6 תשובות
אני לא יודעת מה כל ההבדלים אבל מחט הרבה יותר טוב לעור ובעיקר באיזורים של cartilage אקדח עושה ממש טראומה לאיזור ומחט נכנס בצורה הרבה יותר עדינה ומדויקת ופוגע פחות
מחט עדיף
הכאב לא באמת משנה אבל יותר סטירלי
יש לי שמונה עגילים חצי עשיתי ע"פ מחט חלק עשיתי עם אקדח
לפי דעתי מחט עדיף
הכאב לא באמת משנה אבל יותר סטירלי
יש לי שמונה עגילים חצי עשיתי ע"פ מחט חלק עשיתי עם אקדח
לפי דעתי מחט עדיף
מחט לי יותר כאב אבל יותר סטרילי וממש עדיף
מחט יותר סטרילי
מחט הרבה יותר טוב, יש הרבה פחות סיכויים לזיהום ואקדח זה בדרכ רק לנקודה, לא לחישוק.
הסיבה מדוע חשוב לנקב במחט היא אותה סיבה למה רופא מכניס מחט המיועדת למטרה הספציפית.
פירסר הוא סוג מסוים של "רופא". לא באמת כמובן, אבל שניהם משתמשים במחטים, שניהם לומדים אנטומיה, צורת ניקוב, דיוק, חומרים איכותיים (בין אם זה חומר העגיל או חומר וסוג המחט), צורות חיטוי וריפוי מסוימות המותאמות למשהו ספציפי ועוד.
פירסר שמכבד את עבודתו לא ישתמש במה שייפגע בגוף הלקוח. אקדח לא בריא בשום אופן, באף היבט.
הסיבות למה אני לא מתכוונת לנקב באקדח:
1. הניקוב מהיר מדי, הוא גורם לטראומה בגוף, הוא פוגע ברקמות העור (כן, גם אם מדובר בתנוך).
כל זה מוביל לכמה בעיות: הטראומה באיזור תמנע מהחלמה מהירה וחלקה. כלומר, ההחלמה תהיה איטית יותר, והסיכוי לאינפקציה גדול בהרבה יותר.
בנוסף, העגיל איתו מנקבים באקדח מבוצע על ידי העגיל עצמו. כלומר הוא לא חד מספיק אז הנזק גדול פי כמה בניקוב.
2. החומרים לא איכותיים. נתחיל מזה ש"עגיל רפואי" זו המצאה בשביל שניקוב באקדח יישמע בריא ומבטיח. אין דבר כזה עגיל רפואי. המתכות הן: סרג'יקל סטיל (מתכת כירורגית), טיטניום (מתאים לאלרגנים ו/או רגישים), זהב וכסף.
אז בעצם, המתכת של העגיל לא איכותית בכלל, זו מתכת זולה לחלוטין ולכן הניקוב עולה 20-50 ש"ח בלבד, כתוצאה מכך הסיכוי לאינפקציה גדול מאוד.
וזה לא משנה אם מדובר באקדח רב פעמי, חד פעמי, קליפס או שדכן.
3. אז מי עושה לרוב ניקובים באקדח? מוכרות בחנויות תכשיטים. האם הן למדו אנטומיה? לא. האם הן למדו את דיוק הניקוב? לא. האם הן למדו כיצד לחטא נכון וזמני תהליך ההחלמה הנכונים? לא. אז אנשים בעצם הולכים למוכרת, שבעצם כל אדם יכול להיות מוכר, ללא ידע בנושא - בשביל להתנקב.
וגם אם הולכים לפירסר שמנקב באקדח - זה דגל אדום בנוגע למקצועיות שלו בעצם. הרי פירסר מקצועי לא ישתמש באקדח. אז גם אם מישהו הולך לפירסר, סביר להניח שהוא יקבל מידע שגוי וחוסר מקצועיות.
במחט לעומת זאת, אין סיכונים פשוט. הוא חד פעמי, נפתח במיוחד בשבילך, סטרילי. הוא לא קורע את העור מפני שהוא נכנס באיטיות בניגוד לאקדח, והעגיל נכנס רק לאחר שהעור נוקב בעזרת צינור המחובר למחט.
פירסר הוא סוג מסוים של "רופא". לא באמת כמובן, אבל שניהם משתמשים במחטים, שניהם לומדים אנטומיה, צורת ניקוב, דיוק, חומרים איכותיים (בין אם זה חומר העגיל או חומר וסוג המחט), צורות חיטוי וריפוי מסוימות המותאמות למשהו ספציפי ועוד.
פירסר שמכבד את עבודתו לא ישתמש במה שייפגע בגוף הלקוח. אקדח לא בריא בשום אופן, באף היבט.
הסיבות למה אני לא מתכוונת לנקב באקדח:
1. הניקוב מהיר מדי, הוא גורם לטראומה בגוף, הוא פוגע ברקמות העור (כן, גם אם מדובר בתנוך).
כל זה מוביל לכמה בעיות: הטראומה באיזור תמנע מהחלמה מהירה וחלקה. כלומר, ההחלמה תהיה איטית יותר, והסיכוי לאינפקציה גדול בהרבה יותר.
בנוסף, העגיל איתו מנקבים באקדח מבוצע על ידי העגיל עצמו. כלומר הוא לא חד מספיק אז הנזק גדול פי כמה בניקוב.
2. החומרים לא איכותיים. נתחיל מזה ש"עגיל רפואי" זו המצאה בשביל שניקוב באקדח יישמע בריא ומבטיח. אין דבר כזה עגיל רפואי. המתכות הן: סרג'יקל סטיל (מתכת כירורגית), טיטניום (מתאים לאלרגנים ו/או רגישים), זהב וכסף.
אז בעצם, המתכת של העגיל לא איכותית בכלל, זו מתכת זולה לחלוטין ולכן הניקוב עולה 20-50 ש"ח בלבד, כתוצאה מכך הסיכוי לאינפקציה גדול מאוד.
וזה לא משנה אם מדובר באקדח רב פעמי, חד פעמי, קליפס או שדכן.
3. אז מי עושה לרוב ניקובים באקדח? מוכרות בחנויות תכשיטים. האם הן למדו אנטומיה? לא. האם הן למדו את דיוק הניקוב? לא. האם הן למדו כיצד לחטא נכון וזמני תהליך ההחלמה הנכונים? לא. אז אנשים בעצם הולכים למוכרת, שבעצם כל אדם יכול להיות מוכר, ללא ידע בנושא - בשביל להתנקב.
וגם אם הולכים לפירסר שמנקב באקדח - זה דגל אדום בנוגע למקצועיות שלו בעצם. הרי פירסר מקצועי לא ישתמש באקדח. אז גם אם מישהו הולך לפירסר, סביר להניח שהוא יקבל מידע שגוי וחוסר מקצועיות.
במחט לעומת זאת, אין סיכונים פשוט. הוא חד פעמי, נפתח במיוחד בשבילך, סטרילי. הוא לא קורע את העור מפני שהוא נכנס באיטיות בניגוד לאקדח, והעגיל נכנס רק לאחר שהעור נוקב בעזרת צינור המחובר למחט.
באותו הנושא: