3 תשובות
חלק רצו שלא למרוד ברומאים
והבריונים רצו שכן להלחם ולכן הם שרפו את המחסני מזון שיכלו להפסיק להם ל21 נשים
והבריונים רצו שכן להלחם ולכן הם שרפו את המחסני מזון שיכלו להפסיק להם ל21 נשים
אנונימית
כולם רבו עם כולם
לא נחרבה ירושלים עד שהיו בה 24 קבוצות שונות כפי שאמר הרב מאיר אליהו
לא נחרבה ירושלים עד שהיו בה 24 קבוצות שונות כפי שאמר הרב מאיר אליהו
בזמן חורבן בית שני היו דעות שונות בעם לגבי המרד ברומאים. חלקם האמינו שיש צורך להילחם על חירותם ועצמאותם, בעוד אחרים האמינו שזה חסר תועלת ורק יוביל ליותר הרס וסבל.
מי שתמכו במרד היו בעיקר הקנאים, קבוצה רדיקלית של יהודים שהאמינה בשימוש באלימות ובכוח כדי להשיג את מטרותיהם. הם ראו בכיבוש הרומי פגיעה בריבונות היהודית והיו מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי לגרש את הרומאים מארצם.
עם זאת, היו גם יהודים רבים שהתנגדו למרד והאמינו שהוא רק יוביל לאסון. חלק מהיהודים הללו היו הצדוקים, שהיו מתונים יותר מבחינה פוליטית והאמינו בעבודה עם הרומאים כדי לשמור על שלום וסדר. הם חששו שמרד יוביל רק לשפיכות דמים והרס, ושהרומאים יחזרו בכוח גדול עוד יותר.
קבוצה נוספת שהתנגדה למרד היו הפרושים, שהתעסקו יותר בעניינים דתיים מאשר בעניינים פוליטיים. הם האמינו שחורבן בית המקדש הוא עונש מאלוהים על חטאי העם היהודי, ושהדרך היחידה לכפר על חטאים אלו היא באמצעות תשובה ותפילה. הם ראו במרד הסחת דעת מהמשימה האמיתית שעל הפרק, שהיא לחזור לאלוהים ולבקש סליחה.
לסיכום, המרד בזמן חורבן בית שני היה נושא שנוי במחלוקת בקרב העם היהודי, כאשר קבוצות שונות החזיקו בדעות שונות בתכלית בנושא. בעוד שחלקם ראו בכך מאבק הכרחי לחופש ועצמאות, אחרים האמינו שזה רק יוביל ליותר סבל והרס, ושהדרך היחידה להתקדם היא באמצעים שלווים.
מי שתמכו במרד היו בעיקר הקנאים, קבוצה רדיקלית של יהודים שהאמינה בשימוש באלימות ובכוח כדי להשיג את מטרותיהם. הם ראו בכיבוש הרומי פגיעה בריבונות היהודית והיו מוכנים לעשות כל מה שצריך כדי לגרש את הרומאים מארצם.
עם זאת, היו גם יהודים רבים שהתנגדו למרד והאמינו שהוא רק יוביל לאסון. חלק מהיהודים הללו היו הצדוקים, שהיו מתונים יותר מבחינה פוליטית והאמינו בעבודה עם הרומאים כדי לשמור על שלום וסדר. הם חששו שמרד יוביל רק לשפיכות דמים והרס, ושהרומאים יחזרו בכוח גדול עוד יותר.
קבוצה נוספת שהתנגדה למרד היו הפרושים, שהתעסקו יותר בעניינים דתיים מאשר בעניינים פוליטיים. הם האמינו שחורבן בית המקדש הוא עונש מאלוהים על חטאי העם היהודי, ושהדרך היחידה לכפר על חטאים אלו היא באמצעות תשובה ותפילה. הם ראו במרד הסחת דעת מהמשימה האמיתית שעל הפרק, שהיא לחזור לאלוהים ולבקש סליחה.
לסיכום, המרד בזמן חורבן בית שני היה נושא שנוי במחלוקת בקרב העם היהודי, כאשר קבוצות שונות החזיקו בדעות שונות בתכלית בנושא. בעוד שחלקם ראו בכך מאבק הכרחי לחופש ועצמאות, אחרים האמינו שזה רק יוביל ליותר סבל והרס, ושהדרך היחידה להתקדם היא באמצעים שלווים.