51 תשובות
w שאלה. את צודקת, אין מה להוסיף. מי שלא מוכן לעבוד קשה שישאר איפה שהוא.
4AM
אני גם לא מבינה את זה.
כנראה חסרי משמעת עצמית וחסרי מוטיבציה.
או שהם בעלי מחלה נפשית / בריאותית שמונעת מהם ועדיין במצב כזה לא צריך לתרץ תירוצים.
שואל השאלה:
לא אומרת את זה כיאלו זה כלום אני גם הייתי במקום שלהם גם אני לא אהבתי את המשקל שלי אבל מתי שלא אהבתי אותו ישר עשיתי שינוי
אנונימית
^ זה מה שצריך לעשות, כל הכבוד לך.
לא צריך לתרץ שקשה ולבכות אם לא עושים דבר.
יש משהו במה שאת אומרת
מצד שני,אי אפשר לדעת מה עובר על אותו בן אדם,אולי יש לו הפרעת אכילה,מצב נפשי לא תקין
זה קשה,ואומרת את זה מניסיון שתמיד התעסקתי במשקל שלי,היה לי עודף משקל מילדות עד שירדתי
מאיפה לך אם הם לא עושים את השינוי? מאיפה לך אם הם לא עושים דיאטה או ספורט? ומאיפה לך אם השינוי הזה לא קשה להם? להרזות זה דבר קשה כי לאחר כמה זמן המטבוליזם של הגוף מתאים את עצמו ואז קשה לרדת במקרים מסויימים ובמקרים אחרים העלייה בשומן והנטייה להשמנה זה דבר גנטי ולא משהו פשוט כמו שאת חושבת.
זו אפילו לא שאלה, את פשוט חסרת טקט שצריכה להשכיל במקום לחשוב שאת טובה יותר ממישהו בגלל איך שהוא נראה.
שוב, מי שיש לו הפרעות כאלו ואחרות ומשתמש בהן בתור תירוץ שישאר איפה שהוא. כי לאנשים שעובדים קשה לא אכפת מהבעיות שיש להם, הם עושים מה שהם צריכים לעשות. תפסיקו להרשות לעצמכם להיות חלשים; היחידים שיצילו אתכם הם אתם.
4AM
"מי שיש לו הפרעות כאלו ואחרות ומשתמש בהן בתור תירוץ"
תגיד לי חסר לך מוח?
אתה לא מבין כלום על גוף האדם וכנראה שגם לא מבין כלום בכללי.
תלמד קצת, תשכיל ואז תביע דעה.
שואל השאלה:
בואו אני אגיד לכם משהו

אני 166 שקלתי בסביבות ה80 ממש לא אהבתי את המשקל הזה ועם כל האין לי כוח או מוטיבציה עדיין הלכתי והתאמנתי והנה אני היום בת 16 166 שוקלת 54 אוהבת את המשקל שלי כן זאת הייתה עבודה קשה אבל לא צאיל לכבות כי אם אתה תמשיך לבכות אתה לא תצליח
אנונימית
אני מבין המון אחשלי, הייתי בדיכאון לכמה וכמה שנים ואובחנתי עם אוסידי בגיל 8, למרות כל הבעיות שהיו לי עבדתי קשה והורדתי 12 קילו. שיניתי את החיים שלי מקצה לקצה והתחלתי להרגיש טוב יותר. היחיד שמדבר שטויות זה אתה.
4AM
ותוך כמה זמן זה לקח לך?
12 קילו לעומת 50+ עודפים זה נורא שונה.
אני מתאמן מאז גיל 12 אז אני מניח ש5 שנים. הירידה עצמה לקחה לי 3, השנתיים האחרונות לא באמת התאמנתי קשה. בתחילת הדרך הייתי מרים משקולות עם דמעות בעיניים. ככה גבר נבנה, גבר לא נבנה עם תירוצים והיכנעות לבעיות שיש לו.
4AM
אז סליחה להגיד לך, גם לך אין זכות לשפוט אנשים במשקל שלהם כי ירידה של 12 קילו בטווח של 5 שנים או אפילו 3 זה המון זמן.
לא זה לא, זה דווקא טווח לגיטימי.
4AM
והדבר היחיד שאנשים באמת יכולים לשפוט אחרים עליו זה בחירות אישיות, ואם אתה בוחר להיות פוסי אז אני אקרא לך פוסי.
4AM
שואלת השאלה
ממשקל 166 ל54 כמה זמן לקח לך?
^איך זה קשור לשאלה?
שאלו על אנשים שממציאים תירוצים, לא על אנשים שעובדים.
זה לא משנה כמה משקל עודף יש להם, אם הם מתרצים במקום לעבוד קשה כאן הבעיה.
זה ממש לא טווח לגיטימי
אני יכולה להגיד לך שרזיתי עשר קילו בפחות מחצי שנה. פחות מחצי שנה זה אולי לא בריא אבל זה יותר הגיוני מ12 ב5 שנים.
שוב, הירידה עצמה הייתה ב3. ואם אתה באמת ירדת 10 בחצי שנה (אני בספק לגבי זה) הרגת את הגוף שלך והפסדת גם מסת שריר על הדרך.
4AM
אז יש לי שאלה אליך 4am אם אדם מחליט לעבור ניתוח לקיצור קיבה אחרי שהוא ניסה דיאטות והתאמן ועשה ונלחם וכמעט ולא ירד ואפילו עלה קצת, למה זה הופך אותו? כי ניתוח זה לא דבר פשוט וקיצור קיבה זה ממש לא דבר קל.
blue ocean מה זאת אומרת איך זה קשור לשאלה? מאיפה לשואלת מה הם באמת עושים? יש כאלו שמתאמנים ועושים דיאטה ומרזים ועדיין מפריע להם המשקל שלהם.
זה הופך אותו לאדם שבדק אופציות ולקח את האופצייה האחרונה. אני לא אזלזל בו כי הוא ניסה ומנסה.
4AM
ותאמין לי שאם אתה באמת תנסה לרדת במשקל אתה תצליח, אין פה ממש יוצאי דופן. הגוף של כולנו עובד באותה צורה. אם הגוף שלך ירגיש שאתה משתמש בו כדי לשרוד הוא יתן לך כלים כדי להשתמש בו בצורה טובה יותר, ככה הגוף עובד ועל זה אתה יכול להתווכח איתי גם שעתיים.
4AM
^אסורליאפצ'י היא דיברה על אנשים שלא עושים דבר ורק מתלוננים.
"בספק לגבי זה" שוב, אתה חושב שאתה יודע יותר טוב רק כי רזית 12 קילו ב3 שנים.
ולידיעתך נפגשתי עם דיאטנית ורופא והכל איתי מצויין.
blue ocean אבל מאיפה לה שהם לא עושים את השינוי?
^היא לא דיברה על אנשים ספציפיים
אלא רק על אנשים שלא עושים דבר.
^^ כי אם הם היו עושים אותו הם היו רואים תוצאות. ואם הם מתלוננים כנראה שהם לא עושים את השינוי מלכתחילה.
4AM
אבל שוב... גם אנשים שכן עושים ומנסים להרזות יגידו שהם שונאים את איך שהם נראים. בקיצור שאלה חסרת פואנטה וטקט.
זאת שאלה מלאת פואנטה ונכונה ברמות. אתה מחפש איפה להתמסכן ולמסכן אחרים. מה שאתה מנסה להצדיק הוא הדבר היחיד שחסר פואנטה.
4AM
שוב, תמצא שכל, תשכיל ואז תביע דעה.
^אסורליאפצ'י
זה שזו שאלה שקצת קשה לך לשמוע לא אומר שהיא חסרת פואנטה, היא דווקא מאוד נכונה.
הנה עוד אחד שחושב שהוא יודע.
אני אמרתי שהשאלה היא קשורה אליי? אני במשקל מצויין וגם אוהבת את איך שאני נראית אבל אני יודעת שיש אנשים שיש להם בעיה ג נ ט י ת שאי אפשר באמת לרדת כמו אדם אחר או שיש בעיה במ ט ב ו ל י ז ם שזה מקשה על ירידה יציבה ומהירה. וגם מי שי ו ר ד שונא לפעמים את איך שהוא נראה.
אתם חושבים שאתם יודעים אבל אתם רק מוכיחים שאתם לא.
^נשמע שיש לך בעיה איתה, אז סביר להניח שכן.
גם עם בעיות גנטיות ניתן לרדת במשקל עם עבודה קשה, התמדה ופגישות עם מומחים.
אי אפשר לתרץ חוסר משמעת עצמית ב"יש לי בעיה גנטית".
את חושבת שאת יודעת משהו? הצחקת.
ולפחות מי שיורד עושה עם עצמו משהו במקום להתלונן ושוב, השאלה לא מופנית לאנשים כאלה.
כמה פעמים אפשר לחזור על אותו משפט?
שואל השאלה:
אסורליאפצי
^^
לא שקלתי 166 שקלתי בסביבות ה80 לקח לי שנתיים לרדת ל54
אנונימית
הצחקת? נפגשתי עם אנשים בתחומי התזונה והדיאטה ועשיתי על זה אפילו עבודה ככה שכן אני יודעת הרבה יותר ממה שאתה יודע אם בכלל. ושואלת השאלה לא באמת מוציאה את האנשים עם הבעיות היא מכלילה את כולם. כי שוב מא י פ ה ל ה ש ה ם ל א ע ו ש י ם א ת
ה ש י נ ו י .
^וואו?
אני ישבתי וקראתי מחקרים, אני לא חושבת שאת יודעת יותר ממני.
והיא לא מכלילה את כולם, קשה לך להבין אני רואה
אז אחזור על כך שוב:
השאלה מופנית לאנשים שלא עושים דבר!

even though the study shows a genetic component to weight, a healthy lifestyle is not out of your control.
בעידן המודרני היום שום דבר לא בלתי אפשרי, אם אנשים באמת רוצים לרדת במשקל הם יעשו זאת
זה שהם לא יורדים נובע מעצלנות.
לא מבינה מה הקיצוניות פה לשני הצדדים.
דרך אגב, עצלנות לא באמת קיימת... רוב הסיכויים שמדובר באכילה רגשית או הרגלי אכילה לא נכונים ולא טובים שצריך לשנות אותם. אם מישהו מאמין שהוא לא מרזה כי הוא עצלן וחלש וגרוע יהיה לו מאוד קשה לעשות שינוי וזה נכון לא רק לתחום הזה.
אנונימית
את לא מבינה מה את אומרת בכלל.
מגיל עשר אני בדיאטות ואני עדיין נלחמת בזה.
אין לך מושג כמה קשה לי וכמה המצב הנפשי שלי תלוי בזה, וכמה אני באמת רוצה להרזות ופשוט לא מצליחה
אני תכף בת 16 ואני לא מצליחה
זה לא נובע מעצלנות אני כלכך מתאמצת. פשוט אכילה רגשית
אנונימית
מי אמר שהם לא עושים כלום? למה אתם כל כך אוהבים לשפוט אנשים?
אנונימית
ספציפית זה לא נכון אחד
יש כאלה שמתבכיינים כן
אבל גם יש כאלה שכן עושים ספורט ואוכלים בריא וזה אבל עדין לא מצליחים לרדת את לא מבינה כמה זה קשה עד שהם רואים שינוי אפילו קטן לוקח הרבה זמן ולפעמים הם גם מוותרים מוקדם מידי כי הם לא רואים שום שינוי
יש כאלה ספיצפית בלי זמן או מצב נפשי קשה אז אין להם את הכוח הזה לעשות הזה
יש כאלה עם בעיות אכילה קשות שלא מצליחים להפסיק לאכול לא משנה מה
אל תשפטי לפני שאת יודעת.
שאלה לגיטימית, אך את צריכה לעבוד על הניסוח שלך. הוא מתנשא מאד, ובטח שלא יגרום לאנשים לבצע שינוי.

וכעת לשאלתך:

מה הסיבה שהם מתלוננים ולא פועלים, את שואלת?
כי לעיתים שינויים נראים קשים.
זה בערך כמו שאת תבכי על כך שחברות שלך חכמות ממך, והן יאמרו לך "מה הבעיה, תתחילי לקרוא ספרים ותתחילי ללמוד"... זה בטח ובטח לא יגרום לך ללמוד.

אנשים פשוט רגילים להסתכל על ההתחלה ועל הסוף של תהליך כלשהו, וקשה להם להבין איך מוצאים את עצמם באמצע התהליך. אלו שיודעים להכיל את התהליך עצמו הם אלו שמבצעים שינויים.
הרבה מאד כן מתאמצים ומשתדלים אבל זה מאד קשה לשנות הרגלים
מאותה סיבה שאת מתלוננת שקשה לך בלימודים, בעודך ממשיכה להעלות את עכוזך לטיקטוק.
יש המון סיבות, שכל אחד יעשה את הבחירות שלו בחיים
L L
יש כאלה שעובדים קשה כדי להוריד וזה לא הולך יש כאלה שמכורים לאוכל יש כאלה שיש להם גנים של גוף גדול אז במקום לשפוט מקום שלא היית בו תנסי להבין שאם זה היה כזה פשוט זה כבר היה קורה
^לגמרי נכון
זה כמו שאנשים אומרים לי שאני צריכה פשוט "לשבת ללמוד" כאילו אתם מבינים שאם זה היה פשוט אז לא הייתי מבקשת עזרה בכלל?? קצת להפעיל את הראש
אנונימית
לך אולי זה נשמע פשוט.
אני מבינה אותך רצח, גם תמיד כשעולה נושא שיחה לגבי מראה והכל ויוצא מצב שאני אומרת את דעתי על עצמי, אני אומרת שאני אוהבת את איך שאני נראת כי אם לא הייתי אוהבת כנראה שלא הייתי נראת ככה
כנראה שאותם אנשים שאמרו לך את הדברים, עדיין תקועים ב"שלב של ההתבכיינות"
כל אחד והמסע שלו לחלום, עד שזה יגיע להם אל התודעה שהגיע הזמן לקום אשכרה ולעשות שינוי, עד שהם יחליטו להיות פרקטים ולתכנן תפריט מזון, לתכנן ימי כושר, בכלל להכנס לכושר, זה לא בא ברגל וזה מתחיל מאיפשהו. (כנראה בשלב הזה של ההכרה וחוסר שביעות הרצון במראה שלהם)
תנסי להרגיע ולומר להם שזה יגיע, או שתנסי לדרבן אותם. אי אפשר לשפוט אף אחד על ההתבייכנות כל אחד והמסע שלו, יש הרבה שלקחו את עצמם בידיים והחליטו לרדת במשקל ולעשות את כל התהליך. וגם כאלה שהחליטו שהם מקבלים את עצמם כמו שהם, וכמו שהם נראים.
בהצלחה לסובבים אותך בתהליך, תפרגני ודרבני (: