איך זה שאנשים יכולים להקדיש את כל החיים שלהם לדת ?

אובססיביה ושטיפת מוח

להפך
יש אנשים שזה מה שמחזיק אותם. הלוואי שהייתי מצליחה בלב שלם באמת להאמין בלב שלם בה עם כמה שאני מסורתית ואוהבת את הדת
זה היה מחזק אותי הרבה יותר

אני מסכימה איתך

כי דת זה בונה אותך, זה מה שאתה
אני גם לא מבינה את זה כל כך אבל דת זה פשוט כל כך כל כך חשוב לאנשים שהם מוכנים לתרום את כל הגוף שלהם והנפש לדת

אבל הם מאמינים שזה כן אמיתי אז אם זה אמיתי למה לא להקדיש לזה את כל החיים? וגם לפי האמונה זאת משמעות החיים, לחזק את הנפש, עולם הבא, המשכיות והכל לפי ההלכות וקרבה להשם

אני די מסכים איתך, אבא שלי ככה (לא בצורה קיצונית) ואני אישית פחות בקטע של הדת כי אני יותר מושפע ומחובר לאמא שלי שהיא באה ממשפחה חילונית. אבל אני לגמרי מכיר דתיים מקרוב וזה כאילו מוזר לי שאני חושב על זה אבל כמובן שאני מכבד
ואני גם אפילו שומר שבת כי ההורים שלי שומרים אבל כשאני אגדל אני לא רוצה לשמור שבת ואת כל זה כי אני לא מחובר לזה
אבל כמו שאמרו יש אנשים שזה מחזיק אותם בין אם בענייך זה מטומטם ולא שפוי

דווקא להפך,
יש משהו הרבה יותר טוב מצדם להקדיש את עצמם לדת ולמה שהיא מביאה איתה.
זה נותן להם תחושת תקווה, משמח אותם, יוצר להם חיים בריאים ומלאים יותר והם שמחים בחלקם.
זה העניין בדת, שהאמונה בה צריכה להיות שלמה ויש אנשים שלהאמין קשה להם, או שהם לא רואים בזה אמת (בגלל העניין של ההוכחות) אבל צריך להבין שזה העניין באמונה.
ככה שאני חושבת שאותם אנשים שלמים בחלקם ושזה נותן להם תקווה לחיים.

1 בוודאי שיש הוכחות
2 עצם זה שאנו מקדישים לזה את החיים מעיד שזה ברור לנו כשמש
3 כשזה הדבר הנכון משקיעים בו

קודם כל ודאי שיש הוכחה אם תרצה אני יסביר לך דבר שני בתור מישהוא שגם לומד אנגלית מטמתיקה וזה וגם את כל עולם בדת אבל זה מטורף אני מאמין בזה באמונה שלמה אני חיי ובטוח שיש כזה והללואי שיכולתי להשקיע את הכל בזה אבל אני פשוט חלש מידי בשביל לעשות את זה

זה תלוי
יש אנשים שעושים את זה רק כי הם גדלו שככה צריך לעשות
ולזה אין כמעט ערך ניראה לי
ויש כאלה שאוהבים את הערכים של התורה כמו בן אדם לחברו, לא להלבין אנשים ברבים ובכללי, לא לגנוב
לדעתי אלה ערכים מאוד יפים

וזה גם לא מוכח שהוא לא קיים אז למה לא ?
אני לא יודעת בכללי איך זה אצל אחרים אבל זה מזה כיף שיש שבת שאני יכולה לנוח בה ויום שהמישפחה שלי תקשיב לי למה שעבר עלי במשך השבוע

זה כמו לשאול למה להקדיש את כל החיים ברדיפה אחרי כסף ( מעבר לבסיסי ) כשגם ככה אין כל כך מה לעשות איתו כי בסופו של דבר כולנו מתים

לי לא איכפת אם לא קיים לא הפסדתי כלום כי גם ככה אחרי המוות אני לא ארגיש את כל ההשקעה שלי בדת

ואם הוא קיים הרווחתי
אז אני מעדיפה ללכת על בטוח

יש אנשים מסוימים שחייבים אמונה מסוימת אחרת הם ישאלו את עצמם למה הם פה והם ישתגעו הם חייבים משהו ליצב את עצמם

כמו שאומרת האימרה היפה ''במטוס שמתרסק אין אתאיסטים,כל אחד מוצא למי להתפלל'' הדת היא כלי שבעזרתו מקבלים תקווה וכוחות שקשה למצוא במקום אחר

אה אתה פשוט מסתכל על זה מנקודת מבט שונה
אתה בתור חילוני רואה חיים ואז אם רוצים מוסיפים עליהם גם דת
אדם דתי אמיתי רואה את הדת והחיים כאחד ואין שוני והבדל בניהם כלומר אצלך זה יהיה חיים ואפשר להוסיף דת
אצלו דת=החיים הדרך היחידה והנכונה לחיות בה

אם נשים לב,
המאמינים שדבוקים באמונה כל חייהם הם המאושרים האמיתיים
אין להם שום תלונה, בניגוד לאפיקורוסים שיש להם תלונות על ימין ועל שמאל

המאמינים חיים חיי אמת ודבוקים במה שאבות אבותינו דבקו

זה נשמע מדכא אבל לא ניסיתי

מה זאת אומרת?

היא בדיוק מטרת חיינו ובדיוק לה אנחנו אמורים להקדיש חיינו, כמו שמבואר בספר "מסילת ישרים", פרק א. ממש בהתחלה זה.

בשביל מה הקב"ה ברא אותנו? בדיוק בשביל זה ולא בשביל העולם הזה (כי אחרת למה מתים בסוף?).

וודאי שיש לזה הוכחות.

השאלה יותר טובה, למה אנשים מקדישים תא החיים שלםה למשהו אחר ולא לזה (למרות שהם נבראו לעבודת ה') ויש לזה תשובות: משיכה לתאוות, יצר רע, עיוורון וכו'.

לא יודעת. תשאל אותם. גם אני לא מצליחה להבין איך המוח שלהם עובד

אנחנו אמורים להקדיש את כל החיים שלנו לדת
אנחנו פה כדי לעשות עבודת השם ולעשות את התיקון שלנו
ויש הוכחות לזה שהקב"ה קיים והתורה היא אמת
גם רוב האנשים הדתיים הרבה יותר מאושרים מחילונים כי אנחנו יודעים שהכל מאת ה' ושהכל לטובה לכן זה לא גורם לנו לדיכאון או כל דבר דומה