מחבר התנ"ך - מי כתב את התנ"ך?

כל מיני בני אדם בזמן שהתמשך על פני דורות.

משה רבנו כתב את התנך בשרשרת ארוכה של אותיות, לפי מה שהכתיב לו אלוהים

אנשים שונים במשך תקופות שונות, לפי המחקר המודרני.

זו בטח שאלה שנכתבה בתמימות- אל זו שאלה טובה מאוד
יש מחלוקת. אבל התפיסה המקובלת היא- שבעיקרון, התורה ניתנה בשלמותה משמיים. והנביאים כתבו את נבואותיהם מאוחר יותר
(אתה מוזמן לשאול אותי גם ב"פרטי")

כמו שכבר ראית יש המון אפשרויות, ודרכים להאמין בהם.
לא באמת אף אחד יודע על ידי מי מי ניכתבה התורה,
אבל אתה מוזמן להאמין באיזו שאתה רוצה:)

היי. לפי דעת תורה משה רבנו קיבל את התורה בהר מסיני, ומסרה ליהושע, וככה נמסרה מדור לדור אותה תורה, כל טוב.

התשובה היא
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה; שמואל כתב ספרו ושופטים ורות; דוד כתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, על ידי מלכי צדק, ועל ידי אברהם, וע"י משה, ועל ידי הימן, וע"י ידותון, ועל ידי אסף, ועל ידי שלשה בני קרח; ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות; חזקיה וסיעתו כתבו (ימש"ק סימן) ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת; אנשי כנסת הגדולה כתבו (קנד"ג סימן) יחזקאל ושנים עשר, דניאל ומגילת אסתר; עזרא כתב ספרו ויחס של דברי הימים עד לו.

דברים אלו הם הבסיס לדיון בשאלה מי כתב את התנ"ך.

לדעתי סופר סתם

"מחבר התנ"ך - מי כתב את התנ"ך?"

מכיוון שאנשי-דת יסתפקו בלסכם לך את העניין במילה אחת: "אלוהים". אני אתן לך לקרוא משהו שאני קראתי:
"במבט ראשון, נראה הגיוני שיותר מאדם אחד כתב את התורה. יש פה קובץ של סיפורים וסגנונות מתקופות שונות, ואין שום סיבה הגיונית להניח שכולם נכתבו על-ידי אדם אחד. מבט מעמיק מגלה כמה עובדות שתומכות בהנחה הזו.

1. כמה סיפורים מופיעים בתורה פעמיים ואפילו שלוש פעמים. דוגמאות בולטות הן סיפור הבריאה, כריתת הברית בין האל לאברהם, ההתגלות ליעקב בבית-אל וקריאת שמה של העיר באר-שבע. אפילו עשרת-הדברות עצמן מופיעות פעמיים - בשינוי נוסח דק.

2. בין קטעים מסוימים בתורה מופיעים הבדלי גרסאות. בספר במדבר, לדוגמא, אנו מוצאים את בנות-מואב שהופכות בהמשך הסיפור לבנות-מדין. גם הישמעלים, שלהם נמכר יוסף, הופכים בהמשך למדינים. כהן מדין, יתרו, שגם היה חתנו של משה, נקרא לעתים רעואל. אומה בעייתית, המדינים האלו.

3. ניתן לזהות בתורה כמה סגנונות שונים. הסגנונות הללו נבדלים זה מזה הן באוצר המלים, הן בדקדוק, והן בנקודת המבט ובדגשים המוסריים שלהם. על סמך ההבדלים הללו בדיוק מתבססת קבוצה של תיאוריות הקרויות בשם הכולל "תורת התעודות".

התורה נכתבה לפני המון זמן (הנוסח שבידינו קיים כנראה כבר אלפיים וחמש-מאות שנה), כך שאפילו אני לא יכול לענות על השאלה הזו באופן ברור, אבל אחת ההשערות שמוצאת חן בעיני במיוחד שייכת לחוקר בשם ריצ'ארד אליוט פרידמן (friedman) שכתב ספר מצוין על הנושא בשם "מי כתב את התנ"ך?"

קצרה היריעה מלהביא את כל העדויות והטיעונים, אז אני פשוט אנסה לתאר בקצרה את הסיפור.

היה זה תחת שלטונו של המלך דוד, כשבני-ישראל החלו לשזור את כל הסיפורים הקדומים שלהם לטקסט אחד. הסיפורים היו מלאי מוסר ומשל ושכר ועונש, והאל נקרא בשמו המפורש. חלק מהסיפורים הללו כבר היו כתובים וחלקם הגדול וודאי נזכרו על-פה, אבל בעת הזו ניסו לראשונה לאספם לקובץ אחד.

לאחר מות שלמה התפרקה הממלכה. יהודה המשיכה להחזיק בקובץ הקנוני, אבל בממלכת ישראל התפתח נוסח קצת שונה. הר סיני הפך להר חורב, ראובן (שבט עיקרי בממלכת ישראל) תואר כמי שהציל את יוסף, במקום יהודה, חשיבותם של ירושלים (בירת יהודה) והכהונה הופחתו, והאל נקרא בעיקר "אלהים" במקום בשמו המפורש.

כשהארץ נכבשה הכל התערבב. פתאום אין ישראל מול יהודה, כולנו יהודים, כולנו בני-ישראל. שני הטקסטים נחשבים לקדושים, שניהם חשובים לעם, את שניהם מספרים מסביב למדורה. אז הם הפכו לטקסט אחד.

או אז, כנראה בתגובה להפחתה בחשיבות הכהונה על-ידי הטקסט הצפוני, נוסף טקסט חדש שהעצים את חשיבותם של הכהונה ושל אהרון. הוא כתוב בסגנון שונה לחלוטין, והוא אפילו לא ממש מספר סיפור, הוא פשוט מתעד כמויות של אילנות-יוחסין וטקסים וחוקים ומנהגי כוהנים. מכאן מגיע רוב ספר ויקרא.

אחרון חביב מגיע ספר דברים. הוא מכיל סקירה של ארועים עתיקים, אבל סגנון הכתיבה מאוחר למדי. נראה שמדובר בניסיון להביא לקהל המודרני את דבריו של משה – שחלקם נמסר עד אז רק בעל-פה.

ושוב הארץ נכבשת והקלפים נטרפים, ומתוך האי-סדר, מתוך הצורך לאחד את העם, מבקיע עורך. אולי איש אחד, אולי קבוצה של אנשים. העורך הזה נוהג זהירות מופלגת בטקסט - מדובר בטקסט קדוש - אז אם יש שני נוסחים לסיפור הבריאה, שניהם יופיעו. וכך, מתוך חרדת קודש, הוא נוטל את כל הטקסטים הללו וטווה מהם את חמשת חומשי התורה."

בשום מקום בתנ"ך לא כתוב שמשה כתב את התורה. לא קצת ולא כאילו, זה פשוט לא כתוב. אמנם, במקרא כתוב משה קיבל בהר סיני את לוחות-הברית, אבל לוחות-הברית אינם התורה. האמונה כי בורא עולם מסר למשה את הטקסט הפכה למקובלת רק בזמן המשנה – כאלף וארבע-מאות שנה אחרי תקופת משה.".

זו שאלה פתוחה שאין אפשרות לתת עליה תשובה נחרצת.
כל תשובה מבוססת על השקפת עולמו של המשיב.

אם השקפת העולם נוטה לכיוון של טיעונים מדעיים וסולדת מניסים ומעשי פלאות, הרי שהתשובה היא שמדובר באוסף עצום של טקסטים שנצברו על ידי עם ישראל במשך כאלף שנה, חלקם בעל-פה וחלקם בכתב, ונערכו בהמשך (לפני כאלפיים שנה ובמשך מספר שנים לא קטן) על-ידי חכמינו לאסופת ספרים עקבית, שעברה לאחר מכן קנוניזציה (הפיכה למהדורה אחת תקנית), ומאז נשמרת בצורה זו.
בהתאם לשיטה זו למשל בלתי-אפשרי שמשה כתב את התורה בשלמותה, כיוון שזו כוללת דברים שהתרחשו לאחר מותו. עם זאת, בהתאם להשקפה זו יש מקום רב למחקר נוסף בנושא (למרות שכבר נעשה מחקר עצום מזה מעל מאתיים שנה), שיאפשר בעזרת טיעונים מדעיים לקבוע מי כתב כל חלק. אחד הגורמים המבדילים בין חלקים שונים של התנ"ך הן סגנון הכתיבה והשפה שבשימוש. כדוגמא כללית, קשה להאמין שאדם אחד יכתוב באופן עקבי בכתיב שונה אותה מילה. אם מגלים שמילה מסוימת או ביטוי מסוים כתוב בצורה עקבית מסוימת בחלק אחד ובצורה עקבית אחרת בחלק שונה, הרי שזה טיעון משמעותי כדי לומר שכתבו אותם אנשים שונים (או לחלופין שהם נכתבו בהפרש שנים משמעותי מאוד על-ידי אותו אדם; זה גם כן ייתכן). המחקר השתמש בין השאר בטיעונים דומים (והרבה יותר מתוחכמים), על-מנת לחלק את הטקסט לכותבים, וגם לנסות ולחבר בין טקסטים שנכתבו בסגנון דומה כמו-גם להשוות מול טקסטים ישראליים\יהודיים אחרים מתקופות דומות.

אם השקפת העולם נוטה לאמונה באל, בניסים או בכל מיני מעשים שאינם מתיישבים עם האמת המדעית, הרי שמכאן ניתן לפנות להרבה מאוד כיוונים. האמונה הרווחת בין יהודים דתיים היא שהתורה ניתנה למשה בסיני. פירוט נוסף לגבי ספרים אחרים כבר ניתן בתשובות אחרות. העניין הוא שכאשר מדובר באמונה אין שום צורך בטיעונים שיחזקו אותה, ולכן כל אמירה היא נכונה בדיוק באותה מידה, והשאלה היא רק האם מאמינים בה או לא (כי אין נכון או לא נכון ואין שום אפשרות או צורך להוכיח לכאן או לכאן; יש רק מה שמאמינים שהוא נכון או לא נכון).
זהו דרך אגב מצב דומה למצב לגבי הקוראן. שם ברור וידוע שמוחמד היה אנאלפאבית, ולכן אין שום אפשרות שהוא כתב את הקוראן (וזה גם לא נטען). הטענה שם היא שהקוראן הוכתב על-ידי מוחמד למאמיניו והם למדו את כולו בעל-פה (מדובר בטקסט בסדר גודל של התורה), והעבירו אותו מדור לדור במשך כמאה וחמישים שנה (אם אינני טועה) בלי לטעות באף מילה, עד שמישהו החליט סוף-סוף לכתוב אותו, ובהמשך גם ביצע קנוניזציה. מי שמאמין יכול להאמין בכך בדיוק באותה מידה.

ישפוט כל אחד בהתאם להשקפת עולמו.

שאלתך נורא יפה.
הקב"ה כתב חלק וחלק אחר משה, ירמיהו ועוד.
תלוי אייפה בתנ"ך את מתכוונת.


דנה