מה אני יכולה לכתוב בתגובה לשאלה המאוד אדיוטית וחסרת פואנטה של:

הפחות אהובים? אבוי. אכן שאלה משמימה, למרות שאפשר לכתוב עליה כמה פסקאות.

שואל השאלה:
החלטתי פשוט לכתוב את הפסקאות הראשונות של הנאורות מהי במילים שלי.
קאנט הוא אחד מבין ההוגים הפחות אהובים עלי וזה לא עוזר שהמדריכה שלי פשוט מעייפת ונותנת משימות משמימות.

שואל השאלה:
נראה לי שהצלחתי להבין מה אני אמורה לעשות, אבל הניסוח של השאלה עדיין לא משהו.

שואל השאלה:
זה מה שכתבתי, אני בטוחה שזה לא מושלם אבל לא נראה לי שזה רע מדי. נכנעתי מעט לסגנון השפה של הטקסט, אבל אני מקווה שזה לא דומה מדי.

-על פי קאנט חוסר בגרות של אדם מתבטאת באי היכולת או הרצון של אדם לעשות שימוש ביכולת התבונה שלו ולהשען על הכוונתם והדרכתם של אחרים ללא ביקורתיות. הוא טוען כי חוסר בגרות זה אינו נובע מן החוסר בשכל או מן הטפשות, אלא נוצר בעקבות בחירתו או פחדיו של האדם לא "להתנער" מהסתמכותו על זרים שיורו לו מה נכון ולא נכון וכיצד לפעול.
הסיבה שבגללה כל כך הרבה בני אדם, גם לאחר שהגיעו לגיל הבגרות, מתעקשים להסתמך על זרים נובעת מעצלות ופחדנות. כל יציאה מאזור נוחותם מהווה עבודה קשה מדי עבורם ומשום כך הם מעדיפים להשאר "לא בוגרים", וכך קל יותר עבור אנשים מסוימים, "האפוטרופוסים", לנצל זאת ולקחת פיקוד על היבטי חייהם. ניתן להדגים התנהגות זאת על ידי היחס בין הפרט לעבודתו של רופא או מנהיג רוחני אשר מספקים ללקוחותיהם קוד מוסרי או יורה להם כיצד לאכול, וכל שיהיה על לקוחותיהם לעשות הוא לשלם. הם אינם צריכים להפעיל את שכלם משום שבעלי הידע כבר יעשו את העבודה ה"מלוכלכת" בשבילם. מלבד אי הנוחות אשר טמונה בשימוש בתבונתו אשר מוציא את האדם מחוץ לאיזור נוחותו, קיימים גם הפחד והסכנה מהלא נודע, אך גם בזאת מטפלים אותם האפוטרופוסים. בעלי הכוח אשר התנדבו לקחת את הפיקוד ולהנהיג את האנשים אשר טרם נפטרו מחוסר בגרותם ישכנעו אותם כי המסע אל התבונה הוא מיותר ומלא בסכנות כמו הורה אשר מונע מפעוטו לעזור אומץ ולנסות ללכת ללא השימוש בהליכון התינוקות, למרות שאין זה בהכרח מסוכן, משום שלאחר מספר נפילות, יהיה מיומן יותר וכך יתקרב אל ההצלחה. אך אותן התרעות מפחידות את התינוק ומונעות ממנו לנסות מלכתחילה, וכך הוא לעולם לא לומד. באותו האופן גם בעלי הכוח מזהירים את האדם מפני הנפילות והסכנות אשר טמונות במסעו של אדם לעבר בגרותו ותבונתו, וכתוצאה מכך הם אינם מתקדמים בעצמם.
קאנט מסביר כי לאדם יחיד יהיה קשה לצאת בעצמו מחוסר בגרותו משום שזהו המקום בו האדם מרגיש בנוח, ואם לא ינסה לצאת מאזור נוחותו, כיצד יגלה לאן שכלו שלו עוד יביא אותו? אך למרות זאת, זוהי אינה דרך הטבע של האדם. אלו הנוסחאות והכללים הקבועים אותן למד האדם מהאפוטרופוסים שלו שאוזקים אותו בעמדתו, והוא, ללא שאלות נוספות, משנן אותן ופועל על פיהם ביתר דיוק, ומי שכן יצליח להשתחרר מאותם האזיקים יחווה קשיים רבים משום שהוא אינו רגיל לחשוב באופן עצמאי. ומשום כך, רק מעטים יצליחו להשתרר מהאזיקים ובכך גם מחוסר בגרותם.-

אני יותר מאשמח לביקורת, הערות ודברים שאני יכולה לשנות:)