
חופש מדת גם לא - הקב"ה נתן לנו אותה בדיוק בשביל שנהיה חייבים ללכת אחריה. בעולם הזה אין חופש, רק למתים יש חופש ומהמצוות, כמו שנאמר "בַּמֵּתִים - חָפְשִׁי" (תהלים פח, ו,) ופירשו את הפסוק בגמרא "מאי דכתיב (תהילים פח, ו) "במתים חפשי"? - כיון שמת אדם ,נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות" (שבת ל ע"א).
חוץ מזה "שאין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות, פרק ו, משנה ב).
ברור שלא זכותו של אדם שלא להקשיב למלך העולם שהוא חי בעולמו, זאת מרידה במלכות שמים.
"ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד? - פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.
ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו, לט) - כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם" - זו מינות; "ואחרי עיניכם" - זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).
חופש מדת גם לא - הקב"ה נתן לנו אותה בדיוק בשביל שנהיה חייבים ללכת אחריה. בעולם הזה אין חופש, רק למתים יש חופש ומהמצוות, כמו שנאמר "בַּמֵּתִים - חָפְשִׁי" (תהלים פח, ו,) ופירשו את הפסוק בגמרא "מאי דכתיב (תהילים פח, ו) "במתים חפשי"? - כיון שמת אדם ,נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות" (שבת ל ע"א).
חוץ מזה "שאין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות, פרק ו, משנה ב).
ברור שלא זכותו של אדם שלא להקשיב למלך העולם שהוא חי בעולמו, זאת מרידה במלכות שמים.
אנונימי
שואל השאלה:
^
מה קשור תנך עכשיו
^
מה קשור תנך עכשיו
^ מי שקובע את הזכויות שלנו - זה מי שברא אותנו ואת העולם, לא?
אנונימי
^ היא התכוונה לזכויות שהמדינה הגדירה כדי להתכונן למבחן באזרחות או משהו, זה לא הבעת דעה
שואל השאלה:
^
כן
^
כן