4 תשובות
בואי .
בכיף!
אנונימית
שואל השאלה:
זה הולך להיות ארוך אבל אני חייבת דעה או עצה של מישהו!
אני וחבר שלי יוצאים 3 חודשים רשמית ולפני שבוע נפרדתי ממנו.
הוא ילד ממש טוב באמת ילד טוב. לפני שהכרתי אותו הייתי בתקופת סטוצים מוגזמת שלא חשבתי שבכלל אני אצליח להיות עם מישהו בזוגיות רצינית. הוא החבר הראשון רשמית שלי.
הסיבות שנפרדתי ממנו הן:
1. אנחנו באותו גיל אומנם אבל הוא ילד של אמא ואני בחורה עצמאית שעברה דבר או שניים בחיים. עכשיו אני מרגישה שכל שיחה איתו מאוד שטחית ואני מנסה להעמיק את השיחות שלנו ואני נגיד משתפת אותו במשהו מהעבר שלי אז התשובות שלו הן: "טוב." או "יהיה טוב." ולפעמים לא טוב לי ואני מושפעת מדברים מהעבר שלי והוא לא כל כך יודע איך להכיל אותי. ואז יוצא שלא כל כך באלי לשתף אותו כי הוא לא יבין אותי.
2. אני מרגישה שהוא לא יודע להפגין אהבה או להרעיף אהבה.. נגיד אני אומרת לו "בעלי שלי" אז הוא עונה לי: "את ממש מגזימה" ואני לא באמת מתכוונת שהוא בעלי, זה כאילו אני אומרת שאני אוהבת אותו מי שמבין על מה אני מדברת.. או שהוא אף פעם לא אמר לי: "איזה יפה את" או "את הכי יפה בעולם".. אולי פעם ביומיים הוא אומר לי "את יפה". כאילו מה יש לך.. אני רוצה שהוא יעוף עליי ואני כל הזמן נותנת לו אהבה. ואני לא אשקר שלפעמים אני מרגישה לא הכי יפה בעיניו.. זה מבאס אותי.
3. לפעמים אני מרגישה שחברים שלו יותר חשובים ממני ובכללי אני תמיד מפרגנת לו שיהיה עם חברים שלו.. באמת. אבל סתם דוגמא: הוא חייל לוחם והוא יצא פעם אחת לרגילה (מי שלא יודע מה זה אז 'רגילה' זה שלוחמים יוצאים פעם בארבע חודשים לשבוע וחצי או שבועיים לבית) ותכננו שברגילה שלו נצא לצימר ושהוא יהיה אצלי כמה ימים (כי תמיד שהוא יצא הביתה זה רק פעם בשבועיים או גג שבוע והייתי רואה אותו רק כמה שעות בודדות) וכשהוא יצא הביתה ההפך הגמור קרה.. הוא היה רק עם חברים שלו ואין לי בעיה, שיהיה איתם אבל עבר שבוע ובשבוע הזה אני מצאתי את עצמי מחכה עד 4 בבוקר שיחזור הביתה וידבר איתי כי הוא בקושי היה זמין לי לטלפונים והוא כאילו פשוט שכח אותי.. וכשהוא נזכר לראות אותי הרכב עשה בעיות ואז כשאבא שלו לקח את הרכב למוסך הקפיצו אותו חזרה לבסיס. וכמובן שהערתי לו על זה ומה שיהיה לו להגיד זה: "סליחה, יצאתי דפוק".
4. אני מרגישה אובססיבית לגביו.. עכשיו בתכל'ס אין לי כל כך בעיה עם זה.. נגיד מאוד מפריע לי שהוא עוקב אחרי מיליון ז***ת ועושה מלא לייקים ותגובות גם באינסטגרם וגם בטיק טוק ועוקב אחרי בנות שהוא היה בסטוץ איתן.. כאילו זה ממש ממש מפריע לי ואמרתי לו את זה והוא ממשיך לעשות לייקים עוקבים ותגובות.
5. לפעמים אני חושבת שהוא יוצא איתי רק כי אני יפה כי כל פעם שאני שואלת אותו למה הוא איתי הוא עונה לי: "כי את מוצאת חן בעיני ואת יפה וכיף לי לשתף אותך בדברים, ועצם זה שאת גרה לבד זה יפה בעיני" וזה כאילו ממש חמוד אבל מרגיש לי קצת שטחי..
6. ושש הכי חשוב!
בגדול אני בדכאונות עוד מלפני שהתגייסתי וכשהתגייסתי זה פשוט החמיר ברמות ועכשיו אני עריקה מצה"ל ואני בין עבודות ואני מרגישה לא רצויה בשום מקום (גם בבסיסים שהייתי בהם לא קיבלו אותי בכלל והייתי הרבה לבד) ואין לי חברות.. בטח לא חברות שאני יכולה לסמוך עליהן ולשתף אותן בדברים. אין לי משפחה ואני כל הזמן בדיכאון ואני כל הזמן מרגישה נאחסית ולא יפה.. כאילו כלום לא הולך לי בכלום.. סופ"שים אין לי איפה ועם מי לצאת וגם אין לי כסף.. בקיצור מרגישה שאני חיה על הקצה ואני מפחדת להיות תלויה בחבר שלי ואני מפחדת להפיל עליו את החרא שלי למרות שבכללי גם ככה הוא לא כזה מבין אותי וגם הסברתי לו שאין לו מה להיות עם מישהי כמוני שאף אחד לא רוצה אותי בחיים שלו ובקושי מצליחה לסגור את החודש אם בכלל..
ואמרתי לו שאני לא תורמת לו בכלום חוץ מבכיינות וסקס טוב.
עכשיו אני אחזור למה שכתבתי בהתחלה.
כמה שעות אחרי שנפרדתי ממנו שלחתי לו הודעה שאני רוצה שנחזור.. כי בכיתי כל כך הרבה כאילו הוא אמר שהוא רוצה להיפרד ופתאום המחשבה שהוא יהיה עם מישהי אחרת מחרפנת אותי ובקיצור שאני רוצה להיות איתו כי אני חושבת שאם יש אהבה צריך להתגבר על דברים או לפתור אותם במקום להיפרד. והוא פשוט אמר שהוא לא בובה ואף אחד לא ישחק בו וכו' וכו' ועכשיו הוא צודק אבל כל השבוע שעבר מאז אותו יום הוא פשוט בתסביכים עליי אם הוא רוצה לחזור או לא ואנחנו כל הזמן קנאים אחד לשני ברמה מוגזמת.. ברמה שהוא מנתק לי את הטלפון כי אני עונה להודעות של בנים באינסטגרם (ואפילו לא היה פלירטוט איתם, עניתי להודעות של: "איך בצבא?" וכאלה) גם אפחד לא מעניין אותי חוץ ממנו.
וגם יש לו מיליון ידידות וגם חברות טובות ולי אין אחד אפילו.. ואני לא יודעת מה הוא רוצה ממני לפעמים בנושא הזה כי לי באמת מפריע שיש לו מלא ידידות ועוד ידידות טובות. ואף פעם לא אמרתי לו לא לדבר איתן או משהו כזה.
וכל השבוע בכיתי עליו וזה היה לי ממש קשה וזה גם פעם ראשונה שאני הייתי בזוגיות באמת עם מישהו.
ואתמול הוא אמר שהוא רוצה לבוא אליי.
אני מפחדת שהוא רוצה לחזור אליי כי אני סקס טוב (ולדעתי זה הדבר היחיד שאני נראלי תורמת לו בכלל).
מה אומרים כשרואים אחד את השני אחרי פרידה?
האם לתת לו חיבוק?
אם הוא ינשק איתי לזרום?
מה עושים??!!!
זה הולך להיות ארוך אבל אני חייבת דעה או עצה של מישהו!
אני וחבר שלי יוצאים 3 חודשים רשמית ולפני שבוע נפרדתי ממנו.
הוא ילד ממש טוב באמת ילד טוב. לפני שהכרתי אותו הייתי בתקופת סטוצים מוגזמת שלא חשבתי שבכלל אני אצליח להיות עם מישהו בזוגיות רצינית. הוא החבר הראשון רשמית שלי.
הסיבות שנפרדתי ממנו הן:
1. אנחנו באותו גיל אומנם אבל הוא ילד של אמא ואני בחורה עצמאית שעברה דבר או שניים בחיים. עכשיו אני מרגישה שכל שיחה איתו מאוד שטחית ואני מנסה להעמיק את השיחות שלנו ואני נגיד משתפת אותו במשהו מהעבר שלי אז התשובות שלו הן: "טוב." או "יהיה טוב." ולפעמים לא טוב לי ואני מושפעת מדברים מהעבר שלי והוא לא כל כך יודע איך להכיל אותי. ואז יוצא שלא כל כך באלי לשתף אותו כי הוא לא יבין אותי.
2. אני מרגישה שהוא לא יודע להפגין אהבה או להרעיף אהבה.. נגיד אני אומרת לו "בעלי שלי" אז הוא עונה לי: "את ממש מגזימה" ואני לא באמת מתכוונת שהוא בעלי, זה כאילו אני אומרת שאני אוהבת אותו מי שמבין על מה אני מדברת.. או שהוא אף פעם לא אמר לי: "איזה יפה את" או "את הכי יפה בעולם".. אולי פעם ביומיים הוא אומר לי "את יפה". כאילו מה יש לך.. אני רוצה שהוא יעוף עליי ואני כל הזמן נותנת לו אהבה. ואני לא אשקר שלפעמים אני מרגישה לא הכי יפה בעיניו.. זה מבאס אותי.
3. לפעמים אני מרגישה שחברים שלו יותר חשובים ממני ובכללי אני תמיד מפרגנת לו שיהיה עם חברים שלו.. באמת. אבל סתם דוגמא: הוא חייל לוחם והוא יצא פעם אחת לרגילה (מי שלא יודע מה זה אז 'רגילה' זה שלוחמים יוצאים פעם בארבע חודשים לשבוע וחצי או שבועיים לבית) ותכננו שברגילה שלו נצא לצימר ושהוא יהיה אצלי כמה ימים (כי תמיד שהוא יצא הביתה זה רק פעם בשבועיים או גג שבוע והייתי רואה אותו רק כמה שעות בודדות) וכשהוא יצא הביתה ההפך הגמור קרה.. הוא היה רק עם חברים שלו ואין לי בעיה, שיהיה איתם אבל עבר שבוע ובשבוע הזה אני מצאתי את עצמי מחכה עד 4 בבוקר שיחזור הביתה וידבר איתי כי הוא בקושי היה זמין לי לטלפונים והוא כאילו פשוט שכח אותי.. וכשהוא נזכר לראות אותי הרכב עשה בעיות ואז כשאבא שלו לקח את הרכב למוסך הקפיצו אותו חזרה לבסיס. וכמובן שהערתי לו על זה ומה שיהיה לו להגיד זה: "סליחה, יצאתי דפוק".
4. אני מרגישה אובססיבית לגביו.. עכשיו בתכל'ס אין לי כל כך בעיה עם זה.. נגיד מאוד מפריע לי שהוא עוקב אחרי מיליון ז***ת ועושה מלא לייקים ותגובות גם באינסטגרם וגם בטיק טוק ועוקב אחרי בנות שהוא היה בסטוץ איתן.. כאילו זה ממש ממש מפריע לי ואמרתי לו את זה והוא ממשיך לעשות לייקים עוקבים ותגובות.
5. לפעמים אני חושבת שהוא יוצא איתי רק כי אני יפה כי כל פעם שאני שואלת אותו למה הוא איתי הוא עונה לי: "כי את מוצאת חן בעיני ואת יפה וכיף לי לשתף אותך בדברים, ועצם זה שאת גרה לבד זה יפה בעיני" וזה כאילו ממש חמוד אבל מרגיש לי קצת שטחי..
6. ושש הכי חשוב!
בגדול אני בדכאונות עוד מלפני שהתגייסתי וכשהתגייסתי זה פשוט החמיר ברמות ועכשיו אני עריקה מצה"ל ואני בין עבודות ואני מרגישה לא רצויה בשום מקום (גם בבסיסים שהייתי בהם לא קיבלו אותי בכלל והייתי הרבה לבד) ואין לי חברות.. בטח לא חברות שאני יכולה לסמוך עליהן ולשתף אותן בדברים. אין לי משפחה ואני כל הזמן בדיכאון ואני כל הזמן מרגישה נאחסית ולא יפה.. כאילו כלום לא הולך לי בכלום.. סופ"שים אין לי איפה ועם מי לצאת וגם אין לי כסף.. בקיצור מרגישה שאני חיה על הקצה ואני מפחדת להיות תלויה בחבר שלי ואני מפחדת להפיל עליו את החרא שלי למרות שבכללי גם ככה הוא לא כזה מבין אותי וגם הסברתי לו שאין לו מה להיות עם מישהי כמוני שאף אחד לא רוצה אותי בחיים שלו ובקושי מצליחה לסגור את החודש אם בכלל..
ואמרתי לו שאני לא תורמת לו בכלום חוץ מבכיינות וסקס טוב.
עכשיו אני אחזור למה שכתבתי בהתחלה.
כמה שעות אחרי שנפרדתי ממנו שלחתי לו הודעה שאני רוצה שנחזור.. כי בכיתי כל כך הרבה כאילו הוא אמר שהוא רוצה להיפרד ופתאום המחשבה שהוא יהיה עם מישהי אחרת מחרפנת אותי ובקיצור שאני רוצה להיות איתו כי אני חושבת שאם יש אהבה צריך להתגבר על דברים או לפתור אותם במקום להיפרד. והוא פשוט אמר שהוא לא בובה ואף אחד לא ישחק בו וכו' וכו' ועכשיו הוא צודק אבל כל השבוע שעבר מאז אותו יום הוא פשוט בתסביכים עליי אם הוא רוצה לחזור או לא ואנחנו כל הזמן קנאים אחד לשני ברמה מוגזמת.. ברמה שהוא מנתק לי את הטלפון כי אני עונה להודעות של בנים באינסטגרם (ואפילו לא היה פלירטוט איתם, עניתי להודעות של: "איך בצבא?" וכאלה) גם אפחד לא מעניין אותי חוץ ממנו.
וגם יש לו מיליון ידידות וגם חברות טובות ולי אין אחד אפילו.. ואני לא יודעת מה הוא רוצה ממני לפעמים בנושא הזה כי לי באמת מפריע שיש לו מלא ידידות ועוד ידידות טובות. ואף פעם לא אמרתי לו לא לדבר איתן או משהו כזה.
וכל השבוע בכיתי עליו וזה היה לי ממש קשה וזה גם פעם ראשונה שאני הייתי בזוגיות באמת עם מישהו.
ואתמול הוא אמר שהוא רוצה לבוא אליי.
אני מפחדת שהוא רוצה לחזור אליי כי אני סקס טוב (ולדעתי זה הדבר היחיד שאני נראלי תורמת לו בכלל).
מה אומרים כשרואים אחד את השני אחרי פרידה?
האם לתת לו חיבוק?
אם הוא ינשק איתי לזרום?
מה עושים??!!!
תקשיבי עם כמה שזה קשה
שאת צריכה להפגש איתו את צריכה להבהיר לו בכל דרך שהיא שאתם פרודים. ולא לזרום בשום דרך תעמדי על שלך לא משנה כמה זה קשה
שאת צריכה להפגש איתו את צריכה להבהיר לו בכל דרך שהיא שאתם פרודים. ולא לזרום בשום דרך תעמדי על שלך לא משנה כמה זה קשה