74 תשובות
פשוט תחשוב על משהו עצוב
שואל השאלה:
אז לא קראת את התיאור
אנונימי
בסדר אחי קורה אנחנו בני אדם זה לא נורא
תדמייני את סבתא שלך ערומה
אנונימי
תתאמן בבית או ליד הדגל כמה פעמים בלי לצחוק, לפחות 20 פעמים
זה עבד לי לפחות
שואל השאלה:
^^^ בסדר שקורה אבל זה לא סתם כזה שאף אחד לא רואה זה מול כל הבית ספר ועוד על מדים
אנונימי
כדי לא לצחוק הייתי ממליצה לך לקחת פרק תהילים ולקרוא ככה שבאמצע הקריאה אתה לא יכול לצחוק כי אתה מרוכז גם בצפירה וגם בקריאה.
תספור עד 50 בלב ותתרכז.
או שתסתכל על הרצפה ותספור את הבלטות
אנונימית
תקשיב גם לי זה קורה מלחץ אני צוחקת בכל מצב אם אני לחוצה או מרגישה לא בנוח
אז פשוט תנסה לעצום עיניים ולנשום לאט ולעשות את זה
ואתה תצליח
להתבגר
תנשך את הלחיים שלך
תעצום עיניים כדי שלא תחשוב על אנשים שמסתכלים עלייך או מצחיקים אותך
ותתרכז במשהו גם אם הוא לא קשור כמו מתמטיקה ותעשה חיבור ארוך של מספרים גדולים
לנשוך את הלשון או לחשוב על הקראש
תוריד את הראש ופשוט אל תחשוב על לצחוק, גם לי זה ככה אבל אני פשוט מנסה שגם אם אני צוחקת הראש למטה אז לא רואים
תסתכל על הרצפה ותחשוב על ההורים שלך עושים אותך
אנונימית
אם אתה יכול תצבוט את עצמך ביד בלי שיראו
תנשך את הלחיים מביפנים או את הלשון
או שתסתכל על הציפורניים שלך זה עוזר
או מה שאני תמיד עושה אני חושב מהר "שואה שואה שואה שואה שואה שואה שואה שואה" ויורד לי החיוך
אנונימי
תנסה להתרכז כמה שיותר,זה למטרה מאוד חשובה.
אני חושבת שזה באמת רעיון טוב להתאמן,ואני חושבת שכדאי לך להתאמן גם מול המשפחה שלך/חברים כדי שזה יהיה כמו קהל.
תיקח דגל ותתחיל להתאמן :)
תבין ש..
אתה עושה את זה בשביל האנשים שסבלו במשך שנים
שמתו ביסורים
שבכו על המשפחה שלהם
שנלחמו הכי טוב שהם יכולים
בטוחה שלהבין את זה יכול לעזור,בהצלחה..!
תדמיין שהמשפחה שלך ואתה הייתם בתקופת השואה בפולין או שתנסה להיזכר אם אולי יש מישהו שנספה באחד מהמלחמות שהיו במדינה על שמירת המדינה
איך שמתחיל הצפירה ישר תצחק חחח
אנונימי
להבין שאתה לא בן 8 ואין ממה לצחוק מזה
אנונימית
תדמיין את ההורים שלך עושים סקס
איפה הימים שצחקנו הבית ספר..
קודם כל אם אתה יודע שזה לא בהכרח מתאים לך למה הסכמת? דבר שני תחשוב על הסיבה שאתה עומד אלפי חיילים שמתו בקרב או בפעילות מבצעית כדי שאנחנו נהיה פה היום
להבין את המשמעות שלה
לחשוב על סבתא שמתה
תחשבי על ההשלכות, אני צחקתי במסדר דגל מול הסמחט כמעט קיבלתי ריתוק 21.
ממליץ לחשוב על מה יקרה אם תצחקי מול כולם ככה בצפירה את ההרגשה של אחרי וההשלכות.
עכשיו תמיד אני חושב על ריתוק 21 ותאמיני לי אני לא מחייך לרגע.
תחשוב על האנשים שמתו כדיי שתחיה פה וגם בשואה זה טראגי
תצבוט את עצמך, מנסיון זה עוזר לא לצחוק. תנסה להתמקד בנקודה כלשהי ולא להתמקד בצחוק
תחשוב על התקופה הזאת, תנסה להבין מה קרה שם, ותנסה להיות קשור ומרוכז בזה, אבל לא יותר מדיי .
מהפחד אתה לא תצחק כי זה מול כולם
לא להסתכל על חברים
אולי תשים מסיכה ותגיד שאתה קצת חולה. ואם תחייך קצת אף אחד לא ישים לב.

מה שלי עוזר במצבים כאלה זה באמת לחשוב על מה שהיה ולדמיין את עצמי במלחמות האלו, זה ממש מכניס אותי ל"מוד" של הסיטואציה.
אם אתה צוחק בגלל שאתה לחוץ וזו הדרך שלך לבטא את זה, אולי תתרגל אפילו בבית את הסיטואציה ותנסה לחשוב מה יעזור לך להרגע, לאכול משהו, לתרגל נשימות...
בהצלחה אבלל
שואל השאלה:
^^^ התבלבלת ביום זיכרון
אנונימי
מה קשור מדים ליום השואה
להסתכל על הרצפה ולנשוך שפתיים
שואל השאלה:
^^ תקרא את התיאור תבין מה קשור מדים
אנונימי
אה חשבתי שדיברת על יום השואה אופס
אל תסתכל על פרצופים של אנשים
כי זה ישר מעלה צחוק תתרכז בנקודה ברצפה או סתם נקודה ותחשוב עליה מלא
תחשוב על כמות האנשים שמתו בשואה על הסבל שלהם הרעב שלהם איך שהרגו אותם הרצון שלהם לחיות כמו אנשים רגילים את הכאב שלהם
שואל השאלה:
מה שואה מה שואה וואי אף אחד לא מקשיב
אנונימי
תנשל את הלשון
תעצום עיניים ותגיד פרק תהילים
אני הבנתי שזה לא קשור לשואה אבל הם חושבים כך בגלל שהדבר הכי קרוב אלינו זה יום השואה ^^^
לנשוך את השפה התחתונה זה עוזר
תחשוב על מה שהם עברו, תדמיין שאתה ילד בשואה ותדמיין מה עשו לנו שם, אני תמיד עושה את זה וזה עוזר לי
אני ממש מבינה את מה שאתה אומר
אני צוחקת ממש מלחץ וגם שאני בוכה אני מחייכת
אז תמיד שאני באיזה מקום שאני לא יכולה לצחוק אני פשוט נושכת את הלשון וחושבת על דברים שלא קשורים כדי להרגע
להוריד את הראש
אבל לפעמים גם אני לא מצליח לשלוט
זה לא קשור למצחיק או לא
מניסיון יש מלא אנשים שצוחקים מלחץ
ליש חרדה ואני צוחקת בזמן התקפי חרדה
זה נראה לך שאני צוחקת כי אני נהנה מזה וזה מצחיק
זה לא משהו נשלט זה טבעי לצחוק במצבי לחץ או מבוכה^^
זה קשה לא לצחוק
אנונימי
זה לא נשלט אנשים לא מבינים את זה והם יוצאים עליי קצת נמאס לי מזה
למשל שנה שעברה ביום השואה התחלתי לבכות ופשוט צחקתי באותו זמן וכל מי שהיה לידי הסתכלו עלי ממש מוזר זה היה ממש מביך
אני צחקתי ואז ניהיה ריב
ממש ענק ברמה שהמנהלת התערבה
תנשוך שפתיים זה תמיד עוזר חחח
תקשיבו שנקרעתי מצחוק
פעם אחת מישהו בדלת הנפתחת והנסגרת אוטומטית של הסופר בדיוק עמד באמצע באמצע הצפירה והדלת נסגרה עליו מ-2 הצדדים זה היה קורע
אנונימי
תנשוך את הלשון או את הלחי זה עוזר
גם אני ככה אבל תנסה לנשוך את הלשון
תנשום עמוק
שואל השאלה:
כל מי שכותב תתבגר או תבין שזה לא מצחיק, תבינו שאני צוחק מלחץ וממבוכה אני יודע שזה לא מצחיק
אנונימי
זה בסדר
הצחוק לא נשלט אני מבינה אותך
זה מתוך הרבה דברים מבוכה לחץ חרדה
זה קורה להמון אנשים
וזה ממש לא עניין של גיל אולי בגיל מאוחר יותר זה פוסק אבל זה לא קשור לגיל
לחשוב על משהו עצוב
טיפ שעזר לי בכל טקס שהייתי חלק ממנו
תקנה וויברטור ודחוף לתחת,אצה תהיה מפוקס בעצם מפלסטיק בפי הטבעת שלך ולא תשים לב לצפירה הקורעת מצחוק
המשך יום נעים אוהב אותך לנצח
נשימה עמוקה, תכין את עצמך לפני, אל תסתכל לאף אחד בעיניים ופשוט לנשום להבין שזה לא מביך ובטח שלא זמן לצחוק

אנשים הציעו גם לנשוך לשון או לחי וזה גם עוזר
תצבוט את עצמך לפני זה ובדרך כזה
לחשוב שהצפירה הזאת זה רגע שמוקדש ל 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה.
להגיד לפני זה : 'שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד'
ולבקש את זה בתפילה בקול
זה ברור לי שזה מגיע ממקום של מבוכה גדולה
תסתובב שתהיה עם גב לקהל
אנונימית
אני ממליצה לך פשוט כשאתה מוריד את הדגל לאסוף את עצמך לכמה שניות האלה ואז בצפירה להסתכל על הריצפה ולא לחשוב על כלום
להסתכל על הרצפה ולספור בלוטות בדרכ זה עזר לי כשהייתי יותר קטנה
אם אני אדמיין את סבתא שלי ערומה אני רק יותר אצחק
תסתכל למטה לא לפרצופים של אנשים, תחשוב באמת על אנשים שנהרגו, לא על הסיטואציה