3 תשובות
מולקולות החמצן, שנמצאות באוויר בצורת גז, נכנסות לנאדיות, עוברות בדיפוזיה את דופן כלי הדם ומתמוססות בנוזל הדם (הפלזמה). 98 אחוז מהחמצן המומס נקלט על ידי תאי הדם האדומים ורק שני אחוזים נשארים בתמיסה עצמה. תאי דם אדומים מותאמים היטב לנשיאת חמצן בזכות ההמוגלובין המצוי בהם מולקולות מותאמות לקשירת חמצן.
שואל השאלה:
שפה יותר פשוטה?
שפה יותר פשוטה?
אנונימית
הריאות מורכבות ממיליוני בלונים זעירים שנקראים "נֹאדִיוֹת", והן עטופות בנימי דם רבים. האוויר שאנחנו שואפים ממלא את הנאדיות, והחמצן שבאוויר הזה מפעפע דרך דופן הנאדית אל נימי הדם, ומשם הוא מגיע אל זרם הדם. זרם הדם מוביל את החמצן אל כל תא בגופנו.
בעזרת החמצן התאים מפיקים את האנרגיה הדרושה לנו לפעולות השונות, וכך אנו יכולים, למשל, להפעיל את השרירים או לחשוב.
הפחמן הדו-חמצני עובר מסלול הפוך מזה של החמצן: מתאי הגוף הוא מפעפע אל הדם, ומשם - לאוויר שבנאדיות, ולבסוף הוא נפלט החוצה.
בעזרת החמצן התאים מפיקים את האנרגיה הדרושה לנו לפעולות השונות, וכך אנו יכולים, למשל, להפעיל את השרירים או לחשוב.
הפחמן הדו-חמצני עובר מסלול הפוך מזה של החמצן: מתאי הגוף הוא מפעפע אל הדם, ומשם - לאוויר שבנאדיות, ולבסוף הוא נפלט החוצה.
באותו הנושא: